א תרמ"ד ב ב"ה חנוכה ור"ח טבת ג במדרש קץ שם לחושך כו' כל זמן שיצה"ר בעולם כו' דאיתא וירא האור כי טוב ויבדל שראה שאין העולם כדאי להשתמש בו וגנזו כו'. וא"א מו"ז ז"ל אמר כי הוא חסד עליון במה שגנזו שלא יפגמו הרשעים ח"ו באותו אור הגנוז כו'. ועל זה נתקן סדר הבדלה … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך כו'. כי החושך יש לו זמן וקצבה ואין בו תוספות אבל בחי' האור מתחדש בכל יום ולא שייך בזה זמן כי הברכה היא למעלה מהזמן. רק בעת שיש שליטת סט"א ויצה"ר מתכסה האור. ובזוה"ק ע"פ ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. מפרש כי … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך כו'. כי הנה השי"ת ברא הכל ולהחושך שם קץ כי הוא רק לכסות הפנימיות ע"י הקליפה הסובבת. אבל עיקר המכוון. תכלית הוא חוקר. שאין שום הסתר וחושך שלא יהי' לתועלת כדמסיק המד' בכל עצב יהי' מותר. אכן הכל תלוי בהאדם כשיודע זאת ואינו עושה … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך כו' כל זמן שיצה"ר בעולם כו' אם כי החושך בא מאפיסת האור. אבל אפיסת האור עצמו בא ע"י שורש החושך שהוא היצה"ר אבן אופל. והענין דאיתא גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור. והוא עפ"י מ"ש וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל. דרשו … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך כו' כ"ז שיצה"ר בעולם כו'. כי הנה הסט"א הולך אחר הקדושה כקוף אחר בני אדם כמ"ש בזוה"ק. וז"ש ותעמודנה אצל הפרות. כי בכל מקום פתיחת שערי הקדושה יש זה לעומת זה איזה הסתר במכוון. והוא שמירת השערים לבל יכנוס בו זר. וז"ש לפתח חטאת … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה זאת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך כי לכאורה נראה כי החושך רק אפיסת אור. א"כ לא שייך לומר בורא חושך. אבל באמת אורו ית' מתפשט בכל מקום. אבל החושך הוא כסוי לאור כשאין עולם כדאי ושאין האור יכול להתגלות ברא הקב"ה מקום להתעלם שם. לכן הוא במקום גבוה. לכן באור … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה ג במדרש מקץ שנתים ימים. קץ שם לחושך כ"ז שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם נעקר יצה"ר כו'. דכתיב וייצר ב' יצירות יצ"ט ויצה"ר. אמנם באמת שורש הבריאה הוא באחדות וע"י התדבקות כ"ד בשורשו מתאחדין ב' היצירות ג"כ וייצר הוא רק דמיון ומחשבה שהצורה נעשה באופן להיות גם דמיון שקר ביצירה. לכן … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה שבת חנוכה ג במדרש קץ שם לחושך זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה כ"ז שיצה"ר בעולם אופל וצלמות בעולם כו'. כי הכלל כל שתחת הזמן יש בו עירוב טוב ורע והן המה ו' ימי המעשה אשר בכל הארה מהימים יש לכל אחד נגדה איזה חשכות זה לעומת זה כו'. אמנם … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה שבת חנוכה ג ויריצוהו מן הבור בזוה"ק בבירא נחית וישליכו אותו הבורה. בבירא סליק לבתר כו'. דכתיב שתה מים מבורך. כי לכל איש ישראל יש הסתר הבא מסט"א ע"י יצה"ר השורה בו ונק' בור. אך ע"י התורה שנקראת מים יכולין לעלות מבור הזה. ויש לו עוד תוספות כח ע"י התגברות נגד … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחושך כו'. אופל וצלמות כו'. כי המות והרע בא מחטא אדם הראשון כמ"ש בשער הקדושה כי ע"י החטא הנ"ל נתערב טו"ר בכל הבריאה ע"ש. וזה פי' שנתים ימים שאין דבר של קדושה שלא יהי' קליפה והסתר נגד זה. ולעתיד יתבטל זה השניות כמ"ש יהי' ה' אחד ושמו … להמשך קריאה
א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש קץ שם לחשך כל זמן שיצה"ר בעוה"ז אבן אופל כו'. כי אין קיום לסט"א רק בהסתלקות הארת הקדושה כמו חושך ע"י העדר אור כן יש קליפה והסתר. ולכן כשמסלקין משמים ההסתר ותתבטל הקליפה החיצוניות. ממילא נתגלה הפנימיות שהוא אך טוב. וזה עצמו חלום פרעה כי שנות הרעב באים ע"י … להמשך קריאה
א תרל"ג ב ב"ה ג חלום פרעה שנזכר בתורה ודאי מרמז לענין פנימי וכתבתי כבר כי לכל ז' המדות שבאדם אהבה יראה כו' יש להם לטוב ולרע. ואא"ז מו"ר ז"ל הי' אומר שכל אלה המדות שהם לגשמיות הם כמו משל שיראה אדם איך לאהוב ולירא מהשי"ת יותר מלדברים גשמיים כו'. אך שצריכין לראות שלא להיות … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה ג חלום פרעה שנא' בתורה וגם כתיב חלום אחד הוא. נראה שיש ללמוד ממנו לעבודתו ית' שהוא ממקום האחדות והפנימיות. וי"ל שמרמז כי גם ימי הרעב הוא רק ע"י הסתרת ימי הטבע בהם כמ"ש ששת ימי המעשה יהי' סגור כו' ומכוסה בקליפות והסתרות שהם ימי הרעב ומזה נעשה הרעב. וז"ש ביוסף … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה שבת חנוכה ור"ח טבת ג ענין החלום שכתוב בתורה משבע שני שובע ורעב. הרמז שגם כח הסט"א רק ע"י גלות השפע בתוך ההסתר. אבל אין להם כח ח"ו מבלעדי חיות השי"ת. וז"ש ותבלענה כו'. רק שלא נודע כו'. ונדמה כאלו יש להם כח ח"ו בעצמותם. ואינו כן. והי' זה להראות לפרעה … להמשך קריאה
א תרס"ה ב ב"ה ג בפסוק נסעו מזה. בחי' זה הדבר תורה שבכתב נבואת מרע"ה זה הדבר. אש דת. וזו הבחי' למעלה מבחי' השבטים שהם בחי' תורה שבע"פ וזאת אשר דיבר להם אביהם. וזה נלכה דותינה. הדת שכנס"י מוציאין בכח הפה. והם לא האמינו כי מדריגת יוסף למעלה מזה. וז"ש בעל החלומות הלזה בא. שהחלומות … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג בפסוק אלה תולדות יעקב יוסף אלה פסל את הראשונים תולדות עשו שהנקודה שהי' בו מיצחק נתערב בפסולת. אבל תולדות יעקב יוסף דכתיב בית יעקב אש ואיתא כה דברי כאש מה אש אינו מקבל טומאה כך דברי תורה אין מקבלין טומאה. ויעקב הוא התורה ואש ואין יכול להתערב בו פסולת. וכן … להמשך קריאה
א תרס"ב – תרס"ג ב ב"ה ג בפסוק ויעזוב בגדו כו' וינס ויצא החוצה. פי' חוץ ממלבוש הגוף כמו ויוצא אותו החוצה כמ"ש במ"א. והנה כתיב הרכבת אנוש לראשינו. פי' שע"י חטא הראשון נעשה כתנות עור ממשכא דחויא ונתלבש באנושיות וגשמיות. באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. שעתה צריכין מקודם לתקן הגוף ע"י יראה ואהבה שמדות … להמשך קריאה
א תרס"א ב ב"ה ג אלה תולדות יעקב. כמו שהאבות העולם עומד עליהם כמו כן השבטים אבות מכלל דאיכא תולדות והם כיוצא בהם. רק שמדריגת השבטים למטה ממדריגת האבות ואיתא ברא כרעא דאבוה והוא בחי' רגלים שהגוף עומד עליהם. ויוסף מיוחד באלה תולדות. והוא בחינת מוח הבן ממוח האב והוא פנימיות יותר מבחי' כרעא דאבוה. … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג במדרש משל לפשתני הפחמי תמה אנה יכנס הפשתן. והפקח משיב לו ניצוץ אחד יוצא משלך ומשל בנך ושורף את כולן כך כשראה יעקב אלופי עשו נתירא מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף. פי' הפקח השיבו כי בעל הפשתן לא יבוא לגבולו כי ירא שניצוץ אחד ישרוף פשתנו. וכן כתיב … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג במדרש בזעקך יצילוך קבוציך כו'. ענין החלום מאלמים אלומים בתוך השדה הוא בירור התערובות לברר אוכל מתוך פסולת. והוא תיקון השבטים. וזה בחי' עבודת ימי המעשה בל"ט מלאכות. אבל בשבת כתיב היום לא תמצאוהו בשדה. וילכו ללקוט ולא מצאו. כי בימי המעשה הקדושה מתלבשת בעולם הטבע ע"י הל"ט מלאכות יכולין … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג במדרש בזעקך יצילוך קבוציך. תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו. כי עיקר נצחון המלחמה מכח הכינוס והתאחדות. ואז חל סייעתא דשמיא. כמ"ש ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך. ולכן אמר משוח מלחמה שמע ישראל בזכות שמע ישראל כדאי אתם להינצל. שמע הוא הכינוס. ויעקב אע"ה שכחו גדול. אעפ"כ עיקר … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג וישב יעקב בארץ מגורי אביו אמרו חז"ל ביקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. פי' ביקש לישב בשלוה בארץ מגורי אביו בבחי' מדת הדין להיות נתקן גם מדת הדין שנפרץ ע"י עשו כמ"ש בפרשה הקודמת מזה. אכן זה יהי' מתוקן ע"י משיח בן דוד שנקרא על שם זה פרץ … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג והוא נער את בני בלהה ואמרו חז"ל שהי' עושה מעשה נערות כו'. נער הוא נקרא ע"ש שצריך תמיד התעוררות מחדש. זה החילוק בין זקן שקנה חכמה שהחכמה בקביעות אצלו ונער צריך תמיד התעוררות. ובאמת הוא ענין ימי המעשה מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית ועל הנהגה זו כתיב אי לך … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה. כבר כתבנו במ"א כי הוא בירור הנצוצות קדושות שנתערבו והוא מ"ש במד' כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו. ועשו נקרא איש שדה. ורמז במסורה והנה אנחנו מאלמים. והנה אנחנו בקדש כו' אצל מלך אדום. כי הנה עיקר המלאכות הם בשדה חרישה זריעה קצירה … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג בפסוק אלה תולדות יעקב יוסף פי' חז"ל שהי' דומה לו ומה שאירע לזה אירע לזה. הענין הוא כי ברית הלשון וברית המעור תלוין זה בזה. וכפי מה שזוכין לתורת אמת כך יכולין לשמור בקדושת הברית. וכמו כן כפי שמירת הברית זוכין לתורה. ויעקב הוא בחי' התורה כמ"ש תתן אמת ליעקב … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג במדרש בזעקך יצילוך קבוציך כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו. כבר כ' במ"א כי עיקר ההצלה הוא להוציא כח הנצוצים השייכים אל האדם והמה מפוזרים. וכשמתכנסין כל הנצוצות ממילא כולם ישא רוח כו'. והנה בפרשה הקודמת כתיב תולדות עשו. ואח"כ המלכים אשר מלכו באדום. ובפרשה זו כתיב תולדות יעקב יוסף … להמשך קריאה