שפת אמת

א תרמ"ח ב בענין השירה עלי באר ענו לה דחז"ל דרשו את והב בסופה אהבה בסופה. כי בכל מלחמות ה' שהאדם לוחם עם הסט"א לשם שמים זוכה אח"כ למנוחה. והוא ענין מנוחת השבת אחר ימי המעשה שהם בחי' עבודה ומלחמה לברר האמת מתערובות הסט"א ובשבת אהבה בסופה. וכן הי' במצרים מלחמת ה' הכנה לקבלת התורה … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב בענין מי מריבה יען לא כו' לעיני בני ישראל לכן לא תביאו כו' כבר כתבנו במ"א כי לא הי' זה עונש רק הוכחה וראיה שאין דור הזה של באי הארץ נמשכים אחר הנהגתו הגבוהה של מרע"ה. כי משה רבינו ע"ה נתנבא באספקלריא המאירה ושאר נביאים באספקלריא שאינה מאירה והוא בחי' המלכות דלית … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב בענין פי הבאר שנברא בע"ש ביה"ש. דכתיב אסוף את העם ואתנה להם מים. כי הקב"ה וב"ש לעולם מוכן כביכול להשפיע לתחתונים מטובו אך שיהיו התחתונים כלים לקבל וזה הכח הוא בבנ"י [כמ"ש ויתן לך] שהם הכלי מחזיק ברכה כמ"ש יברך את עמו בשלום והמה יכולים לאסוף כל הפרטים ועי"ז נפתח להם הבאר … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש זאת חקת שאוה"ע מונין את ישראל מה טעם מצוה זו כו'. כתבתי במ"א דמשמע שיש טעמים רק שא"י להתגלות בעוה"ז שאין משיגין בעוה"ז הטעמים שאין להם התלבשות בענין מעוה"ז ולכן מרע"ה שהי' למעלה מן הטבע נאמר לך אני מגלה טעמי פרה. וכמ"ש במד' שלעתיד יתגלו הטעמים לא יהי' (עוד) אור יקרות … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב בענין שירת הבאר שלא נזכר שמו של מרע"ה כו'. כי בחי' מרע"ה הוא אספקלריא המאירה בחי' תורה שבכתב וזה הי' שירת הים הכנה לקבלת התורה. ועתה הי' שירה זו הכנה לתורה שבע"פ והוא הבאר שצריכין בנ"י לעורר בכח הפה כמ"ש עלי באר ענו כו'. והם ב' בחי' אמת ואמונה כמ"ש במ"א. לכן … להמשך קריאה

א תרמ"א – תרמ"ב ב זאת חקת התורה במדרש מי יתן טהור מטמא לא אחד כו'. עפ"י מ"ש כבר כי יש בחי' קדוש וטהור. וקודם החטא הי' בנ"י כולם קדושים כמ"ש וקדשתם היום ומחר כו' ואחר החטא הי' הנהגת בנ"י בבחינת הטהרה ושם יש בירור הטהור מטמא. והם ב' מדריגות כי קודש הי' בחי' מרע"ה … להמשך קריאה

א תר"מ ב בפסוק ותקצר נפש העם בדרך. כי מו"ז ז"ל אמר על אמרם ונפשנו קצה בלחם הקלוקל לא היו דברי שקר רק כי המן הי' מוכן לדור המדבר מאכל שמלאכים אוכלים אותו ועתה ירדו ממדריגה זו והתחיל דור באי ארץ כו' וזה מאמר ותקצר נפש. כי יש נפש ארוך וקצר כידוע למבינים. ודור המדבר … להמשך קריאה

א תרל"ט ב בפרשת זאת חקת התורה. ההפרש בין זאת התורה שהיא גוף התורה בשורש העליון וחקת התורה הוא דרך התורה והתפשטות הארת התורה בכל מקום. והנה אם כי השי"ת ברא עוה"ז בטבע. וסידור העולם עפ"י הטבע. עכ"ז נמצא בנסתר גם בעוה"ז ההנהגה שעפ"י התורה. ולאשר שעיקר סידור עוה"ז עפ"י הטבע לכן הוא כמו חוקה … להמשך קריאה

א תרל"ח ב בפסוק אז ישיר ישראל הקשו כי השירה הי' צריך להיות בתחלת הבאר שניתן להם. אבל הענין הוא עפ"י ביאור הפ' באר חפרוה שרים פי' שהתחלת פתיחת מקור הקדושה הי' ע"י אנשים גדולים כמ"ש דחפרוה אבהן. ואא"ז מו"ר ז"ל פי' שרים שמושלים ביצרם ולבם ברשותם. כרוה נדיבי עם הם גם אנשים פשוטים שיש … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ב"ה חקת בלק ג במדרש מי יתן טהור מטמא כו' כי הנה אמרו רז"ל משל לבן שפחה כו' תבוא אמו ותקנח הצואה כך פרה תכפר על העגל. כי התשובה מתקן החטא ובאמת כח החטאים הוא ע"י מציאות התשובה שיש תועלת מן החטא וזה חיות החטאים בעולם לכן נק' התשובה אם לקנח ולכפר … להמשך קריאה

א תרל"ו ב ברש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל מה טעם יש בה כו' כתוב בה חוקה. וקשה אי באמת אין בה טעם א"צ להאי טעם דמונים את ישראל רק לפי שאין טעם כתוב חוקה. אלא נראה שיש בה טעם אך א"א להשיג הטעם עד אחר תיקון הגוף. ומצד בח' החיצוניות אין טעם לחוקת … להמשך קריאה

א תרל"ה ב במדרש לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה. כי הטעמים הם למעלה מן הטבע. לכן נאמר במד' כי אותם התינוקת שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש מ"ט פנים טהור כו'. ומרע"ה שהי' איש האלקים ממש והי' דבוק בתורה שבכתב נגלה לו טעמי פרה ולמטה היא חוקה וכ' ויקחו אליך ע"י שנתבטלו … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ב"ה חקת בלק ג פי הבאר נברא בע"ש בה"ש. דכתיב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. בור הוא מים מכונסין ובאר הוא מעין נובע. ובכל איש ישראל יש נקודה חיות דכתי' ויפח באפיו כו'. רק האדם צריך למצוא זאת הנקודה. והוא עבודת האדם להמשיך כל המעשים אחר זאת הנקודה. וזה שתה מים … להמשך קריאה

א תרל"ג ב זאת חקת התורה. במדרש מי יתן טהור כו' עוה"ב מעוה"ז כו'. ופי' אא"ז מו"ר ז"ל כי מלכות שמים נק' זאת בעבור כי אין קיום לשום דבר בעולם להיות נאמר עליו כי היא זאת רק מלכותו ית' אשר בכל משלה ודפח"ח וש"י. והכלל שיש בכל דבר נקודה חיות מהבורא ית'. וכן בכל אדם … להמשך קריאה

א תרל"ב ב במדרש מי יתן טהור מטמא לא אחד כו' מי צוה כן מי גזר כן כו' אמרות ה' אמרות טהורות. כו'. ודאי לא בא הכתוב לומר שגוף המאמר טהור כי הקב"ה טהור ומשרתיו טהורים. רק הפי' שמאמרו ית' מטהר האדם כמ"ש לא פרה מטהר רק חקה חקקתי כו' כי [מאמר השי"ת מטהר הכל … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה פ' חקת ג בזוה"ק פי' חקת התורה ולפעמים כתיב וזאת התורה. ופי' שחקת היא תורה שבע"פ שגוף התורה למעלה מהשגת אדם. וכתיב אשר שם לפני בני ישראל. וחקת החקיקה בלב האדם ובמעשיו. וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל פי' במחוקק כו' שדברי תורה נחקקים בגוף האדם. וזה ענין תורה שבע"פ להמשיך הארת … להמשך קריאה

א תרס"ד ב במדרש אח נפשע מקרית עוז כו'. דאיתא במשנה כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים זו מחלוקת שמאי והלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח. א"כ משמע שמחלוקת קרח היה ג"כ בתורה דמדמה לה למחלוקת שמאי והלל. וכן איתא במד' דאמר קרח כל העדה שמעו בסיני אנכי ה' אלקיך. דהנה כתיב ה' … להמשך קריאה

א תרס"ג ב במדרש אח נפשע מקרית עוז דכתיב ויקח קרח אין קיחה אלא תורה כמ"ש לקח טוב נתתי. ובמדרש תרומה יש לך מקח יש בו כסף זהב שדות וכרמים יש לך מקח שאינו יודע מה לקח ומשכר הסרסור נתודע משה לא ידע כי קרן עור פניו יש לך מקח שהמוכר נמכר עמו. כל אלה … להמשך קריאה

א תרס"ב ב איתא במשנה כל מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים זו מחלוקת קרח וכל עדתו. כי מחלוקת היא מדה קשה ובא מצד מדה"ד ולכן כל שאינה לשם שמים ממש אינה מתקיים. הגם דגבי תורה ומצות אמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה. אבל מחלוקת צריך להיות רק לשם שמים. ובאמת גם בכנסי' אמרו כשאינה … להמשך קריאה

א תרס"א ב בפסוק כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו. בודאי גם דברי קרח אלו אמת כי כל העדה קדושים. אבל איתא שנתן הקב"ה לישראל ב' קדושות ע"ש במדרש קדושים. וקדושה זו של כלל ישראל היא קדושה אחת. אבל בקדושה שלמעלה לא הי' חלק לקרח ועדתו ובזה כ' ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים … להמשך קריאה

א תר"ס ב שייך לפ' קרח ג איתא תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסה"כ. נראה דהני ג' מדריגות הם לזכור כל אלה השלשה יציאת מצרים כמ"ש אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם וסוף הגאולה הי' על הים כמ"ש ויושע כו' ביום ההוא. ורקיע רומז לקבלת התורה מן השמים. וכסה"כ רומז להשראת השכינה … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב ויקח קרח. דאיתא במד' התורה ניתנה בלקיחה ובמתנה כמ"ש לקחת מתנות. והם בחי' קריבה ובחירה שכתוב במד' על פסוק אשרי תבחר ותקרב. קריבה הוא לפי מעשה האדם כמ"ש מעשיך יקרבוך. וקרח אחז ביותר במדת הקריבה ולקיחה שזה מדת הלוים. כמ"ש ויקרב אותך ואת כו' אחיך בני לוי. אבל בחי' אהרן הי' העיקר … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב איתא בזוה"ק לוים בחי' ערב וכהן בחי' בוקר ע"ש. כדכ' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. וערב הוא לרמוז כי החושך שהיא לילה צריכה להתכלל ביום וע"י התערובות יש קיום גם לבחי' לילה. אבל לא להיות בפ"ע. ז"ש בדברו מעריב ערבים. בוקר הוא בירור והבדלה בין יום ולילה. ונראה דבחי' צהרים … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב ויקח קרח כו' איתא צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קרח. מדת הצדיק להפריח במעשים טובים מלמטה למעלה והוא מדת הלוים. אבל מדת החסיד הוא לזכות לסייעתא דשמיא להמשיך חסדים מלמעלה למטה וע"ז כתיב אח"כ שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו. וכמ"ש באהרן מטהו יפרח. עוד ינובון בשיבה כי הלוים נפסלין בשנים כי כחם … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב ויקח קרח ואתפליג דאיתא במשנה מחלוקת לש"ש סופה להתקיים. כי באמת עוה"ז נקראת עלמא דפרודא שכל הנבראים יש לכל אחד בחי' לעצמו ולכן כולא קטטה. אבל בנ"י זוכין אל השלום בכח התורה וכל עובד ה' לשמו ית' כדי להיות נגמר רצונו ית' בעולם אם מתכוון באמת לש"ש אין בו שום קנאה על … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב נסמך ויקח קרח לפרשת ציצית שלמעלה. דאיתא עינו הטעתו. ובשם הרב הק' מלובלין אמרו להוכיח מכאן כי גם רוח הקודש יכול להזיק לאדם שאינו שומר עצמו כראוי. כי מצות ציצית על שם הסתכלות כמ"ש רש"י ובודאי המצוה מפקח עיני האדם ולכן כתיב מיד ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ב' לבבות וב' … להמשך קריאה