א שנת תרע"א ב ברש"י לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס ממשה ליהושע לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם, וכן עשה שמואל התיצבו וגו' כשיצאו מידו ונכנסו לידו של שאול עכ"ל, להבין מהי לשון מצבה, הנה במד"ר פ' בא שדימה הקב"ה את ישראל למלאכים במלאכים כתיב שרפים עומדים ממעל לו, ובישראל כתיב אתם נצבים וגו', … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב בתנחומא הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד וגו' כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה כו', הנה כ"ק אאמו"ר זצללה"ה אמר שאין הפי' מעשיהם של רשעים העבירות שעושים, דא"כ מה שייך לומר מסתכל ומהפך בהם, אך הכוונה על המצוות שעושים, דהקב"ה מסתכל ומבחין בהם דאם יתהפך … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב במדרש זש"ה אשרי אדם שומע לי, מהו אשרי אדם שומע לי, אמר הקב"ה אשריו לאדם בשעה ששמועותיו לי, מהו לשקוד על דלתותי, אמר הקב"ה אם הלכת להתפלל בתוך בהכנ"ס אל תעמוד על הפתח החיצון להתפלל, אלא הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת וכו' על דלתותי ב' דלתותי: ג ויש להבין מהו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב במדרש תנחומא זש"ה בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו, והלוא כריעה בכלל השתחוי' וכו' אלא צפה משה ברוה"ק שבהמ"ק עתיד ליחרב והביכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלש פעמים בכל יום, ומשמע ששלשה לשונות השתחוי' כריעה הברכה מורין על שלש תפלות שבכל יום, ויש להבין מה ענין ג' … להמשך קריאה
א לשלישי למילה ב במדרש וירא (פ' מ"ח ב') ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוק' אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלוק' אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי וירא אליו ה', ויש להבין במה שאמר אחר שמלתי עצמי הרבה גרים כו' דלכאורה איפכא מסתברא דקודם … להמשך קריאה
א לברית מילה של בני שמחה בונם נ"י. ב מה שאין אומרים שהכל ברא לכבודו על אסיפת ב"מ כברש"י ריש כתובות, הטעם כי בסעודת שמחת נשואין שהיא שמחה בטבע, שהרי אף זולתינו עושין משתה, ע"ז אנו אומרים שאצלינו חוזר הכל לכבוד השי"ת, אך שמחת בר"מ שאין זה ענין טבעי כלל ולא עוד אלא דאית לי' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב במדרש תנחומא מה כתיב למעלה מן הענין השקיפה ממעון קדשך אמר ר' אבוהו בשם ריב"ח בא וראה כמה מתחטאים וכמה יש להם פתחון פה לעושי מצות וכו' יורד אדם לתוך שדהו ראה אשכול שביכר תאנה שביכרה וכו' בא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל א"י שנא' השקיפה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש תנחומא שצפה משרע"ה ברוה"ק שבהמ"ק עתיד ליחרב והביכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהי' מתפללין שלש פעמים בכל יום, ואינו מובן למה נתרגש בהעדר הביכורים יותר מהעדר כל הדברים בחרבן ביהמ"ק, ומה זה תיקון לזה וכבר דברנו בזה, ומ"מ אין ביהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה יש להתבונן בסמיכות פרשת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב סמיכות פרשת ביכורים אחר מצות מחיית עמלק, דהנה מצות ביכורים בפשיטות יש לומר דאדם אחר עבודתו בשדה כל ימות השנה והוא רואה את פרי מעשיו שהוציאה השדה תאנה שבכרה וכו' וכפי הטבע היא חביבה על האדם ואפי' פרי חדש שאיננו מדישתו ובן גרנו נמי חביב ומברכין עליהם שהחיינו, מה גם פרי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב במדר"ת שצפה משה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד ליחרב וביכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שלש תפלות ביום, וכבר פרשנו בכמה אנפי, ויש עוד לומר עפ"י דברי המדרש תצא (פרשה ו' סי' ג') כי לוית חן הם לראשך א"ר פינחס בר חמא לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך, כי תבנה בית חדש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במדרש תנחומא כשצפה מרע"ה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד ליחרב וביכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלש פעמים בכל יום, וכבר אמרנו טעמים מה ענין תפלה לביכורים, ונראה עוד עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה, בטעם שתרומות ומעשרות מדאורייתא הוא רק בדגן תירוש ויצהר לרוב הפוסקים, וביכורים הם משבעת המינים, … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב במדרש צפה משה ברה"ק וראה שבהמ"ק עתיד ליחרב והביכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים שלש פעמים בכל יום עכ"ל, ויש להבין מה ענין ביכורים אצל תפלה, ונראה דהנה יש להתבונן על ענין ביכורים מהו, ובלקוטי תורה פ' עקב כי שבעת המינים שנשתבחה בהם א"י שורשם מז' ספירות העליונות ע"כ, … להמשך קריאה
א לסועדת נשואין של בני יעקב שי' ב בגמ' ברכות (ו':) תניא א"ר חלבו כל הנהנה מסעודת חתן כו' ואם משמחו מה שכרו זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות, ר"א אמר כאלו הקריב תודה כו', רנב"י אמר כאלו בנה חורבות ירושלים: ג ונראה כי ענין המצוה לשמח חתן וכלה הוא באשר חתן וכלה הם חומר וצורה … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב בתנחומא צפה משה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין ג' פעמים בכל יום, להבין הדברים דהנה במדרש בראשית (פרשה א' סי' ד') אן ראשית אלא בכורים בשביל בכורים יע"ש, ולהבין דבריהם דהנה בזוה"ק יתרו (ע"ט:) על פסוק הגדתי היום לה' אלקיך וז"ל אינון בעיין … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג ב ברש"י אם שקרת במדות ובמשקולת הוי דואג מגירוי האויב, נראה לפרש איך זה מדה במדה יתר משאר עבירות, דהנה כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד במ"ש בשלמה המע"ה (מ"א ג' כ"ח) כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט כי ההפרש בין איסור להיתר שזה מצד הקדושה וזה מהסט"א איננו כ"כ רבותא כמו להפריש … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו וכ"ק זקיני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק דקדק דבכאן כתיב ונתנו ה"א בידך ואיננו מזכיר שצריכין תפילות ובקשות אלא כך הסדר בפשיטות שה' נותנם ביד ישראל, ובפרשת בהעלותך כתיב וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב במדרש זש"ה אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותי' לא תדע, מהו אורח חיים פן תפלס א"ר אבא בר כהנא אמר הקב"ה לא תהא יושב ומשקל במצוותי' של תורה כענין שנא' ושקל בפלס הרים ולא תהא אומר הואיל והמצוה זו גדולה אני עושה אותה וכו' כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו וגו', ובליקוטי התורה מהאריז"ל שבזה רמז על בעל תשובה, שכשהאדם בא לשוב היינו שיצא למלחמה על האויבים שהוא היצה"ר והאיברים, ונתנו ה' אלקיך בידך שהוא היצה"ר, אז ושבית שביו שהם אברי הגוף, וראית בשבי' אשת יפ"ת היא הנשמה, וגלחה את … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה"א בידך ושבית שביו וראית בשבי' אשת יפת תואר וגו', ויש להבין הלוא יוצאי צבא בישראל היו כולם צדיקים ואפי' סח בין תפילה לתפילה חוזר עלי' מעורכי המלחמה כבש"ס סוטה (מ"ד:) ואיך אפשר לירד כ"כ פלאות לחשוק בת אל נכר, והרב אור החיים זצ"ל הקשה … להמשך קריאה
א שנת תער"ב ב כי תבנה בית חדש פירש"י אם קיימת מצות שלוח הקן סופך לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה שמצוה גוררת מצוה ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים עכ"ל, אף ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, היינו משום שעוה"ז הוא עולם הכנה, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, ועוה"ב הוא עולם התכלית, וע"כ שכר מצוה … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו, יש להתבונן מה שאמר הכתוב ונתנו שביו לשון יחיד אחר שאמר אויביך לשון רבים, ונראה דהנה במדרש אסתר בימים ההם כשבת וגו' שהיו מלאכי השרת מדדין פיתקין לפני הקב"ה שהי' אומרים לפניו רבש"ע בהמ"ק חרב ורשע זה יושב ועושה מרזיחין, … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במ"ר אורח חיים פן תפלם וגו' מהו לא תדע וכו' מה עשה הקב"ה לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה כדי שיעשו כל המצוות בתום כו' משל למלך ששכר לו פועלים והכניסן לפרדסו ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס שלא יניחו דבר ששכרו מועט ויעשו דבר ששכרו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב ואמר אליהם שמע ישראל וגו' וברש"י אפי' אין לכם זכות אלא ק"ש בלבד כדאי אתם שיושיע אתכם, וכבר דברנו בכמה אנפי מהו סגולת ק"ש לניצוח המלחמות, ונראה עוד לומר דהנה אמרו ז"ל ברכות (י"ד:) כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, ובפשיטות הפירוש שבק"ש כתובה מצות תפילין והוא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית וגו', בליקוטי תורה מהאריז"ל מפרשה דרך רמז על החרבן והסיבה היא דברי ריבות בשעריך שהעדר השלום גרס כל זה עיי"ש, ועל פי דרכו ז"ל יש לפרש באופן אחר, דהנה אמרו ז"ל יומא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב שופטים ושוטרים תתן לך וגו', רבותינו ז"ל פירשו תתן לך לכל אחד ואחד, בכל שעריך היינו שערי הלב, וברח"ו שחמשה חושים הם, ראי', שמיעה, ריח, טעם, מישוש, והם חמשה שערי הלב, שכל החושים מובילים את הרגשותיהם ללב עכ"ד, ונראה שגם באדם הפרטי שייך שני הדברים שופטים ושוטרים, ששופטים הוא השכל שבאדם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב במד"ר א"ר אחא בא וראה שש מעלות הי' לכסא של שלמה מנין שנאמר שש מעלות לכסא ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה, ואלו הן, לא תטה משפט, ולא תכיר פנים, ולא תקח שוחד, לא תטע לך אשירה, ולא תקים לך מצבה, ולא תזבח לה' אלקיך שור ושה וגו' הרי ששה, … להמשך קריאה