שפת אמת, במדבר, בלק י״ג

א

תרמ"ו

ב

במדרש הצור תמים כו' שלא הניח פתחון פה לאוה"ע לומר שאתה ריחקתנו כו'. הענין הוא דכתיב זכור ימות עולם כו' בהנחל כו' בהפרידו כו' שלקח הקב"ה לשון הקודש ונתנו לבנ"י והוא הנבואה שעיקרו כח הדיבור כדכ' ניב שפתים כו'. וכמו כן עמי זכר נא מה כו' בלק כו' ומה ענה כו' בלעם כו'. והיינו שרצה בלעם הרשע להחזיר כח הדיבור לאומות כדאיתא במדרש שאמר טוב להיות נעבד מע' אומות כו'. ובאמת אין האומות מוכנים לקבל לה"ק ועיין בזוה"ק קצ"ט סוף ע"ב. וזה הי' הרמז בפי האתון דאיתא במד' שהי' כדי להראות למה לא ניתן הדיבור לבהמה שלא היו יכולין לעבוד עמה כו' ע"ש. וזה הענין עצמו הוא בין בנ"י ולהבדיל ביניהם כי אם היו מכירין את מקומם להיות משועבדין לבנ"י אפשר הי' יוכל להיות להם איזה יניקה מלשון הקודש שכולל כל הלשונות. אבל הם אין מוכנים לזה. ולכן כשהי' לבלעם הרשע ענין נבואה רצה לעלות יותר מבנ"י. וזה לא יוכל להיות. וכמו שיש דצח"ם כן במדברים יש דיבור פנימי שהוא לשון הקודש שעליו כתיב ויפח כו' ויהי כו' לנפש חי' לרוח ממללא. וכמו שיש הבדל בין חי למדבר כן בין מדבר לנביאים והוא כללות בנ"י כמ"ש ונבאו בניכם כו':

ג

ובמשנה כל שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו עין טובה נפש שפילה רוח נמוכה כו'. וכבר כתבנו מזה כי הצדיק מעורר חסד אל כל היום. והרשע ידע לכוין שעה שהקב"ה כועס וזועם כו'. והענין הוא עפ"י המד' צדקתך כו' משפטיך תהום רבה. משל הצדיקים בדירתן כו' כי הצדיקים מקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות. פי' עי"ז שמבטלין אליו ית' ומיחלים לחסדו לכן נתגלה להם אור חדש בכל יום. ואיתא אהבה מקלקלת השורה כמ"ש וישכם אברהם בבוקר. פי' ע"י אהבה גדולה שהי' לאאע"ה זכה להמשיך חסד עליון יותר מכפי השורה והיינו לפנים משורת הדין לכן נק' חסיד והחסד מתגלגל בעולם בשבילו כדאיתא במד' חיי שרה. ולכן מבקשים כשם שכבש אברהם כו' יגולו רחמיך על מדתך. וז"ש וישכם כו' השכמה הוא הארה למעלה מהטבע. וכ"ז ע"י שמבטלין הטבע במס"נ עבור השי"ת נגלה להם האור. והרשעים במחשך מעשיהם כי הגשמיות והטבע הוא החושך והרשעים גורמים חשכות בעולם ומאבדין העולם שנברא בעשרה מאמרות. ואיתא עליהם שנאה מקלקלת השורה כענין שכ' מהפכין מדת רחמים למדה"ד וכ' בו ג"כ וישכם כו' שהמשיך דינין לעולם וז"ש כבר קדמך אברהם ובודאי זו המחלוקת היא לעולם ומעשה בלעם שכתוב בתורה אינו במקרה דכתי' זכור נא כו'. דכמו שבכל יום מתעורר חסד ה' ע"י הצדיקים ומתעורר בחירה חדשה בבנ"י כמ"ש במ"א. כן מתעורר תלמידיו של אותו רשע בכל יום כמאמר זועם בכל יום. והקב"ה מצילנו מידם ולכן בקשו חז"ל לקבוע פ' בלעם בק"ש. וכ' לולי ה' שהי' לנו בקום עלינו אדם כו' ויתכן שקאי על בלעם ברוך כו' שלא נתננו טרף לשיניהם של אותן הרשעים והקדים לנו זכותו של אאע"ה: