א שנת תרע"ה ב במדרש הלכה אדם מישראל שהי' עומד ומתפלל מהו שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול כך שנו חכמים וכו' יכול ישמיע קולו כבר פירשה חנה וחנה היא מדברת על לבה, והקושיא מבוארת עד שאתה לומד מדברי חנה צא ולמד מעלי שהי' שופט ישראל ובידו שלשלת הקבלה עד משרע"ה, והוא חשבה לשיכורה מחמת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ברש"י אעפ"י שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם עכ"ל, ויש להבין הלא ידוע שכל מה שהאדם צדיק ביותר ויודע את גדלות השי"ת הוא יודע ביותר שעדיין לא עשה מאומה לעומת חיובו נגד גדלות השי"ת, וכידוע ממעשה דרב סעדי' גאון שעשה תשובה בכל יום על … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במ"ר (פ"ב סי' י"ב) ר' חנינא בר פפא שאל לר' שמואל בר נחמן מהו דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה לעולם פתוחים, אמר לו מנין דכתיב נוראות בצדק תעננו אלקי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים, מה המקוה … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב במדרש זש"ה מוכיח אדם אחרי ימצא חן ממחליק לשון ר"פ בשם רחב"ח אמר מוכיח זה משה אדם אלו ישראל שנאמר ואתן וגו' אדם אתם, מהו אחרי אמר הקב"ה בשביל להביאן אחרי וכו' ד"א מוכיח אדם אחרי וכו' אמר הקב"ה כביכול משה הוכיחני אחר ישראל והוכיח לישראל אחרי, לישראל אמר אתם חטאתם, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב אלה הדברים וגו' יש להתבונן בענין התוכחות שפתח בהם ברמז במדבר בערבה וגו' שהם במספר שבעה, כי ידוע שכחות הטומאה הם שבעה, מת, שרץ, נבילה, זיבה, נדה, יולדת וצרעת, וזהו דבש"ס קידושין דאידמי לי' האי מזיק לר' אחא כתנינא בשבעה רישוותי', ויש עוד שלשה חלוקים מהם שלדעת ר"י בתוספתא פ"א דשבועות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב אלה הדברים ברש"י לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז, מפנ' כבודן של ישראל, ויש להבין דבכמה מקומות הזכיר בפירוש ולא חש, ומ"ש בכאן: ג ונראה דהנה במדרש בפסוק יוסף עליכם ככם א"ר אחא יכולין היו ישראל לומר לו רבינו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב ואומר אליכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם וגו', יש להבין למה הפסוק בענין מינוי הדיינים בין מצוות ירושת הארץ שלפני' ולאחרי', וכבר דברנו בזה, וי"ל עוד עפ"י דברי השל"ה בפ' שלח בהא דאמרו המרגלים וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות, היינו שהם בעלי מדות טובות, ויש להבין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש אלה הדברים, הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לכתוב ספר תורה בכל לשון וכו', כך שנו חכמים, אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון, רבן גמליאל אומר אף הספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית, ומה טעמו של רב"ג וכו' אמר בר קפרא דכתיב יפת אלקים ליפת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב במדר"ת יתברך שמו של ממ"ה הקב"ה יתברך ויתעלה זכרו שכל הנסים שעשה לישראל במדבר כך עתיד לעשות להם בציון במדבר כתיב אלה הדברים ובציון כתיב אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים, ואינו מובן מה שייכות ומה ענין זה לזה: ג ונראה לפרש עפ"י מה שהגיד כ"ק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ויטב בעיני הדבר, ברש"י בעיני ולא בעיני המקום ואם בעיני משה הי' טוב למה אמרה בתוכחות משל לאדם וכו', ונראה עוד ליישב דהנה כתיב וישובו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן ברש"י אין דרך שאין בה עקמימיות ואת הערים וכו' תחלה לכבוש, וברמב"ן פ' שלח … להמשך קריאה
א שנת עת"ר ב במ"ר אוכיחך ואערכה לעיניך תרין אמוראין חד אמר אעורר כל לעיניך וחד אמר אסדר כל לעיניך ע"כ, ויובנו הדברים עפימ"ש האלשיך תהלים נ"א במ"ש למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע, והקשה כי על בשורת העבירה ואשר קצף ד' עליו שהתנבא עליו נתן הנביא, הי' צריך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב אלה מסעי וגו' המפרשים יצאו ללקוט אורות התועלת בסיפור המסעות ועיין רמב"ן, ונראה עוד לומר, דהנה במדרש ריש שמות אתה מוצא שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא נתנם להם אלא ע"י יסורין, התורה, וא"י, וחיי העוה"ב, התורה דכתיב אשרי הגבר אשר תייסרנו י"ק ומתורתך תלמדנו, א"י דכתיב וידעת עם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ענין מ"ב מסעות ישראל במדבר, נראה היות ידוע שכל שני דברים הרחוקין זה מזה בתכלית צריכין לאמצעי, וע"כ ישראל שיצאו ממצרים ערות הארץ, כדי לבוא לא"י קדושה עליונה, היו צריכין לאמצעי והוא מ"ב מסעות שבמדבר מקביל לשם מ"ב כדאיתא בספה"ק, שעלו דרגא בתר דרגא עד בואם לארץ, וידוע דששה אותיות שבכל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב בענין שש ערי המקלט ומ"ב ערי הלוים שכולם קולטין את הרוצח וההפרש ביניהם הוא ששש ערי המקלט קולטין בין לדעת ובין שלא לדעת ומ"ב ערי הלוים אינן קולטין אלא לדעת, יש לומר עפי"מ שהגדנו כבר דשית תיבין דיחודא הם נגד שש ערי המקלט, ופרשת אהבת יש בה מ"ב תיבין היא לעומת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם, נראה לפרש דהנה ידוע בזוה"ק פ' תצוה דמסעות ישראל במדבר היו לכתתא רישא דס"ם חייבא שמשכנו במדבר והיא בחי' שמאל דוחה את חלקי הרע וכמ"ש קומה ה' ויפוצו אויביך כו' מפניך, והנה בפרשת ואהבת יש מ"ב תיבות ובסידור האריז"ל שהוא כנגד שם של … להמשך קריאה
א שנת תר"ע שבת ר"ח ב במ"ר הלכה מי שהי' נרדף מן הגוים או מן הלסטים מהו שיחלל את השבת כו' א"ל הקב"ה וכאלו כל גדולי עולם יראו וברחו משונאיהם, כל אותן מ' שנה שעשיתם במדבר לא הנחתי אתכם לברוח אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם, במה שהייתי עמכם, ולא עוד אלא כמה נחשים וכמה שרפים … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב יש להבין איחור הפרשה עד כאן סוף שנת הארבעים: ג ונראה דהנה במדרש הה"ד ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה א"ל הקב"ה לישראל לא תהיו סבורים שהותר לכם להשבע בשמי אפי' באמת אין אתה רשאי להשבע בשמי אא"כ יהי' בך כל המדות האלו, את ה"א תירא שתהא כאותן שנקראו יראי אלקים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' החייתם כל נקבה, ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו, וברמב"ן שקצף על הנשים הגדולות בעבור שהן הנה היו לבנ"י וגו' והוסיף כל זכר בטף בעבור הנקמה, ויש להבין מה הי' דעת פנחס ויתר פקודי החיל שהחיו הנקבות שזהו מדין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, ובמדרש אלו הי' רוצה משה לחיות כמה שנים הי' חי שהרי תלה הכתוב מיתתו בנקמת מדין, ומשמע שלאו לטובתו של משה כדי שיראה בעיניו נקמתו מהם תלה הכתוב, דא"כ לא הי' בדין להחיותו עוד כדי שיראה אחר שהוא בבחירתו עיכב הדבר, וכמו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב וידבר משה אל ראשי המטות וגו' איש כי ידור נדר וגו', ויש להבין למה איחר בפרשה זו עד כאן בשנת הארבעים אחר כיבוש סיחון ועוג, וברשב"ם ובבעלי תוס' משום דכתיב לעיל מיני' לבד מנדריכם, ואינו מובן שבכאן מדבר מנדרי עצמו ולא מנדרי הקדש, ונראה בהקדם מה שאנו אומרים בקבלת שבת התנערי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב ברש"י ראשי המטות חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה ואח"כ לכל בנ"י ומנין שאף שאר הדברות כן ת"ל וכו' ומה ראה לאומרה כאן למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה וכו', וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק שאין חלות הנדר תלוי בראשי המטות אלא עקירת הנדר, וכבר דברנו בזה ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש, דהנה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב במדרש הלכה שלשה מתנות טובות נבראו בעולם זכה באחת מהם נטל חמדת כל העולם זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל אימתי בזמן שהם מתנות שמים ובאות בכח התורה, וכו', ביאור הדברים דהנה שלשה מתנות טובות אלו בישראל הם ירושה מג' אבות, אברהם הי' מופלג בחכמה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב וידבר משה אל ראשי המטות וגו', וברש"י חלק כבוד לנשיאים כו' ומה ראה לאומרה כאן למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה וכו', וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק הלא אן עיקר הנדר תלוי בראשי המטות אלא עקירת הנדר, וכשהתחיל בראשי המטות משמע שעיקר הנדר תלוי בראשי המטות, ואמר הוא ז"ל דבר נחמד דלכאורה … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב בילקוט בשם ספרי זוטא ישראל בבל יחל ואין או"ה בבל יחל, להבין הטעם י"ל עפי"מ שאמר כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בטעם הנדרים שיהי' בכחו של אדם לעשות בדיבורו הדבר קודש שיעשה הוי' וצורה חדשה בהדבר, עפ"י דברי הר' יונה דמי ששומר פיו נעשה פיו כלי שרת, ע"כ כמו שכלי שרת מקדשין … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב במדרש פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, אמר הקב"ה בדין הוא שיטול את שכרו, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, גדול השלום שניתן לפינחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום והתורה כולה שלום שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ואם בא אדם מן הדרך שואלין אותו שלום וכן שחרית … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב ברש"י לפי שהיו אומה"ע מבזין אותם כו' לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהן הא מצד זה ויוד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וזה הוא שמפורש ע"י דוד שבטי י"ק עדות לישראל וכו', ויש להבין למה בא שם זה בהיפוך אתוון, ועוד שהי' יותר צודק להזכיר זה במנין ראשון … להמשך קריאה