א שנת תרע"א. ב וישמע יתרו, במכילתא מה שמועה שמע ובא מלחמת עמלק דברי ר"י ר"א אומר מתן תורה שמע ובא, רא"א קי"ס שמע ובא, להבין פלוגתתם, ונראה דהנה במכילתא והובא ברש"י יתרו שבע שמות נקראו לו, וידוע מכתבי האריז"ל דיתרו הוא משורש קין, וכן מבואר בכתוב כי אם יהי' לבער קין, וחבר הקני נפרד … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ד. ב ולא נחם אלקים ד"א פלשתים כי קרוב הוא וגו', ויש להבין תיפוק לי' שהיו נזקקים ללכת לסיני לקיים התנאי שכל הגאולה תלוי' בו, כמ"ש בהוציאך וגו' תעבדון את אלקים על ההר הזה: ג ונראה דהנה בזוה"ק ריש בהר, דישראל במצרים לא היו יכולין לקבל עליהם עול מלכות שמים משום דכפית באחרא, … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף וגו', ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו', וכבר דברנו בעזהי"ת בפרשה זו בכמה אנפי, ולא נשנה אלא בשביל … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב ויקח משה את עצמות יוסף עמו, ובמדרש עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצוות שכל ישראל היו עסוקים בכסף ובזהב ומשה הי' עסוק בעצמות יוסף, והקושיא מבוארת דכל ישראל שהיו עסוקים בכסף וזהב נמי מצוה קעבדי כמ"ש דבר נא באזני העם וגו', וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שלשון יקח הוא לשון … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב ויהי בשלח פרעה את העם, ובמדרש אין שילוח האמור כאן אלא לוי' שהי' פרעה מלוה אתם כמ"ש ואברהם הולך עמם לשלחם, ויש להבין למה איחר לכתבו אחר פרשיות קדש והי' כי יביאך שנאמר אחר יצי"מ, ולכאורה יותר הי' צודק להכתב תיכף אחר שכתוב ויסעו מרעמסס וגו' ופרעה הולך עמם לשלחם: ג … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב במדרש אז ישיר משה, הה"ד פי' פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו לאדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל, ברא אדה"ר ולא אמר שירה הציל אברהם וכו', וכן יצחק וכו' וכן יעקב וכו', ולא אמר שירה כיון שבאו ישראל לים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב במדרש ויהי בשלח פרעה, זש"ה שוט לסוס ומתג לחמור ושבט לגו כסילים, שוט לסוס זה פרעה הראשון שנא' וינגע ה' את פרעה על דבר שרי אשת אברם וגו', ומתג לחמור זה הי' אבימלך וכו' לה"ד לחמור שהי' אדם רוכב עליו ראה את התינוק בשוק קפץ עליו ולא הזיקו התחילו משבחין לחמור … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש שלהי פרשת בא, כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר זכור את יום השבת כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים וכו' ולא יראה לך שאור ז' ימים כנגד ז' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם וגו', ויש לדקדק למה הזכיר בכאן פרעה כלל ולא נכתב בקיצור ויהי בצאת העם ממצרים, ובמדרש וכי פרעה שלחם בלעם אמר א' מוציאם ממצרים אלא מלמד שהי' פרעה מלוה אותם, ומ"מ עדיין אינו מובן מה ענינו לכאן ולא נכתב בפרשת בא ויסעו מרעמסס סוכותה … להמשך קריאה
א חמשה עשר בשבט. ב יש להתבונן בענין יום ט"ו שבט שאין אומרים בו תחנון הלוא מה שהוא ר"ה לאילן הוא דבר טבעי שיצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה, ומה ענין שלא יאמר בו תחנון אחר שאין בו קדושה ולא מצוה ולא נעשה בו נס ולא ענין מעניני ישראל, וחמשה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב ויהי בשלח פרעה את העם, ובמדרש וכי פרעה שלחם בלעם אמר אל מוציאם ממצרים וכאן כתיב ויהי בשלח פרעה אלא מלמד שהי' פרעה מלוה אותם, ויש לדקדק שבודאי לא פרעה לבד ליוה אותם אלא עם כל עבדיו, כמי שאמר לו משרע"ה וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמור צא אתה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב במדרש ויהי בשלח פרעה, א"ל הקב"ה אני כתבתי בתורה שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ואתה שלחת את האבות ובנים השלכת ליאור אף אני משלח אותך לים ומאבד אותך שנאמר וניער פרעה וחילו בים סוף ואקח את בתך ואוריש לה גן עדן, והענין פלא לדמות זה לשלוח הקן, והיפ"ת … להמשך קריאה
א חמשה עשר בשבט. ב יש להבין בפלוגתת ב"ש וב"ה דלב"ש באחד בשבט ר"ה לאילנות ולב"ה בט"ו בו, דהנה שיתא אלפי שני הוה עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, הרי דשליש זמן עבר עד שנעשה העולם על מלואו שיהי' ראוי לתורה, וכן בנפש האדם זמן הגידול עד שיעמוד על מלואו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו', ויש להבין דמשמע מזה נתינת טעם, ותיפוק לי' שהיו צריכין ללכת אל הר סיני לקבל התורה, דכל היציאה ממצרים היתה בזכות התורה, כדכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את וגו' על ההר הזה, ודרך ארץ פלשתים … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב ויסב אלקים את העם דרך המדבר י"ס, במכילתא ר"א אומר דרך כדי ליגען כד"א ענה בדרך כחי, המדבר לצרפן שנא' המוליכך במדבר הגדול והנורא, י"ם לנסותן שנאמר וימרו על ים בי"ס, ר"י אומר דרך כדי ליתן להם התורה שנא' מכל הדרך אשר צוה ה', המדבר כדי ליתן להם המן כמו שנא' … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו וגו', וברש"י והתרה בו, ויש להבין שביאתו אל פרעה היא רק הכנה אל התכלית שהיא ההתראה, ולמה כתוב ההכנה לבדה והעיקר חסר מן הספר, והמפרשים דקדקו דלשון כי משמע נתינת טעם ואינו מובן, ועוד הרי … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו, והמפרשים נתקשו במלת כי דמשמע נתינת טעם ואינו מובן דבלא"ה נמי, וכבר דברנו בזה בכמה אנפי בעזה"י ומ"מ אין ביהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה במדרש הה"ד שלח חושך ויחשיך ולא מרי את דברו רבותינו אמרו על שלא קבלו במרות דברו של הקב"ה … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב במדרש "כובד אבן" אמר הקב"ה כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן כמד"א משם רועה אבן ישראל, "ונטל החול" אלו ישראל שנמשלו לחול שנאמר והי' מספר בנ"י כחול הים שנטלתי אותם בעולם ואמרתי כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו ר' יהושע אומר תיקון סופרים הוא זה עיני כתיב, ועמדו והכעיסו לפני ובקשתי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלקיכם מי ומי ההולכים, ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך וגו' כי חג ה' לנו, ויאמר אליהם וגו' כאשר אשלח אתכם ואת טפכם וגו' לכו נא הגברים ועבדו את ה' וגו', ויש להתבונן בהענין שעד כה בעת הרוחה חזר לסירובו, ועתה בהתראת מכת הארבה התחיל להיטיב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו, וכל המפרשים דקדקו במילת כי דמשמע נתינת טעם ומה טעם הוא זה, ועוד מה חידש לו בכאן והרי כבר נאמר לו זה פעמים לעיל ד' כ"א ואני אחזק את לבו, ולא ישלח את העם, ועוד … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו', וברש"י בא אל פרעה והתרה בו, ויש לדקדק למה אחז הכתוב את ההכנה והניח את העיקר, שההתראה היא העיקר, והביאה אל פרעה איננה אלא הכנה לבוא על ידה להתראה, והעיקר חסר מן הספר, ועוד הלשון כי אני הכבדתי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו וגו', והכל תמהו דמשמע כי אני הכבדתי הוא נתינת טעם ואינו מובן, ונראה דהנה ברש"י בא אל פרעה והתרה בו, ואינו מובן איך שייך בו התראה אחרי שניטלה ממנו הבחירה כלשון המדרש "והוא נועל לבו מן התשובה" א"כ התראה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו', ויש להבין הלוא כבר נאמר לו בתחילת שליחותו מקודם התחלת המכות שנאמר ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה וגו' וידעו מצרים כי אני ה' וגו', ולמה הוצרך לחזור … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו. והכל תמהו על לשון כי דמשמע נתינת טעם, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה פירש כי משרע"ה תמה היות כי אוה"ע אין להם כח אלא טבעי, וכח הטבעי הוא שבעה כמספר ימי בראשית ואחר שבע מכות הי' לו לפרעה להיות נכנע, והשיב לו השי"ת כי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו', והנה הכל תמהו על לשון כי שמשמע נתינת טעם. ועוד מה הי' קשה למשה במה שפרעה ממאן עד כה, הלוא כבר נאמר לו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה. וכן ואני אחזק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו', הלשון כי משמע נתינת טעם ואינו מובן, וכבר האריכו בזה המפרשים וגם אנחנו דברנו מזה אבל עוד לאלוק מילין, דהנה יש להעיר דמשונה מכת הארבה מכל המכות, דכל המכות היו כחות משחיתים ומלאכי חבלה, וע"כ הי' הדבר ממשמש … להמשך קריאה