שפת אמת

א תר"מ ב ב"ה ג במדרש אז תלך לבטח כו' תרוץ ולא תכשל. דבאמת ברח יעקב בעבור עשו. אעפ"כ מצינו ראינו כי בהליכה זו זכה יעקב אע"ה לכל השלימות. וזה הי' באמת ע"י שקודם הליכה זו הטמין עצמו כמאמר חז"ל. לכן כפל הכתוב ויצא יעקב אף שכבר כתב לעיל רק שם היה בחי' בריחה. וע"י … להמשך קריאה

א תרל"ט ב ב"ה ג במדרש אז תלך לבטח. דאיתא במדרש המשל דרך אחד תחלתו מישור וסופו קוצים והב' תחלתו קוצים וסופו מישור. וב' אלו הדרכים נמצאו בכל איש. אך מי שדרך הנראה לפניו מישור רואה ומבין שהוא קוצים. אז אח"כ בבוא הסוף רואה שדרך הב' הוא המישור. ומי שנדבק בדרך שנראה מישור נשאר בסוף … להמשך קריאה

א תרל"ח ב ב"ה ג במדרש צמאה לך נפשי כו' כן בקודש ע"כ בקודש כו'. לפי גודל הרצון והתשוקה שיש באדם לעבודת הבורא במקום ציה בלי מים. כן יוכל אח"כ להתדבק בקדושה בשעה שמתגלה לו קצת הארה. וזה עצמו הי' נחמה ליעקב אע"ה היותו גולה לחוץ לארץ מקום ציה. ועכ"ז כיון שזכה ע"י רוב התשוקה … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ב"ה ג ויצא יעקב מבאר שבע. במדרש אז תלך לבטח כו' כי יעקב הכניס עצמו בעובי הקורה לכנוס בכל אלה המקומות הצריכין תיקון כדאיתא בזוה"ק. והנה א"י אדם להכניס עצמו במקום הזה עד שיהי' למעלה מן הטבע וזה נקרא אז כמ"ש בזוה"ק בשלח א' על ז' כי הטבע הוא כלל ז' ימי … להמשך קריאה

א תרל"ו ב ב"ה ג במדרש אשא עיני כו' כי יעקב אע"ה עזב כל הסיועות אשר הי' לו אצל אביו. זכות אב ואם. וגם קדושת המקום ארץ ישראל. והכניס עצמו במדריגה זו שלא יהי' לו עזר רק מהשי"ת. וזה שכתבו חז"ל שתיקן תפילת ערבית. כי בודאי אין בכח היושב בחושך לבוא לתפלה כמאמר אין חבוש … להמשך קריאה

א תרל"ה ב ב"ה ג בזוה"ק מי שרוצה לירד לבור עמוק צריך מקודם לקשר עצמו בחבל חזק שלא ישתקע שם. כן ויצא יעקב מבאר שבע שנשבע להקב"ה בכל לבו. כנודע ששבועה הוא כלל חיות האדם. שהוא הז' מדות שיש באדם. ואז הלך לחרן. וז"ש במדרש אז תלך לבטח כו'. כי כשמוסר אדם כל הז' מדות … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש אז תלך לבטח כו'. אם תרוץ לא תכשל כו'. פי' אף כי יעקב ברח כדכתיב ברח לך וכתיב ויברח יעקב. אעפ"כ כתיב ויצא וילך כו'. כי הצדיק מיישר הדרך. אף שצריך לרוץ הוא בדרך ישר. וכ' מבאר שבע איתא שהתקשר עצמו היטב מקודם שיצא לחרן. שכל זה הי' להכין … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ב"ה ג ויצא יעקב מבאר שבע כו'. בודאי הי' יציאה זו הכנה ועצה על הגלות שנוכל לתקן עצמינו גם בחו"ל. ויעקב אע"ה הכניס עצמו ברצון במקום שנסתר ונעלם כבוד ה' להמשיך גם שמה כבוד שמו. ובאר שבע הוא בחי' שבת והיא הנקודה הנותנת חיים לכל הדברים שנכללים בשבע מדות. ומ"מ אף שיצא … להמשך קריאה

א תרס"ב ב ב"ה ג בענין יעקב ועשו עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב כו' יושב אהלים. דאיתא בזוה"ק על פסוק הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה שהם תקונים לתקן גרמי' אח"כ ובנית ביתך דא נשמתא כו' ע"ש קמ"א. ובודאי מוכן הי' עשו להיות איש שדה להכין התקונים שבחוץ ושדה. ויעקב לבחי' הנשמה בלבד כמ"ש … להמשך קריאה

א תרס"א ב ב"ה ג בענין הבארות שחפרו האבות. באר הוא כמו הואיל משה באר את התורה. כמו כן קודם קבלת התורה היו האבות מבארים חכמת הבריאה. שהכל בתורה נברא. ולכבודי בראתיו. וצריך האדם להתבונן בכל הבריאה להבין כוונת הבורא ית"ש. ואאע"ה ביאר איך לבוא מכל הבריאה לאהבת הבורא ולהסתכל בחסדים וטובות הבורא שכבודו וגדלו … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב ב"ה ג בענין הג' בארות כתבתי במ"א שהם בחי' ג' אבות. והנה מדת אברהם ויצחק אהבה ויראה. ויש בהם גם מצד הטבע שצריך האדם לאהוב את הבורא ית"ש ולירא ממנו. ולכן אית אהבה ואית אהבה. וכמו ביראה יש מצד העונש ויש יראה אמיתית. ולכן אברהם ויצחק הוצרכו לנסיונות לברר כי מדתם בעצם … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב ב"ה ג אברהם הוליד את יצחק. כי יצחק אע"פ שהוא בחי' מדה"ד מ"מ הכל לזכות בנ"י כדאיתא בזוה"ק יצחק נטל היכלא דזכות דכתיב ויתן לך האלקים בדין אם תהי' ראוי. כדאיתא במשנה רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כו' למען צדקו כו'. כי זה הזכות שיהיו זוכין במעשיהם … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב ב"ה ג בענין הבארות איתא בזוה"ק דחפרו הבארות לאתתקפא במהימנותא. פי' ע"י האמונה שיש לכל הדברים שורש ודביקות בחי החיים יכולין למצוא בכל מקום מעין הנובע וכל הבארות רומזים לנפש האדם בעצמו שהוא עולם קטן וכתיב וייצר כו' האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים. הנשמה דבוקה בחיים. ונק' נשמת חיים … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב ב"ה ג וידו אוחזת בעקב עשו. ז"ש שקר אין לו רגלים. כמ"ש במדרש עשו הא שוא שבראתי בעולמי כי כל שקר שאין אומרים אמת מתחלתו אינו מתקיים. לכן ע"כ עשו יש בו משהו בראשו כמ"ש ראשית גוים עמלק. אבל אחריתו עדי אובד. ושפת אמת תכון לעד זהו שם יעקב. שמתקן עד העקב … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב ב"ה ג בענין הבארות דכתיב סתמום פלשתים וימלאום עפר כו' עשק ושטנה כו'. דהנה כתיב ואד יעלה כו' והשקה כו' וייצר כו' האדם עפר כו' ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. שנתן הקב"ה הנשמה לאדם שבכח הנשמה יחי' גם את הגוף. כי הכל בחכמה עשה. ונמצא גם בגוף חיות מוצנע … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב ב"ה ג רמז הבארות עשק ושטנה ורחובות י"ל על בחי' הג' אבות כי בחי' אהבה וחסד לאברהם. בזה מתערב עוד פסולת. ויריבו לנו המים. וחסד לאומים חטאת. וגם בחי' היראה ופחד יצחק. בזה מתעורר הדינים וקטרוגים כשאדם רוצה להתנהג רק עפ"י הדין. וכמ"ש רז"ל שראה שאין העולם מתקיים בדין וזה שטנה. ובחי' … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב ב"ה ג בפסוק ויעתר יצחק דרשו חז"ל שנמשלה תפלת צדיקים לעתר מה עתר מהפך התבואה ממקום למקום כן תפלתן מהפכת מדה"ד לרחמים. וזאת היא תפלת מנחה שתיקן יצחק לפנות ערב כי אאע"ה המשיך בחי' חסד אל בכל יום ויצחק בא לתקן מדת הדין ולהפכה לרחמים לכן כתיב בי' ויעתר. ורמזו חז"ל בלשונם … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב ב"ה ג בענין חפירת הבארות הכתובין אצל יצחק בפרטות. דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ולכן יצחק שהי' מדת הפחד והיראה. הוכן בעבורו מטמוניות דכתיב אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. והם בחי' אברהם ויצחק כי מדריגת אברהם למצוא סייעתא דשמיא לעורר חסד עליון. וע"י השתוקקת להתדבק בשורש העליון מאירין לו מן … להמשך קריאה

א תרנ"א ב ב"ה ג בענין הבארות עשק ושטנה שכתב מו"ז ז"ל כי הם עבודת ימי המעשה שהוא ע"י ט"ל מלאכות ובש"ק רחובות ע"ש. כי הנה הבארות הם למצוא הארת התורה הגנוזה בעולם. כמ"ש בחכמה יסד ארץ. ואמרו הביט בתורה וברא. א"כ נמצא דברי תורה בבריאת שמים וארץ. וע"ז אמרו יגעתי ומצאתי. אכן התורה מן … להמשך קריאה

א תר"נ ב ב"ה ג בענין הבארות שכתב בזוה"ק שעתה ע"י המצות יכולין למצוא מים חיים. דכל מה שברא השי"ת הכל בחכמה כמ"ש כולם בחכמה עשית. וכאשר יכולין למצוא בארות ומעיינות תחת הקרקע הוא להודיע כי התורה שנקראת מים היא נמצאת בכל מקום רק שהיא בהסתר וכפי היגיעה יכולין לעולם למצוא בכל מקום הארת התורה … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב ב"ה ג בפסוק וידו אוחזת כו'. ועל שם זה נקרא יעקב. כי ב' השמות יעקב וישראל הם בחי' תיקון הגוף אשר על זה צריכין להלחם עם עשו כמ"ש הידים ידי עשו. ופרשנו שהוא הגוף שהוא יד וכלי ומקום אל הפנימיות והוא בחי' תפילין של יד דכתיב בי' וקשרתם שצריך קשירה. ואח"כ בא … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב ב"ה ג בענין הבארות איתא במדרש שה"ש בפ' מעין גנים מ"ח פעמים כתיב בתורה באר נגד מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. כי הבארות הם למצוא אור התורה אשר נטע השי"ת בתוכינו ממש. וזה פי' שהתורה נקנית בהם הגם כי הכל עוסקין בתורה אך ע"י המ"ח דברים התורה נקנית. כמו זקן שקנה חכמה … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב ב"ה ג בענין הבארות שחפרו האבות. דכתיב יקוו המים כו' אל מקום אחד ותראה היבשה. כי הנה למעלה האור בהתגלות. ולמטה מכוסה. וכשבאין לאחדות יכולין למצוא אור הנסתר. והמים רומז לתורה שנקראת מים. וכמו שיש בעולם כן בשנה ובנפש. והאדם כולל הכל שנקרא עולם קטן. וכמו בגשמיות בהראש המוח ובגוף האור מכוסה … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב ב"ה ג בענין הבארות כ' מו"ז ז"ל כי בימי החול העבודה מבחי' עשק ושטנה ובש"ק נקרא רחובות נחלה בלי מצרים כו'. וי"ל עוד כי הג' בארות הם בחי' הג' אבות לכן בראשונה ושני' יש תערובות כמ"ש לנו המים כמו שיצא מאברהם ישמעאל. וכן בשטנה עשו מקטרג. ורחובות הוא מדתו של יעקב אע"ה … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ב"ה ג בפסוק ולאום מלאום יאמץ. לאום הוא מלכות. וכפי מה שמקבלין עול מלכות שמים כך נעשין בן חורין ממלכות בו"ד. כדאיתא במשנה המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות. וכמו כן מי שהוא ת"י מלכות בו"ד א"י לקבל מלכות שמים כראוי כדאיתא בזה"ק בהר מאן דכפית באחרא כו'. ולשעבודים הללו … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב ב"ה ג בפסוק ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. להודיע כי כל משפטי ה' וגבורתיו הכל בכח החסד. כדכתיב ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. שזה עיקר החסד הטוב שהקב"ה שומר לאוהביו. כדכתיב אשר יאהב ה' יוכיח. וז"ש אברהם הוליד את יצחק. שכל הדינין והגבורות מכח החסד … להמשך קריאה