שם משמואל, כי תבוא י׳

א

לשלישי למילה

ב

במדרש וירא (פ' מ"ח ב') ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוק' אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלוק' אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי וירא אליו ה', ויש להבין במה שאמר אחר שמלתי עצמי הרבה גרים כו' דלכאורה איפכא מסתברא דקודם שנימול נקל הי' לגרים להתגייר, מאחר שנימול, שמעתה כל הגרים אי אפשר להם לכנום לברית עד שימולו, ויסורי המילה וסכנתה עומדים לשטן עלי דרכם, והרבה ימנעו בשביל זה להתגייר:

ג

ונראה לפרש דהנה יש להבין מה שניתוספה אות ה' לאברהם עוד קודם המילה, דלכאורה הי' יותר נכון אחר שנכנס לברית והוסרה הערלה לקרוא לו שם החדש, וכמו שאנו עושין שאין קורין שם להילד עד אחר הסרת הערלה, ונראה עפ"י דברי הש"ס תמורה (דף ל"א.) בנתעברה ואח"כ נטרפה היא וולדה נטרפה אבל נטרפה ואח"כ נתעברה וולדה כשר וכן הדין בהרבעה, והטעם שאין הוולד נתפעל ונאסר אלא בשעה שחל האיסור על האם, אבל כשהיתה מכבר אסורה אין הולד נתפעל ונאסר מחמת אמו, וכ"ק אבי אדמו"ר זצלל"ה דייק מדברי הש"ס אלו דגר שנתגייר והי' לו כלי תשמיש אין הכלים צריכין טבילה, ולא דמי לכלים שקנה אח"כ או ישראל שקנה כלי תשמיש מן הגוי שצריכין טבילה מפני שנכנסו לקדושת ישראל דכמו דקאמר הש"ס בטריפות וה"ה בהרבעה, כן הדין להיפוך בשעה שחלה על הגר קדושת ישראל אז כל הכלים שיש לו שטפלים אליו חלה עליהם נמי קדושת ישראל וא"צ טבילה עוד, אבל הכלים שנכנסו לרשותו אחר שכבר חלה עליו קדושת ישראל או לרשות אזרח מישראל צריכין טבילה כדי שתחול עליהם קדושת ישראל עכ"ד:

ד

ולפי האמור י"ל נמי בענין אברהם שנקרא ע"ש כי אב המון גוים נתתיך, שמעתה מילת אברהם הותה תועלת קצת לכל הגוים בכללם, כי שמעתה שנקרא אב המון גוום היו הכל טפלים אליו, וכאשר חלה עליו קדושת הברית קבלו תועלת כל הנטפלים אליו, דומה קצת לכלי הגר בשעה שנתגייר, וכ"ז הוא מחמת שנקרא לו שם זה קודם שחלה עליו קדושת הברית, אבל אם הי' נימול מקודם אף שהיו נעשו כל הגוים אח"כ טפלים אליו בקריאת השם שוב לא היתה להם תועלת, וכמו גר שקנה כלום אחר שנתגייר:

ה

ומעתה יובנו דברי המדרש הנצבים פתח דברינו, דהנה מובן שכחות הטומאה המושלים על כל הגוים אינם מניחים אותם לבוא ולהתגייר וכמו אבן כבדה האוטמת את סגור לבם, ואפי' כשבאין להתעורר אינם יכולין, וזהו עיקר המניעה יותר מכל יסורי המילה וסכנתה, אבל מאחר שנימול אברהם שהי' אב המון גוים נחלש כח הטומאה ואינו מאטים כ"כ את סגור לבם של כל הגוים, ומעתה הרבה גרים באין להדבק בזאת הברית מפני שנסתלק האוטם, וזה שמסיים ומבשרי אחזה אלוק' אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי וירא אליו ה', היינו כמ"ש בזוה"ק דמקודם שמל א"ע אטום הוה, ובמילתו נסתלק האוטם, ומפני זה היתה לו התגלות אלקית עיו"ש, וע"כ בהסתלק ממנו האוטם נסתלק נמי עמו האוטם של כל העולם וכנ"ל:

ו

ברש"י וירא (י"ח ז') כדי להאכילם ג' לשונות בחרדל, נראה כי בהמילה סילוק הערלה הי' תוקון לברית המעור, ובסעודה זו של שלישי למילה תיקן ברית הלשון ולרמז זה האכילם ג' לשונות, והנה ברית הלשון חמורה עוד יותר וע"ז אמרו ז"ל בש"ס ערכין (ט"ו:) שהמספר לה"ר מגדיל עוונות כנגד שלש עבירות ע"ז ג"ע שפ"ד, והנה זה הי' ענין סדום שהי' בהם שלוש עבירות אלו לעומת שלוש מלכיות הראשונות וגם נגד מלכות הרביעית שהיא שקולה או יתירה משלשתן, ובמדרש ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, רעים אלו לאלו, חטאים בג"ע, לה' בע"ז, מאד בשפ"ד, וכבר פרשנו שרעים אלו לאלו הוא חטא לה"ר המגדיל עבירות כנגד שלש עבירות החמורות, וע"כ מתוך סעודה הנ"ל שהיא תיקון ברית הלשון בא העונש לסדום שהי' היפוך מזה לגמרי: