א ל"ג בעומר ב הנה כתיב ביעקב ביציאתו מבית לבן ויברח הוא וכל אשר לו, ויש להבין אחר שהש"י אמר לו שוב אל ארץ אבותיך למה לא יצא בפרהסיא, ולכאורה יש לומר דכל כמה דאפשר למעט בנס לא רצה להשתמש בניסים, אך גם אחר הבריחה הי' מוכרח לנס שבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב במדרש אם בחקותי תלכו הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והי' רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיך ר' הונא בשם ר' אבא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במדרש אם בחקתי תלכו הה"ד חשבתי דרכי ואשובה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והי' רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, נראה שהמדרש מדייק לשון הליכה דכתיב גבי חוקים, שלכאורה לשון הליכה שייך רק כשמבינין הטעם ומעמיקים בכל … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם פירש"י אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ואת מצותי תשמרו פי' בת"כ ג"כ על הלימוד, ובמק"א פירש"י ושמרתם זו משנה ובמדרש מוסיף בה כי נעים כי תשמרם בבטנך, והנה פרט בכאן ג' דברים עמל התורה וידיעת התורה ועשוית מצות התורה, כי נוסף על … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב ולא תגעל נפשי אתכם, הק' הרמב"ן וז"ל ולא ידעתי מה טעם בזה שאמר הקב"ה כי בשמרנו כל המצוות ועשותינו רצונו לא ימאס אותנו בגעול נפשו וכן בעברינו על בריתו ועשותנו נאצות גדולות אמר לא מאסתים ולא געלתים, ואמר הנביא בשעת הקלקלה המאוס מואסיתנו אם בציון געלה נפשך ע"כ: ג ונראה לפרש … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב ברש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני וכו' אף כולם נאמרו כללותיהן ודקדוקיהם מסיני, והנה ידוע דבמקום שנכתב הוא העיקר, ואף שכולם נלמדים מזה, וכבר הזכרנו זה הכלל מש"ס זבחים (פ"ט.) ומזה משמע שיש למצות שמיטה שייכות להר סיני ויש להבין מה עבידתייהו: ג ונראה לומר דענין הר סיני שהוא ממוצע … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב ושבתה הארץ שבת לה', וברש"י לשם ה' כמה שנאמר בשבת בראשית, והרמב"ן טען דרבותינו לא לכך נתכוונו כי כל השבתות גם המועדים לשם ה' הם ולא יאמר באחד מהן לה' עכ"ל, והמזרחי והגו"א דברו בזה עיי"ש, ונראה עוד לפרש, דהנה בש"ס סנהדרין (נ"ח:) גוי ששבת חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש וידבר ה' אל משה, וכי תמכרו ממכר לעמיתך, הה"ד מות וחיים ביד לשון, תרגום עקילס מיצטרא מוכירין מות מכאן וחיים מכאן בר סירא אמר היתה לפניו גחלת ונפח בה וביערה, רקק בה וכבת, א"ר ינאי הי' ככר טבול אכלו עד שלא עשרו מות ביד לשון עישרו ואכלו חיים ביד לשון … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב בענין שמיטין ויובלות במה שהחמיר בו הכתוב כ"כ ובעונם ישראל גולין אף דאין בו כריתת ומיתת ב"ד, נראה דהנה אמרו ז"ל דצריך כל איש תמיד לשני אותות אות מילה ואות תפילין או אות שבת, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד משום דהאדם הוא כאבידה המתבקשת כמ"ש תעיתי כשה אובד בקש עבדך, ואבידה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב ושבתה הארץ שבת לה' פירש"י לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית, ויש להבין הדמיון שהרי אין השביתות שוות ששם אסור בכל מיני מלאכות והוא מופנה כולו לעבודת ה' א"כ יוצדק בו לומר שבת לה' אלקיך, אבל שביעית שאינו אסור אלא בעבודת קרקע ושאר עבודות מותרות ואפי' הקרקע עצמה איננה שובתת מלגדל … להמשך קריאה
א פסח שני ב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם, ובליקוטי התורה מהאריז"ל שנדב ואביהוא הי' בהם חלקי נפש דאצילות דאדם הראשון וזה אנחנו טמאים לנפש אדם עכ"ל, ויש להבין מה נ"מ הי' בטענתם אם הי' למת זה או לאחר, ונראה דהנה במעשה המצות שהוא שוה לכולם בזה מתאחדין כל ישראל, וע"כ אנו אומרים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ברש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלוא כל המצוות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותי' ודקדוקי' מסיני אף כולם נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, והנה ידוע שבמקום שנכתב הוא העיקר כבזבחים (פ"ט.) שחטאת מקודש מאשם מפני שדמה ניתן על ד' קרנות ועל היסוד, אף שאשם נמי ניתן על היסוד מ"מ … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב ענין שמיטה ויובל, ובזוה"ק שהם ב' ההין שבשם הוי' ב"ה שמיטה היא כנסת ישראל ויובל הוא בינה, דהנה צורת כנס"י להיות משתוקק תמיד להדבק למעלה וכמאה"כ מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה רשפי' רשפי אש שלהבתי', ומחמת אהבת הש"י כל אהבת זולתו כאין וכאפס ואינם תופסים מקום כלל, וזהו … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב להבין ענין שמטה ויובלות, מפורש בזוה"ק שמטה הוא כנ"י ויובל הוא בינה, ונקדים מה שפי' כ"ק זצללה"ה הכ"מ דברי המ"ר ויקהל כתיב המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא וכתיב לכלם בשמות יקרא כו', כשמבקש לקרותם כולם כאחד קורא לכלם בשם אחד וכשקורא לכאו"א בשמו הוא קורא אותו מיכאל גבריאל כו' מנין … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב במדרש הה"ד יראת ה' טהורה עומדת לעד א"ר לוי מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקב"ה זכה וניתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, נראה לפרש עפ"י מאמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה כי לעומת שאדם עומד מרחוק מחמת יראת ה', באותה מדה כחות חיצונים … להמשך קריאה
א פסח שני ב במדרש בשלח שבזכותו של יוסף עושין פסח קטן, ובפשיטות נראה משום דנושאי ארונו של יוסף היו, אבל לשון בזכותו עושין פסח קטן משמע שלאו בשבילו אלא בזכותו, ויש להבין מה ענין יוסף לפסח שני, ועוד יש להבין מה שנקרא פסח קטן, ואם מחמת שאינו בציבור הי' לו לקרותו פסח יחידים: ג … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב במדרש ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן, מה כתיב למעלה מן הענין ואיש או אשה כי יהי' בהם אוב או ידעוני ר"י דסכנין אמר בשם ר' לוי ואיש זה שאול ואשה זו אשת בעלת אוב ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא מה כתיב והיית רק למעלה מוטב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב במדרש אמור אל הכהנים בני אהרן ר' תנחום בן חנילאי פתח אמרות ה' אמרות טהורות וכו', עוד שם זש"ה יום ליום יביע אומר וכו', העליונים שאין יצה"ר מצוי בהם אמירה אחת די להם שנאמר בגזירת עירין פתגמין ובמאמר קדישין שאילתא, אבל התחתונים שיש בהן יצה"ר הלואי בשתי אמירות יעמדו, נראה דבעא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב בזוה"ק (פ"ט) כתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא. לא יטמאו מבעי לי' מהו לא יטמא אלא על ההוא כהן עלאה מכלהו קאמר אמר ר' יהודה והא כתיב והכהן הגדול מאחיו (כאן חסר) עכ"ל: ג ובאשר לא זכינו להתירוץ מהזוה"ק חל עלינו חובת ביאור הקטן לפי קטנו, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב אמור אל הכהנים בני אהרן וגו' ובזוה"ק מאי טעמא הכא בני אהרן וכי לא ידענא דבני אהרן נינהו, אלא בני אהרן ולא בני לוי דאהרן דהוא שירותא דכל כהני דעלמא דבי אתרעי קב"ה מכלא בגין למעבד שלמא בעלמא, ובגין דאהרן אורחוי סליקו לי' להאי, דכל יומוי דאהרן הוה משתדל לאסגאה שלמא … להמשך קריאה
א ברית מילה ב במדרש פ' אמור ר' יוחנן אמר לעולם אל תהי מצות עומר קלה בעיניך שע"י מצות עומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך ע"מ ואתה את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר, ואינו מובן שעומר מאן דכר שמי' התם ופשטא דקרא בברית מילה הכתוב מדבר: ג ונראה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב במדרש ר' תנחום בר חנילאי פתח אמרות ה' אמרות טהורות וכו' אמרות בו"ד אינן אמרות טהורות בנוהג שבעולם מלך בו"ד נכנס למדינה וכו' אמר להם למחר אני בונה לכם וכו' ישן לו ולא עמד היכן הוא והיכן אמרותיו אבל הקב"ה אינו כן וכו' ומאריך הרבה בחטא לה"ר ושהוא הורג שלשה האומרו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב יש להתבונן בענין כהנים שנתקדשו בשתי קדושות יותר מישראל, היינו מטומאת מת, ומנשואי נשים הפסולות, הנה כתיב ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, היינו שכל ששת ימי המעשה היו שמים וארץ נמתחין והולכין ומתרחקין מהשורש והי' כל דבר ודבר פרט בפני עצמו, כי מחמת הריחוק מהשורש נדמה כל דבר שהוא נפרד לעצמו, … להמשך קריאה
א ל"ג בעומר ב יש להתבונן במה שאמרו ז"ל כ"ד אלף תלמידים הי' לו לרע"ק וכולם מתו מפסח ועד עצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, ואמרו ז"ל בל"ג בעומר פסקו למות, איך הצדיקים הללו שהי' לבם ברשותם להטות לכל אשר יחפצו, מדוע לא נהגו כבוד זה בזה, והעונש הי' בזמן הזה דווקא, ונראה ענין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במדרש אמר ר' תנחום בר חנילאי שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה והן טהורות וע"י מי נתנו ע"י שבטו של לוי שכתיב בו כסף צרוף בעליל לארץ וכתיב וישב מצרוף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וזיקק אותם, ואיזו זו פרה אדומה ופרשת המת, וביפ"ת שזה קאי על הפסוק אמרות ה' … להמשך קריאה
א ל"ג בעומר ב איתא בספרים שעיקר הספירה הוא עד ל"ג בעומר, ונראה ליתן טעם, דהנה ידוע דספירת העומר הוא לזכך את נפש הבהמית היינו טבע האדם ומדותיו להיות נמשך אחר הש"י אף בעת וזמן שאין השכל בהיר ומאיר, וע"כ התחלת הספירה הוא ממחרת השבת ולא ביו"ט א' של פסח כי אז באין כל האורות … להמשך קריאה