שפת אמת, בראשית, וישלח ל״א

א

תרס"ב

ב

ב"ה

ג

בפסוק עם לבן גרתי אמרו חז"ל תרי"ג מצות שמרתי. כי המצות יש בהם ב' ענינים למטה בפשטות המצוה שמירה לגוף ונקרא בחי' גירות. והם שומרים רמ"ח ושס"ה איברים וגידים שלא יטבעו בטבע החומר. אבל עיקר המצות התקונים הנעשים למעלה בשורש הנשמה. לכן צריכין לעשות המצוה בדחילו ורחימו. בחי' היראה מצד הגוף. ובחי' האהבה מצד הנשמה. ובהיות יעקב בחו"ל אצל לבן הי' בחי' גירות וחיצוניות המצות. וכשנכנס לא"י ויחן פני העיר בחי' הפנימיות. ורמז כמ"ש עיר קטנה שרומז על האדם וצריך לתקן העיר מבפנים ומבחוץ:

ד

ובמדרש בשש צרות יצילך כו'. הוא בחי' הגוף שצריך הצלה ומצד זה ויגע בכף ירכו אמרו חז"ל בדורות העתידין לצאת ממנו. והוא נתקיים עתה בדורות השפלים שאין לנו לא נבואה ורוה"ק. שאלה המדריגות הם התפשטות מקול קול יעקב וחסר לנו עתה. ולכן ידי עשו שולטות. והם בחי' ששת ימי המעשה. ובשבע לא יגע בך הוא בחי' השבת והפנימיות שנקרא שמו ישראל. וכבר כתבתי במ"א כי יש בחי' ברא כרעא דאבוה מצד בנין הגופות. וזה בכף ירכו כמ"ש שנעשה פגם והפסק בבחי' נביאי קשוט. ויש בחי' מוח הבן ממוח האב שהוא התקשרות הנשמות מאב לבן. וזה בחי' יוסף. תולדות יעקב. ובחי' זו מתגלה בש"ק ושם אין מגע נכרי כלל כמ"ש בשבע לא יגע. לכן דרשו ויבוא יעקב שלם כו' ויחן שקבע תחומין. והוא פריסת סוכת שלום עלינו וסט"א ערקית:

ה

בפסוק הצילני כו' מיד אחי מיד עשו. פירשו המפרשים שביקש להנצל מלהתקרב עמו יותר מדאי ומן המלחמה עמו. והנה כתיב הידים ידי עשו א"כ יש לו ב' ידים. והם ב' התארים איש יודע ציד לרמות אנשים שיחשב להם כאוהב. ואיש שדה הרציחה. ובאמת הי' לעשו שורש גדול. וכמו יעקב אבינו ע"ה שהוא מכריע בין מדת אברהם ויצחק וכולל ב' הבחי' שלהם כי רחמים יש בו מדת החסד והדין. כן הי' מוכן עשו להימשך אחר מדת האבות רק שלא זכה ונטל יעקב גם חלקו. וכ' ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם. פי' בב' הבחי' חסד ודין. הצדיקים באים אל השלימות ע"י ב' הדרכים. שמכל חסד שנעשה להם מתדבקין בהקב"ה. וכמו כן בכל משפט ודין שנעשה להם מתתקנים להתדבק בו כמ"ש בה' אהלל באלקים אהלל. והרשעים. ופושעים יכשלו בם. ג"כ בב' הדרכים שמכל טוב וחסד שנעשה להם באים לידי חטאים ועונות כמ"ש חסד לאומים חטאת. וכמו כן במשפט ודין פורקין עול שמים מהם כמ"ש ושחק ורגז ואין נחת. לכן באלה הכחות שהי' לעשו פשע בהם. וזה מיד אחי מיד עשו ב' הידים: