שפת אמת

א תרנ"ד ב בוקר ויודע ה' פרש"י מהמד' כשם שאי אפשר לשנות הגבול שהגביל הקב"ה בין ערב לבוקר כו'. כי עולם שנה נפש כולם דרך אחד להם כמו שיש זמנים חלוקים ערב ובוקר כענין שנאמר חוק וזמן נתן להם שלא ישנו תפקידם וכל אחד שומר משמרתו כמ"ש ששים ושמחים לעשות רצון קונם. וכמו כן כל … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב במדדש אח נפשע מקרית עוז. דכתיב וזאת התורה אשר שם משה. כי התורה נעלמה מעיני כל חי וארוכה מארץ מדה ונקראת תורת אמת כמו שאומרים ה' אלקינו אמת ותורתו אמת. אמת הוא כולל הראש והסוף והאמצע. וכל מיני צירופים שיש בכל תיבה ובכל פסוק בפ"ע וכל פרשה בפ"ע וכל סדרה וכל חומש … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב בעזה"י מפ' קרח ג בפסוק ויקח קרח ואתפליג דאיתא בזוה"ק שחלק על שלום שבת שמא דקוב"ה ע"ש. דאיתא שמא קדישא סתים וגליא וכן אורייתא וישראל. וזה פי' שמו של הקב"ה שלום כי כל מעשיו בסתים וגליא פנימיות וחיצוניות. וכמו כן יש בבנ"י צדיקים בהתגלות ויש בנסתרות. ובודאי הי' קרח ועדתו אנשים גדולים … להמשך קריאה

א תרנ"א ב איתא במשנה מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים זו מחלוקת קרח כו'. דכתיב בספר מלחמות ה' את והב בסופה ודרשו חז"ל אב ובנו שעוסקין בתורה נעשו כאויבים זה לזה ובסוף נעשו אוהבים ע"ש. וזהו פי' מחלוקת לשם שמים ואז נק' מלחמות ה' לכן סופה להתקיים זה הוהב בסופה. כי באמת שלום שהוא … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב בזוה"ק מחלוקת פלוגתא דשלום שבת שמא דקוב"ה כו'. הענין הוא כי הכהנים ולוים הם מדריגות חלוקות כדפי' בזוה"ק בוקר ויודע כו' אהרן בחי' יומם יצוה ה' חסדו. ולוים בחי' בלילה שירה עמי ימינא ושמאלא. והנה בשורש העליון הכל אחדות אחד. וע"ז מברכין יוצר אור ובורא חושך הם בפרטות כל אחד בפ"ע זה … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב בענין מחלוקת קרח וגם מ"ש חז"ל בקהלם אל תחד כבודי כו' דידוע בחי' כהן ולוי ימינא ושמאלא כדאיתא בזוה"ק כי יש בתורה כל הדרכים שנק' תורת חסד ואש דת ותורת אמת. והלוים הם בחינות הדינין ואש לכן אמר יעקב אע"ה אחלקם ביעקב כו' שרצה שיבטלו כחם לכללות ישראל ושלא יוכלו להתקבץ כאחד … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במשנה כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים זו מחלוקת שמאי והלל ושאינה לשם שמים מחלוקת קרח כו' וכן הוא בזוה"ק דפליג על שבת שנק' שלום ואחיד במחלוקת ע"ש. כי בודאי יש מקום לחילוקי דיעות שנמצא בבנ"י כמ"ש כשם שאין פרצופיהם שוה כך אין דיעותיהם שוות. והענין עפ"י מ"ש אא"ז מו"ר ז"ל על … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב במדרש אח נפשע מקרית עוז כו' דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום והם ב' מתנות שנתן הקב"ה לנו והיינו משה רבינו ע"ה ואהרן הכהן. דמרע"ה הוא שר התורה שנקרא' עוז. ואהרן אוהב שלום ורודף שלום כו'. והענין הוא דאיתא אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. ופי' השלימות הוא … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ענין מחלוקת קרח שאמר כל העדה כו' קדושים ובתוכם ה'. ומרע"ה אמר אשר יבחר ה' הוא הקדוש. כי באמת כל הקדושה היא הנמשכת מלמעלה כמ"ש חז"ל בפסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מלמטה מעט מקדשין אותו מלמעלה הרבה. וצריך האדם לידע זאת כי כל המעט קדושה שנמצא בו הוא בסיוע שלמעלה. … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב במדרש אח נפשע מקרית עוז. דכתיב ה' עוז לעמו יתן והוא התורה ה' יברך את עמו בשלום והוא ההכנה שנמצא בכללות בנ"י להיות מתוקנים ומוכנים לקבל התורה וגם זה ברכה מה' ואינו בכח עצמותם וזה נק' קרית עוז. וזה בחי' התיקון במעשה ע"י עבודת אהרן הכהן במקדש. וזה שהקדימו בנ"י נעשה לנשמע … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב בפסוק המעט מכם כו' ואהרן מה הוא כו'. דאיתא ויקח קרח לעצמו לקח. דאיתא האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד ושלך שלי ושלי שלי רשע. כי בנ"י כל אחד מסייע לחבירו והחסיד תולה מעשים טובים שלו בזכות אחרים. והרשע סובר שכל העולם ניזון בשבילו. וכאשר ראינו בגיאותן של עדת קרח. ואהרן אדרבה … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב בוקר ויודע ה' כו' אשר יבחר כו'. הגם כי כבר בחר השי"ת באהרן. רק בכל יום יש בחירה מחדש. כמו שבנ"י מקבלין בכל יום מלכותו ית'. כמו כן כביכול הקב"ה בכל יום בוחר בבנ"י ובמנהיגיהם. וכ"כ את ה' האמרת היום וה' האמירך. והוא בכל יום ויום ובכל יום שורה חוט של חסד … להמשך קריאה

א תרמ"א ב במדרש אח נפשע מקרית עוז. כבר כ' במ"א. והכלל כי השלימות שהוא הכנת המקבלים להיות כלי מחזיק ברכה גם זה מהבורא ית' כמ"ש עוז לעמו יתן יברך את עמו בשלום. שהוא קרית עוז בחי' תורה שבע"פ חיי עולם נטע בתוכנו. ונק' מלך שהשלום שלו שא"א לשום בריה להשיג השלימות רק בסיוע עליון. … להמשך קריאה

א תר"מ ב במדרש אח נפשע מקרית עוז. כבר כ' במ"א כי קרית עוז הוא התכללות כללות בנ"י לקבל התורה שנק' עוז. והוא שלום כלי מחזיק ברכה. וגם זאת מתת אלקים הוא כמ"ש עוז לעמו יתן כו' יברך כו' בשלום. והכלל כי בעוה"ז חסר השלימות וסוף הכל צריכין לסייעתא דשמיא כמ"ש לאל גומר עלי. והשי"ת … להמשך קריאה

א תרל"ט ב במדרש אח נפשע מקרית עוז. התורה נקראת עוז כמ"ש ה' עוז לעמו יתן. קרית עוז הוא הכח שהוכן בבנ"י לקבל התורה והשלימות הזה שנא' עליו יברך את עמו בשלום והוא כלי המחזיק ברכה וזה השלימות הי' פעולת מרע"ה שבכחו התיישרו בנ"י עד היותם אגודה אחת מוכן לקבל התורה וע"ז נאמר ויהי בישורון … להמשך קריאה

א תרל"ח ב במדרש אח נפשע מקרית עוז. כי עיקר הכל התורה. וכל שכל וחכמת האדם וגם היגיעה בעבודת הבורא ית' וקיום מצותיו הכל עצות איך להתדבק בתורה ולזכות לסיוע עליון לכן נק' התורה עוז. וכן הבורא ית' שהוא מעוז לחוסים בו ותוקף האדם להתחזק בו ועל ידי המעש"ט והיגיעה זוכין לזה. ובודאי הי' קרח … להמשך קריאה

א תרל"ו ב במשנה כל מחלוקת שהוא לש"ש סופה להתקיים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו קרח וכל עדתו. דיש ב' דרכים בעבודת הבורא אחד עפ"י הדין מי שמיישר כל מעשיו וזוכה בדינו. ואחד עפ"י חסד הבורא. פי' שזוכה במעשיו שיעשה השי"ת עמו החסד. וגם שיכול לקבל חסד עליון שלא לבוא עי"ז ח"ו … להמשך קריאה

א תרל"ה ב במדרש אח נפשע מקרית עוז ה' עוז לעמו יתן כו' יברך עמו בשלום. דאיתא בזוה"ק קרח פליג על שלום כו' ולית עלמא אתקיימא אלא על שלום ושבת אקרי שלום כו'. כי באמת שורש הכל אחדות אחד כי השי"ת ברא הכל רק שבעוה"ז יש פירוד. וזה עצמו ענין הבריאה כמ"ש מקודם היה הוא … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה קרח ג בזוה"ק קרח חלק על שלום ושבת ע"ש. דאיתא מהו שבת שמא דקוב"ה. כי הקב"ה נקרא שלום לאשר לכל הנבראים נמשך חיות מנקודה אחת שנק' שלום ששלימות הכל בנקודה הנ"ל מהשי"ת המחי' כל. ואיתא קוב"ה לא יתיב על כורסיא יקירא עד דאתעבידת ברזא דאחד והוא בשבת שכל הנבראים עולים ונכללים … להמשך קריאה

א תרס"ד ב במדרש יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום אעפ"י שמתו האבות נתן השי"ת לבנ"י ארץ כנען כו'. כבר כתבתי בזה כי בודאי ראו המרגלים כי לא הי' הזמן לכנוס לא"י עפ"י דרך הטבע. אבל אם היו נמשכין אחר הנהגה עליונה היו נכנסין עפ"י דרך התורה שלמעלה מן הטבע כמו שהי' בקבלת התורה … להמשך קריאה

א תרס"ג ב במדרש אור זרוע לצדיק כו'. דכתיב והארץ היתה תהו כו'. הם ד' יסודות אשר העולם מורכב מהם תוהו ובהו חושך ורוח כו'. ויאמר אלקים יהי אור. אמרו חז"ל שאור הי' מאיר מסוף העולם ועד סופו. פירוש אור שאין העולם וגשמיות הטבע יכול להסתירו והי' מאיר תוך כל הד' יסודות אך מפני הרשעים … להמשך קריאה

א תרס"ב ב איתא ציצית על שם הסתכלות מציץ מן החרכים וכו' ג"פ ציצית שיש ג' מיני הסתכלות והשגות לאיש ישראל בבחינות נפש רוח נשמה. וע"ז רומז הגמ' בטעם תכלת שים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסה"כ ובאמת הנפש נאסר בתוך הגוף כמ"ש הוציאה ממסגר נפשי ונתן הקב"ה לנו מצות לסייע להאיר אל הנפש מחשכות הגוף … להמשך קריאה

א תרס"א ב בפסוק טובה הארץ מאוד מאוד אם חפץ בנו ה' והביא אותנו כו'. כי באמת ארץ ישראל מוכן רק לבנ"י ולהם נגלה אור הטוב הגנוז בתוכה. ובמד' מסעי חבלים נפלו לי כו' אף נחלת שפרה עלי א"י נאה להם והם נאים לה ע"ש. כי בנ"י נתקנו ע"י הארץ וא"י נתקן ע"י בנ"י כשהצדיק … להמשך קריאה

א תר"ס ב בענין המרגלים וסמיכות פ' ציצית. דאיתא בכל עת יהיו בגדיך לבנים זה ציצית ושמן על ראשך אל יחסר זה תפילין. דהנה יש לישראל ב' שמות יעקב וישראל. ישראל לי ראש בחי' שמן על ראשך ושם אין מגע סט"א כמ"ש וראו כל עמי הארץ כו' שם ה' נקרא עליך ויראו. ובחי' יעקב י' … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב בפסוק ועתה יגדל נא כח ה'. ועתה לשון תשובה. כי מרע"ה עשה תשובה בעבור כל בנ"י ותיקן דרך חדש בעולם. לכן ועתה לשון תשובה שמשתנה לעת רצון. כי הקב"ה רוצה בתשובה פי' מתרצה בתשובה ונמשך דרך חדש בעולם. ולכן אמרו במד' לך אכול בשמחה לחמך כו' כי כבר רצה. שכבר תיקן מרע"ה … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב במדרש שלוחי מצוה דוחה את השבת דאין חביב לפני הקב"ה כשליח שנשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו להצליח בשליחותו כאותן ששלח יהושע שני אנשים חרש כו'. הענין הוא כמו שנשתלחה הנשמה בעוה"ז לעשות מצות הבורא. וכן אמר מו"ז ז"ל כי האדם בעוה"ז נק' שליח מצוה. אבל צריך האדם למסור נפשו בשליחותו לידע ולזכור … להמשך קריאה