שם משמואל, בא א׳

א שנת תרע"א. ב בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו, להבין מה זה נתינת טעם הכבדת לבו מצד השי"ת להצוואה שיבא אל פרעה, וכבר דברו מזה המפרשים, ונראה דהנה במד"ר שלח חשך וגו', ולא מרו את דברו, אבותינו אמרו על שלא קבלו במרות דברו של הקב"ה עליהם, והיא פליאה נשגבה מה קמ"ל בזה, … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא י״ג

א שנת תרפ"א. ב במדרש הה"ד ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו, הפסוק הזה נאמר על שלמה ועל משה על שלמה כיצד כו' כיצד נאמר על משה לפי שכבר הודיע הקב"ה למשה שלא יניח אותם פרעה לילך שנא' ואני ידעתי שלא יתן אתכם מלך מצרים … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא י״ב

א שנת תרע"ט. ב וארא אל אברהם וגו', הפרשה זו סתומה מאד, וגם מה שהשיב השי"ת למשה עתה תראה, אינו מובן במה מתורץ שאלתו למה זה שלחתני, וכבר דברנו בו למדי ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה ידוע שנפש רוח ונשמה יש להם כלים בגוף להתלבש בהם, נשמה במוח, רוח בלב, נפש בכבד, … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא י״א

א שנת תרע"ח ב וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ש ושמי ה' לא נודעתי להם וגו' לכן אמור לבני ישראל אני הוי' והוצאתי אתכם וגו', וכבר דיברו בזה רבותינו הראשונים והאחרונים מה שייכות זה לענין של מעלה, ובגוף הענין של מעלה עתה תראה אשר אעשה … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא י׳

א שנת תרע"ז. ב וארא אל אברהם וגו' בא"ש ושמי ה' לא נודעתי להם וגו'. כל המפרשים חתרו למצוא דרך לפרש מה תשובה היא זו למשה על שאלתו למה זה שלחתני, לפני הזמן, וכבר דברנו ג"כ בזה הרבה אך אין בהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה בפ' שמות בפסוק ואמרו לי מה שמו מה אומר … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ט׳

א שנת תרע"ו. ב לכן אמור וגו' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגו', והם ארבע לשונות של גאולה. ויש לדקדק דהנה אמרו ז"ל דמיום שהתחילו המכות פסקה השעבוד, והוא שנים עשר חודש קודם היציאה כבמשנה עדיות משפט המצריים במצרים י"ב חודש, ובש"ס ר"ה בר"ה בטלה … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ח׳

א שנת תרע"ה. ב במדרש הה"ד ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחר המלך את אשר כבר עשוהו, הפסוק הזה נאמר על שלמה ועל משה וכו' כיצד נאמר על משה, לפי שכבר הודיע הקב"ה למשה שלא יניח אותם פרעה לילך, שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך, ואני … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ז׳

א שנת תרע"ד. ר"ח שבט ב בספר יצירה המליך אות צ' בלעיטה וצרפן זה בזה וקשר לו כתר וצר בהם דלי בעולם שבט בשנה קרקבן או המסס בנפש, נראה לפרש דהנה תיבת לעיטה לא נמצא בתנ"ך אלא במקום אחד בעשו הלעיטני נא, ועוד הלעיטהו לרשע וימות דקאי נמי על עשו ובוודאי הלוא דבר הוא, ודברי … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ו׳

א שנת תרע"ד. ב וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ש ושמי ה' לא נודעתי להם, הדקדוקים רבו, וגם בסוף הפרשה שלמעלה שבלתי מובן תשובת השי"ת על קושית משה למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני שפרשו המפרשים למה הקדים לשלחו טרם הגיע זמן הגאולה, וכבר … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ה׳

א שנת תרע"ג. ב וארא אל אברהם וגו'. וכל המפרשים טרחו לפרש ההמשך לפרשה של מעלה ולכלול בזה תשובה למשה על שאלתו למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני, וכבר דברנו מזה, ונאמר עוד בעזה"י, דהנה במדרש דד' לשונות של גאולה הם כנגד ד' גזירות, ובבעל הטורים שהם כנגד ד' גליות, ובאמת הכל אחד, שבאשר … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ד׳

א לשבת ור"ח שבט. ב בספר יצירה המליך אות צ' בלעיטה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דלי בעולה ושבט בשנה וקרקבן [וגרסת הראב"ד והמסס, והוא הוא אלא שקרקבן בעוף והמסס בבהמה] בנפש, יש לפרש כי לעיטה מצינו בעשו הלעיטני נא, שהי' להוט אחר תאוותיו, וגם כל התאוות נכללין בלשון אכילה, כי אם … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ג׳

א לשבת שלפני ב"מ שקורין זכור. ב במד"ר פ' אמור עד שיראו פני המטרונה תחלה, נראה דהנה בזוה"ק ח"ב (כ"ו.) בפסוק ואזכור את בריתי משמע דענין ברית הוא יראת שמים עיי"ש, ונראה עוד דלאו דווקא שמירת הברית אלא מצות מילה נמי היא יראת שמים, וכן בב"ר פרשה מ"ט סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא ב׳

א שנת תרע"ב. ב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל ש' ושמי הוי' לא נודעתי להם. ידועה הקושיא שכמה פעמים איתא אצל האבות שם הוי', הרי שנודע להם שם זה, וכבר דברו בזה רבותינו הראשונים ז"ל, ונראה דהנה במד"ר (במדבר פ"ג) ובילקוט (תהילים ס״ה:ה׳) אשרי תבחר ותקרב, אשרי מי שבחרו הקב"ה אע"פ שלא … להמשך קריאה

שם משמואל, וארא א׳

א שנת תרע"א ב וארא אל אברהם וגו'. להבין מה הי' זה תשובה על שאלתו למה הרעות וגו'. ואם עדיין לא היתה עת הגאולה, ושצריכין עוד למירוק למה זה שלחתני כמו שפירשו המפרשים ז"ל, ונראה דהנה היו ז' צדיקים מאברהם עד משה שכל אחד הוריד את השכינה מרקיע לרקיע עד משה רבינו ע"ה שהורידה לארץ … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ט״ו

א שנת תרפ"ד. ב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. ויש להבין למה כתיב בלשון עתיד, ומשמע שמחשבתן של מצרים לבד גרם. וכן ברש"י בכל מה שהם נותנים לב לענות כן לב הקב"ה להפריץ ולהרבות, ונראה לפרש דהנה איתא בספה"ק שהריבוי בא מחמת ניצוצי הקדושה שנתוסף ונשתאב בישראל מחמת המירוק והעינוי. ויש לומר עוד … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות י״ד

א שנת תרפ"ג. ב ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה את יעקב וגו'. ובזוה"ק את יעקב אתו מבע"ל, ונראה דהנה יש לדקדק בענין שני השמות יעקב וישראל מה עבידתייהו. ובמה שאמרו ז"ל הקורא לישראל יעקב אינו עובר בעשה משום דאהדרי' קרא, ויש לומר דיעקב מורה על ענין הכנעה שהי' בעיני עצמו כענין עקב תחתית הגוף והוא … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות י״ג

א שנת תרפ"ב. ב במדרש ואלה שמות. שקולים הן ישראל כצבא השמים נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות וכו' לכולם שמות יקרא אף הקב"ה כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם: ג ונראה עפ"י דברי הש"ס ריש פסחים קריא רחמנא לנהורא ופקדי' אמצוותא דיממא כך הוא ענין קריאת … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות י״ב

א שנת תרפ"א. ב במדרש ואלה שמות. אר"א כל מקום שנא' אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים. אלה תולדות השמים והארץ פסל לתוהו ובהו, ואלה שמות הוסיף שבח על השבעים נפש שנאמרו למעלה שכולם צדיקים. ויש להבין שאם הי' כתובים למעלה השבטים ואח"כ ואלה השבעים נפש הי' שייך לומר שאלה השבעים נפש היו … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות י״א

א שנת תר"פ. ב ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וגו'. ועדיין אינו מובן מהו תירוץ על טענתו למה זה שלחתני אז שנצמח מזה שהקשה עליהם השעבוד. ולא המתין בהשליחות עד עתה. וכבר דברנו בזה בעזהי"ת בכמה פנים: ג ונראה עוד לומר. דהנה כבר דקדקנו היות שעל הים … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות י׳

א שנת תרע"ט. ב במדרש וירא ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה. ר' יוחנן אמר זה מיכאל ור' חנינא אמר זה גבריאל, נראה פלוגתתם דהנה ידוע דישראל לא הי' ראויים להגאל, והי' במ"ט שערי טומאה. אלא בחסד ה' יצאו וכמו תחילת בריאת העולם עולם חסד יבנה, וע"כ אמר ר' יוחנן דמלאך זה שהוא התחלת הגאולה … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ט׳

א שנת תרע"ח. ב ויאמר משה אל האלקים הנה אנכי בא אל בני ישראל וגו' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם וגו'. כל הפרשה עד ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים וגו' ושאלה אשה משכנתה וגו' ויען משה ויאמר והן לא יאמינו … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ח׳

א שנת תרע"ז. ב הבה נתחכמה לו וגו'. ויש לדקדק שלשון הבה הוא לשון יחיד, והרי אמר לרבים ולמה לא כתיב לשון רבים כמ"ש שופטים כ' ז' הבו לכם דבר ועצה הלום, שמואל ב' ט"ז כ', הבו לכם עצה מה נעשה, והא"ע כתב הטעם בעבור שידברו במלות האלה הרבה, והביא ראי' ממ"ש בדור הפלגה הבה … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ז׳

א שנת תרע"ו. ב במדרש רבנן פתחין פתחא להאי קרא בה' בגד בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהי' כמצרים מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים וכיון שעשו כך הפך הקב"ה האהבה שהיו המצריים אוהבן לשנאה שנאמר הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו לקיים מה … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ו׳

א שנת תרע"ה. ב ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב וגו'. ובזוה"ק הקשה את יעקב אתו מבעי לי' ותירץ בדרך הסוד ובודאי יש תירוץ גם בדרך דרוש, גם יש לדקדק בענין שינוי השמות בכאן יעקב וישראל, ונראה לפרש דהנה במדרש שקולים הם ישראל כצבא השמים נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר (תהלים … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ה׳

א שנת תרע"ד. ב במדרש הה"ד חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר וכו', שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושנאהו שכן מצינו בישמעאל ועשו אבישלום ואדוניהו, ואוהבו שחרו מוסר זה הקב"ה על שאהב את ישראל דכתיב אהבתי אתכם אמר ה' שהוא מרדה אותן ביסורים אתה מוצא שלש מתנות טובות נתן הקב"ה … להמשך קריאה

שם משמואל, שמות ד׳

א שנת תרע"ג. ב וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ובמדרש בתחילה בחומר ובלבנים ולבסוף ובכל עבודה בשדה מהו את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך, אמ"ר שמואל בר' נחמן א"ר יוחנן מלמד שהי' מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים, ונראה לפרש עפ"י … להמשך קריאה

דילוג לתוכן