א שנת תרע"א ב במד"ר ר' ברכי' בשם ר' לוי משל לישראל וכהן וכו' כך העליונים שאין יצה"ר מצוי בהם אמירה אחת די להם שנאמר בגזירת עירין פתגמין ובמאמר קדישין שאילתא אבל התחתונים שיש בהם יצה"ר הלואי לשתי אמירות יעמדו הה"ד ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים וגו', ולהבין ענין דשתי אמירות פי' כ"ק … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב להבין הענין שאזהרת טומאת מת ניתנה דווקא לכהנים, הנה בחטא הראשון מעץ הדעת היתה הסיבה לזה חסרון תמימות, דתמימות הוא שלא יחקור אחר העתידות אלא יקבל כל מה שיבוא עליו מאת השי"ת ולהאמין שהכל הוא לטובה, דכאשר אמר הנחש כי יודע אלקים וגו' והייתם כאלקים, הי' לה לחשוב שבודאי השם הטוב … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב במדרש קדושים תהיו הה"ד ויגבה ה' צבאות במשפט תנא אמר רשב"י אימתי שמו של הקב"ה מתגדל בעולמו, בשעה שעושה מדת הדין ברשעים ואית לי קריין סגיין וכו' ר' ברכי' בשם ר' לוי אמר הה"ד ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה מלך בו"ד יושב בדין בזמן שהוא נותן דימוס כל העם … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב במדרש הה"ד ויגבה ה' צבאות במשפט תנא ארשב"י אימת שמו של הקב"ה מתגדל בעולמו בשעה שעושה מדה"ד ברשעים ואית לי' קריין סגייין והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' וכתיב נודע ה' משפט עשה, בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי למען דעת צדקות ה' והדין ויגבה ה' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש קדושים תהיו הה"ד ויגבה ה' צבאו' במשפט תניא ארשב"י אימתי שמו של הקב"ה מתגדל בעולמו בשעה שעושה את הדין ברשעים ואית לי' קריין סגיין והתגדלתי והתקדשתי לעיני גוים רבים וכו' והדין ויגבה הוי' צבאות במשפט, וכל המפרשים חתרו למצוא דרך מה שייכות יש במאמר זה לפ' קדושים, ובתנחומא מסיים סיפא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב בזוה"ק אמר הקב"ה מכל שאר עמין לא רעיתי לאדבקא בי אלא ישראל דכתיב ואתם הדבקים בה' אתם ולא שאר עמין (ע"ד כתיב הכא קדוש) בג"כ (קדושים תהיו דייקא) עכ"ל, ויש להבין דבודאי אין הכוונה על סתם עמין העושין כל תועבה דבהו לא צריכין למימר שהשי"ת לא רצה לדבקם אליו, ועוד אפי' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם, יש להבין מה נתינת טעם הוא זה וכי בשביל שהש"י הוא קדוש יתחייב שכולם יהיו קדושים, והלוא הש"י אלקי כל הארץ יקרא ואין מתחייב מזה שכל הארץ יהיו קדושים, וכמה וכמה הדרגות שיש בבורא ואין בנברא, וזקיני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק אמר בזה הלשון, … להמשך קריאה
א ר"ח אייר ב הנה סדר לידת השבטים מתיחס חודש אייר לשמעון וכן הוא בזוה"ק ח"א (קע"ג. ר': רל"ו.), וחודש ניסן לראובן, ושם ראובן ע"ש כי ראה ה', ושם שמעון ע"ש כי שמע ה', והרי שני החדשים האלו בחי' ראי' ובחי' שמיעה, ובזוה"ק כי ראי' הוא מקרוב ושמיעה מרחוק, והיינו כי בניסן ראו ישראל בעיניהם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב במדרש ר' אבון אמר משל לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך מה עשה המלך נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו כך בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות מה הקב"ה עושה ניתן בראשו אחת ושתים בראשם של ישראל הה"ד דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תהיו והתקדשתם והייתם קדושים, … להמשך קריאה
א פסח שני ב יש להתבונן מדוע פסח שני נקרא פסח קטן במשנה, ונראה דהנה במדרש ריש פ' בשלח שפסח שני הוא בזכות יוסף, והנה במדרש ויגש, יוסף קטנן של שבטים הי', ויש להבין למה נקרא קטנן של שבטים אדרבה מצינו שנקרא ראש לשבטים, ובמדרש סוף פ' ויחי שאמר יוסף לשבטים אתם הגוף ואני הראש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב בת"כ קדושים תהיו פרושים היו קדושים תהיו, ויש להבין כפל הלשון ואם בא לפרש קדושים היינו פרושים לא הי' צריך לחזור ולכתוב קדושים תהיו, ועוד למה אצל פרושים כתיב היו ואצל קדושים הוסיף תיבת תהיו, ונראה לפרש עפי"מ שאמרנו כבר בשם כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק שאמר קדושים תהיו כי … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב במד"ר ר' לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולי בתוכה, אנכי ה' אלקיך וכתיב הכא אני ה' אלקיכם ויש להבין כי נמצא הלשון הזה כמה וכמה פעמים בתורה, ונראה עפי"מ דאיתא בש"ס פסחים (קי"ח.) בשעה שהפיל נ"נ הרש"ע את חנני' מישאל ועזרי' לתוך כבשן האש עמד יורקמי שר הברד לפני הקב"ה אמר … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במ"ר שלש קדושות הם אחת בראשו של השי"ת ושתים בראש בניו, הענין דבתרגום מפרש השלש קדושות קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתי', קדיש על ארעא עובד גבורתי', קדיש לעלם ולעלמי עלמיא ע"כ, וצריכין להבין מה הוסיף בזה שתרגם עובד גבורתי', והענין, דכ' בס' הכוזרי ענין ברכת אתה קדוש אחר ברכת מחי' … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב כתונת בד קודש ילבש וגו', ויש להבין למה נכתבה ציווי הבגדים בין קרבנו לקרבן העם, וכבר דברנו בו ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו, דהנה ברמב"ן פ' שמיני שקרבן שמיני למלואים שוה לקרבנות יוהכ"פ, שם עגל לחטאת וכאן פר לחטאת, וקרבן העם שם שעיר לחטאת וכאן שעיר לחטאת עיי"ש, והנה … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב בענין קטורת של לפני ולפנים יש להתבונן דבכל מקום בא הקטורת אחר הקרבן ומשנה שלימה שנינו בש"ס יומא קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לאברים של בין הערבים בין אברים לנסכים ולמה לפני ולפנים התחיל בקטורת והיתה קריבה עוד קודם מתן דם הפר: ג ונראה דהנה התמידין מכפרים כאמרם ז"ל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב בזאת יבוא אהרן אל הקודש בפר בן בקר וגו', כתונת בד קודש ילבש, וגו', ומאת בנ"י תקח שני שעירי עזים לחטאת וגו', ויש לדקדק למה הפסיק בציווי הבגדים [בגדי לבן] בין קרבנו לקרבן העם, ונראה דהנה אמרו ז"ל מפני מה אין כ"ג נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב, משום אין קטיגור [זהב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו אחרי ושבת הגדול ב אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו וגו' דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא וגו' וברש"י שלא ימות כדרך שמתו בניו, ויש להבין שבניו לא בשביל זה לבד מתו אלא בשביל שהקריבו אש זרה כמפורש בכתוב במקומו להדיא, ובזוה"ק (נ"ו:) דתניא באתר חד כתיב בהקריבם אש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו' בזאת יבוא אהרן וגו', ג וברש"י ואף זו לא בכל עת אלא ביוהכ"פ כמו שמפורש בסוף הפרשה בחודש השביעי בעשור לחודש, ויש להבין דלכאורה הי' יותר יוצדק להקדים הזמן בחודש השביעי בעשור לחודש והי' מקביל להא דלא יבוא בכל עת אלא בעשור לחודש השביעי, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וברש"י מגיד שמעשיהם של מצרים ושל כנענים מקולקלים מכל האומות ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכל, ובת"כ איתא עוד ומנין שישיבתן של ישראל גרמה להם שנאמר אשר ישבתם בה, ויש להבין למה ישיבת ישראל גרמה להם להתקלקל עוד יותר, ויש לומר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג אחרי ושבת הגדול ב אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו וגו' ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת ולא ימות, וברש"י כדרך שמתו בניו, ויש להבין הלוא בניו בשביל שהקריבו אש זרה מתו, וא"כ מה ענין מיתת בניו לכאן: ג ונראה דהנה בזוה"ק ח"ג (ק"ב:) השוה ענין יוה"כ … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב יש להבין טעם סמיכת פרשת יוה"כ למיתת בני אהרן אחר שכבר הפסיק בפרשת תורת הבהמה והאדם, בפשיטות יש לומר דבשביל שהשוו כולם בדמימה זכו שנתיחדו גם בני אהרן לדיבור תורת הבהמה והעוף וכמו שכתבנו בטעמו של דבר בפרשת שמיני ונמשכה מזה תורת האדם, אבל אזהרת ואל יבוא בכל עת אל הקודש … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב בפירש"י אחרי י"ח ב' אני ה' אלקיכם אני הוא שאמרתי בסיני אנכי ה' אלקיך וקבלתם עליכם מלכותי מעתה קבלו גזירותי, ע"כ, אין הפי' מעתה מחוייבין אתם לקבל גזירותי, אלא מעתה יכולין אתם לקבל גזירותי והבן: ג אחרי מות שני בני אהרן וגו' דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא וגו', נראה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט מצורע ושבת הגדול ב ענין שבת הגדול שכתב הטור משום שאז במצרים נעשה נס גדול בלקיחת השה לפסח הכל תמהו למה נקבע בשבת שקודם הפסח מפני שאז חל בשבת, ולמה לא נקרא יום העשור יום הגדול שבו תלה הכתוב לקיחת הפסח, וכבר דברנו בעזהי"ת הרבה בזה, ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש: ג … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ולקח למטהר וגו' ועץ ארז ושני תולעת ואזוב, וברש"י ועץ ארז לפי שהנגעים באין על גסות הרוח ושני תולעת ואזוב מה תקנתו ויתרפא ישפיל עצמו מגאותו כתולעת וכאזוב, עכ"ל, ויש להבין עץ ארז שמורה על גסות הרוח למה הוא בא, דמה דהוה הוה ומכאן ולהלן חושבנא שישפיל עצמו וכו', ומצד הסברא … להמשך קריאה
א מצורע שנת תרע"ג ב ענין טהרת מצורע בשתי צפרים, הנה בש"ס יומא שמצותן שיהיו שוות, ובת"כ הובא ברמב"ן וכן הוא ברמב"ם שצריך שיהיו שוות במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחת, כלשון ששנינו בשני שעירי יוה"כ, וכן מת המשתלח ישפך הדם נשפך הדם ימות המשתלח הכל כמו שני שעירי יוה"כ, ומשמע שענין אחד לשניהם, וברמב"ן שהמשולחת … להמשך קריאה
א תזו"מ שנת תרע"ב ב במדרש מעשה ברוכל אחד שהי' מחזיר בעיירות וכו' והי' מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים וכו' הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים מה כתיב בתרי' נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב וכו' אמר ר' ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי … להמשך קריאה