א שנת תרע"א ב במד"ר הלכה קרובו של אדם מהו שיהא מותר לו לישב בדינו כך שנו חכמים וכו' עד כן הוא פסול לדין, ויש להתבונן למה פתח המד"ר בדיני קרובים להיות דיינים, ונראה דהנה איתא בשם הרח"ו שחמשה הרגשות שבאדם חוש הראות, והשמיעה, והריח, והטעם, והמישוש, הם חמשה שערי הלב שכל חוש מוביל הרגשתו … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במ"ר אר"י שני דברים בימינו של הקב"ה צדקה ותורה, צדקה דכתיב צדק מלאה ימינך תורה דכתיב מימינו אש דת למו שני דברים בידו ואלו הן הנפש והדין, הנפש דכתיב אשר בידו נפש כל חי והדין דכתיב ותאחז במשפט ידי, אמר הקב"ה הנפש והדין נתונים בידי שמרו את הדין ואני אשמור נפשותיכם … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב במדרש זש"ה שמעו והאזינו ואל תגבהו וכו' ד"א שמעו לדברי תורה והאזינו לד"ת מהו ואל תגבהו אל תגבהו את הטובה מלבוא בעולם, כי ה' דיבר והיכן דיבר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו: ג נראה לפרש ששמעו היא שמיעה שטחית כפי שהדיבור מפורש, והאזינו הוא להיות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב במדרש מהו את כל המצוה הזאת [במת"כ, שאמר מצוה לשון יחידה ואמר כל משמע כלל הכל] א"ר לוי זו ק"ש, ורבנן אמרי זו השבת שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה, ויש להבין שהרי יש עוד מצות ששקולין נגד כל המצות שבתורה, ובש"ס נדרים (ל"ב:) גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב במדרש רבנן אמרי אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזה דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר מנין ממה שקרינו בענין ראה אנכי, ואונו מובן מה הוה ס"ד דלרעתם נתן להם ברכות וקללות, ויותר יש לתמוה שנראה שהי' מקום לומר שגם ברכות ניתנו לרעתם אתמהה: ג ונראה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ראה ור"ח אלול ב במדרש הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה, כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם, למדונו רבותינו למה אין מפסיקין בקללות וכו' אר"י דסכנין בשם ר' לוי אמר הקב"ה אני כתבתי על כבודי עמו אנכי בצרה אין שורת הדין שיהיו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה, כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם, לימדונו רבותינו למה אין מפסיקין בקללות וכו' אל תעשה את התוכחות קוצין קוצין אלא אחד קורא את כולם, וכו', רבנן אמרו אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב במדרש (ד' א') רבנן אמרי אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר, ודברי המדרש צריכין ביאור מה צריכה למימר שלא לרעתם וכו' מה הו"א הי' שלרעתם נתנו, ועוד שאמר ברכות וקללות כאילו הי' הו"א שגם הברכות נתנו לרעה ח"ו אתמהה: … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב במדרש למה אין מפסיקין בקללות וכו' אל תעשה את התוכחות קוצין קוצין [סי' המת"כ חתיכות מקוצצות] אלא אחד קורא את כולן, וכבר הגדנו בשם כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה לפרש שאין התוכחות והעונשין לנקמה ואין זה התכלית אלא לחסר ולהדחות את חלק הרע למען ישובו להטותם לתחי', וכבמדרש לא לרעתם נתתי להם … להמשך קריאה
א ר"ח אלול ב יש להבין מדוע נזכרה סעודת ר"ח בכתוב בשאול יותר מכל סעודות המועדים, שלא נזכרו בקרא מפורש אלא נתרבה מתיבת לכם וגם לא מצינו בהם קיבוץ רבים לסעודה, ונראה דהנה י"ב חדשים כנגד י"ב שבטים כל חודש מיוחד לשבט אחר ומ"מ יו"ט של ר"ח הוא לכל ישראל ולא לשבטו לבד, והטעם אמר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב במדרש (פרשה ד' ד') אמר בר קפרא הנפש והתורה נמשלה בנר, הנפש דכתיב נר ה' נשמת אדם, והתורה דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וכו' נרי בידך זו התורה, ונרך בידי זו הנפש, נראה דענין נר המאיר מפני ששורש האש למעלה מכל דבר משתוקק לשורשו, ע"כ הוא זקוף ועומד ומתלהב למעלה, … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב במ"ר (פרשה ד') שמור תשמרון וגו', מהו את כל המצוה הזאת, אמר ר' לוי זו קריאת שמע, רבנן אמרי זו השבת שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה ע"כ, הנה ק"ש היא קבלת עול מלכות שמים באהבה וצריכה כוונת הלב, והיינו שמסלק א"ע מכל עניני עוה"ז וחמדת שעשועיו רק לדבק א"ע באהבת … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב המפרשים דקדקו למה לא נאמר בפרשת והי' אם שמוע ובכל מאדכם כענין שנאמר בפרשת שמע, וכמה תירוצים נאמרו בזה, ונראה עוד לומר דהנה בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, פי' מהר"ל ששלשה אלו מקבילים לגוף ונפש ושכל, והנה ענין ציבור הוא להיות כולם כאיש אחד, וע"כ יש בקרבנות הציבור מה שאין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב ומלתם את ערלת לבבכם, וערפכם לא תקשו עוד, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דקדק ממה שכתוב בפ' נצבים הבטחה על העתיד, ומל ה' אלקיך את לבבך וגו', משמע שאין זה ביד האדם, אלא הקב"ה יעשה זאת וכמ"ש הרמב"ן שם, שהבחירה בטוב תהי' אז טבע באדם וישוב בזמן ההוא לאשר הי' קודם חטאו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב במדרש פ"ג סי' י"א רבנן אמרי מן הדבר הזה שקד משה היאך לזכות את ישראל שא"ל הקב"ה אשר צויתים אמר לפניו רבש"ע אני נצטויתי שמא עברתי על הציווי, הם לא נצטוו וכו' לא אמרת אלא אנכי ה' אלקיך וכו' לא אמרת אלא לא יהי' לך אלהים אחרים, ויש להבין א"כ למה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב במדרש הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשוי' פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת וכו' המרכיב קני המנורה בשבת כאדם שבונה בשבת וכו' אתה מקדש את השבת במאכל ומשתה ובכסות נקי' ומהנה את נפשך ואני נותן לך שכר מנין וקראת לשבת עונג וגו' מה כתיב אחריו אז תתענג על ה' ויתן לך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך וגו', וכבר דקדקנו הלוא בתורה נכללו עדות חקים ומשפטים, כמ"ש כי ישאלך בנך מתר לאמר מה העדות והחקים והמשפטים, ובכאן הניח את העדות והחקים ותפס משפטים לבד, וכבר דברנו בו הרבה: ג ונראה עוד לומר היות ידוע שאין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו', ויש לדקדק דהנה בתורה יש עדות מצות חקים ומשפטים ולמה פרט כאן משפטים דוקא, ועוד מה רבותא דושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, דמהיכא תיתי לספק שלא ישמור הש"י שבועתו, ואפי' בפרשת התוכחה כשישראל חוטאין וכלה ה' את חמתו בעונשין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, ויש לדקדק הלוא המצות מחולקין לעדות חוקים ומשפטים ולמה הזכיר כאן רק משפטים, ונראה דהנה יש להבין מאמר הכתוב דבשביל שמיעת המשפטים ישמור לנו ברית אבות, הלוא גם אפי' ח"ו כשישראל בלתי זכאין ובתוכחה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, וכבר דקדקנו למה פרט משפטים דווקא הלא במצות התורה יש עדות חקים ומשפטים: ג ונראה עוד לומר דהנה כתיב כאן שמיעה שמירה עשי', ויש לומר דשלש אלה מתיחסין לשכל נפש וגוף, … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במ"ר פ"ג הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשוי' פרקים פרקים מהו לטלטלה בשבת, כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת ומשום מה מחייב, אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בשבת, ומי שהוא בונה בשבת חייב כו' ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש וברש"י ואעפ"י שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה, ובמדרש אוהב כסף לא ישבע כסף וכו' א"ר יצחק מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצות, כיצד אתה מוצא שני גדולי עולם דוד ומשה ולא שבעו, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב במדרש פ"ב סי' א' א"ר יוחנן עשרה לשונות נקראת תפלה ואלו הן, וכו' ביצור קרואה וכו' ביצור וקריאה דכתיב בצר לי אקרא ה', ויש להבין מה משמע מהכא דביצור הוא לשון תפלה, הרי האי בצר לי מקמי תפלה הוה ואינו מוכח מכאן אלא דקריאה היא לשון תפילה: ג ונראה דבא לומר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב במדרש פ"ב סי' יוד הלכה אדם מישראל שהי' קורא את שמע מהו שיהא לו מותר להמתין אחר ק"ש ואח"כ יתפלל כך שנו חכמים וכו' תיכף לגאולה תפלה וכו' ואם קרא ק"ש והתפלל מיד יהא מובטח שתפלתו נשמעת: ג נראה לפרש בטעם הסמיכה וההבטחה שתפילתו נשמעת דהנה הא"ע וכן הרב אוה"ח דקדקו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר, כבר דקדקנו במלת ואתחנן ששורשו הוא חנן, א"כ הול"ל וחננתי או וחנותי, ולשון ואתחנן מורה על בנין התפעל, וכבר אמרנו בזה, עוד יש לדקדק על אומרו בעת ההוא, ורש"י ז"ל פירש אחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר, ומ"מ יש להבין מה נ"מ … להמשך קריאה
א שנת תשרע"ו ב ואתחנן, ברש"י זה אחד מעשרה לשונות של תפילה, ויש להבין למה באה במשקל התפעל, והו"ל לומר וחננתי כי שורשו הוא חנן, או וחנותי כמ"ש איוב (י"ט י"ז) וחנותי לבני בטני, ובמשקל התפעל משמע שהוא נתבקש מזולתו, או עכ"פ שנתמלא חנינה וחמלה על זולתו: ג ונראה עפ"י מה שאיתא בספרי הרבי מלובלין … להמשך קריאה