א שנת תרע"א ב כתיב עולם חסד יבנה (תהלים פ"ט ג') היינו שעדיין לא הי' מי שיעורר מלמטה, כמ"ש ואדם אין לעבוד את האדמה שפירש"י וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם [היינו הגשמים] התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים, אבל כל הבריאה עד אחר בריאת האדם היתה הכל בחסד הש"י, וכ"כ בריאת האדם עצמו הי' … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במשנה (ט"ז.) כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון שנא' היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. ובגמ' שעוברין זאח"ז, היינו שכ"א נפקד לבדו, ויש להבין מנ"ל זה מהא דהמבין אל כל מעשיהם, וכן יש להבין מהו לשון המבין ולא כתיב הרואה כל מעשיהם, ונראה דהנה בגמ' פליגי בלשון כבני מרון … להמשך קריאה
א פרשת בלק ב יש להתבונן בענין בלק ובלעם דמהא שאמר הכתוב עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור וגו', למען דעת צדקות ה', נראה שהי' להם כח לפעול מה בקסמיהם נגד ישראל ורק בצדקת ה' נצולו, וזה תימא איך היתה להם יכולת נגד רצון הש"י, ואף שבטבע … להמשך קריאה
א פרשת חקת ב במדרש זה שאמר הכתוב מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון אברהם מתרח, חזקי' מאחז, יאשי' מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מאומות, העוה"ב מעוה"ז, מי עשה כן, מי צוה כן מי גזר כן, לא יחידו של עולם, תמן תנינן בהרת כגריס באדם טמא פרחה בכולו טהור מי עשה כן מי צוה כן … להמשך קריאה
א פרשת קרח ב יש להתבונן בפרשה זו, איך נהיתה שאיש גדול וקדוש כקרח, שהי' הגדול שבשבט לוי כמבואר במדרש בפסוק ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך, שכל השבט טפילה לו, והי' בעל רוח הקידש שפירש"י עינו הטעתו ראה שלשלת גד לה וגו', ופתאום יפול ממדריגתו מטה מטה עד שבא לידי מדה זו … להמשך קריאה
א פרשת שלח ב הנה הדקדוקים בפרשה הזאת רבו, וכבר האריכו בהם המפרשים, ולהבין כוונת המרגלים ועצתם [שנראה שעצה עמוקה נתיעצו שהרי אמר משה ליהושע ה' יושיעך מעצת מרגלים] אחרי שהכתוב מעיד עליהם שהיו צדיקים קודם שנשתלחו כמאמר המדרש, ואין לכפול הדברים, ויש מרבותינו האחרונים ז"ל שפירשו שהי' קשה להמרגלים לעזוב את מנהגם הנכבד שבמדבר … להמשך קריאה
א פרשת בהעלותך ב ברש"י למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות, והרמב"ן הקשה למה לא נחמו בקטורת וכל הקרבנות וכו', ועוד יש לדקדק למה באמת לא עלה על … להמשך קריאה
א ליקוטים מקודם שנת עת"ר פרשת תולדות ב בענין הברכות שיצחק אבינו הי' בדעתו לברך את עשו רבו הדקדוקים, ועוד מדוע לא ברכו בברכת אברהם אע"ה, רק אח"כ כשנודע לו שהי' יעקב ושלח אותו פדנה ארם ברכו בברכת אאע"ה, ועוד מדוע אח"כ לא רצה לברך את עשו כלל אף ברכה אחת, באמרו אליו הן גביר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במד"ר אברהם בירך את יצחק מנין דכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק מה נתן לו וכו' ר' נחמי' אמר ברכה נתן לו כענין שנאמר ויתן לך האלקים עמד יצחק לברך את יעקב אמר ממקום שפסק אבא משם אני מתחיל אבא הפסיק ביתן אף אני מתחיל ביתן, מנין ממה שנאמר … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב האזינו השמים ואדברה וגו' ובמדרש הלכה אדם מישראל שהי' חושש באזנו מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת, כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאין אותה בשבת, ויש להבין מה שייכת הלכה זו לפרשה זו ועוד מהו זה אם סכנה היא דמשמע דלא פסיקא … להמשך קריאה
א שנת תר"פ האזינו ושב"ת ב בהנחל עליון גוים בהפרידו בנ"א יצב גבולות עמים למספר בנ"י כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, יש לפרש דהנה כוונת הבריאה היתה שיהיו כולם אגודה אחת לעשות רצונו ית"ש, כאמרם ז"ל שהי' אדה"ר אומר לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו, אבל מפני החטא נתקלקל הענין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב האזינו השמים ואדברה, בספרי אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל הסתכלו בשמים ובארץ שבראתי לשמשכם שמא שינו את מדתם וכו' והרי דברים קו"ח ומה אלו שלא נעשו לא לשכר ולא להפסד וכו' ואין חסים על בניהם ועל בנותיהם לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר ואם חטאתם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו האזינו ושב"ת ב זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור וגו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, היינו שבעים אומות למספר שבעים נפש, פי' שכל נפש הי' בידה לתקן את כל אומה שהיא דוגמת נפשו, היונו שבמה שהוא בעצמו נמשך אחר הש"י בכל כוחות נפשו, בזה עצמו המשיך ג"כ את האומה שהיא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם, ובפירוש אראה מה אחריתם נדחקו המפרשים עיין א"ע, ונראה לפרש דהנה כתיב והסתרתי פני מהם והי' לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות, כי בהסתרת פנים לבד אף שאינו עושה להם שום רע, מ"מ מאחר שהכל מתנגדים לישראל ויש להם צרים רבים מלמעלה ומלמטה נעשים לאכול … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג האזינו ושב"ת ב במד"ר הלכה אדם מישראל שהי' חושש באזנו מהו שיהא מתר לרפאותו בשבת כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאים אותה בשבת, רבנן אמרו מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזניך לתורה ואתה נוחל חיים מנין שנאמר הטו … להמשך קריאה
א שבת תשובה שנת תרע"ב ב האזינו השמים ואדברה וגו' פירש"י שתהיו עדים בדבר, ויש להבין הענין הלוא אין אומר ואין דברים, ונראה דהנה איתא בספרי, הי' ר' מאיר אומר כשהיו ישראל זכאים היו מעידים בעצמם וכו' קלקלו בעצמם וגו' העיד בהם שבט יהודה ובנימין, קלקלו שבט יהודה וגו' העיד בהם את הנביאים, וגו' ומונה … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א וילך ושב"ת ב בתנחומא וילך משה וידבר וגו' אין וילך אלא לשון תוכחה שנא' לכו חזו מפעלות אלקים, ויש להבין הראי', וגם מהו וילך זה לשון תוכחה אדרבה כולו פיוס לישראל שלא ידאגו על מיתתו כמ"ש הרמב"ן: ג ונראה דהנה יש לדקדק בלשון וילך להיכן הלך, שאין לומר שהלך מביתו למחנה ישראל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח וילך ושב"ת ב במדרש תנחומא, וילך משה וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל, אין וילך אלא לשון תוכחה שנאמר לכו חזו מפעלות אלקים, ואינו מובן איזו תוכחה יש כאן ומה הראי' מהכתוב שהביא: ג ונראה לפרש עפ"י דברי המדרש ריש דברים אוכיחך ואערכה לעיניך תרין אמוראין חד אמר אעורר כל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו' כי פנה אל אלהים אחרים, והקשו הראשונים שאחר הוידוי שאמרו על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה למה עוד יסתיר פניו מהם, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה תירץ כי הם לא עשו … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב אתם נצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית וגו' נראה לפרש צורך כריתת הברית ומ"ש לעברך דמשמע הם מעצמם והלוא משה הוא המעבירם והי' לכאורה יותר נאות הלשון להעבירך וכבר דברנו בזה ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו: ג והנה קי"ל כיביש יחיד לא שמי' כיבוש, ולכיבוש א"י הי' נצרך דווקא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב במדרש ואם תאמרו שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם שמה"ש נתאוו לה ונעלמה מהם שנאמר ונעלמה מעיני כל חי וכו' א"ל בני ממה"ש היא נפלאת אבל מכם אינה נפלאת מנין ממה שקרינו בענין כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך: ג … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, וברש"י בשם מ"א לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבת"כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלי' וכו', והכלי יקר הקשה מה ראי' היא שמא עד הנה לא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ברש"י בשם מדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבת"כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלי' והרי אתם קיימים לפניו, היום כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב אתם נצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית ה"א וגו' כורת עמך היום למען הקים אותך וגו', ויש לדקדק דפתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד וחזר ללשון רבים ולא אתכם לבדכם וגו', עוד יש לדקדק דכתיב לעברך דמשמע מעצמך ולא להעבירך ועיין רש"י, ולכאורה הי' יותר נכון לכתוב להעבירך שהרי הם לא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם וגו', ויש להתבונן בתיבת כולכם שנראה לכאורה מיותרת, גם יש להבין כל ענין קבלת הברית למה היתה באה, שאין סברא לומר שאין בה תועלת רק ליראם ולבהלם שלא יעברו על מצוות ה', שהרי כבר אמר להם ברכות וקללות בפ' תבוא: ג ונראה דהנה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במדרש הלכה אדם מישראל שלא התפלל תפלת השחר או תפילת מוסף או תפילת המנחה, הרבה פעמים שלא פנה להתפלל או מקוצר שהי' עושה צרכיו או שהי' מהלך בדרך ושכח להתפלל אי זו שעה מותר לו להתפלל וכו' כך שנו חכמים תפילת השחר עד חצות תפילת המנחה עד הערב תפילת הערב אין … להמשך קריאה