שם משמואל, שבועות י״א

א יום א' ב טעם ששתי הלחם באות חמץ, י"ל דהנה בזוה"ק ח"ג (צ"ז:) ובג"כ איקרי בגוונא דא עצרת דאית בי' ביטול יצה"ר וע"ד לא כתיב בי' חטאת כשאר זמנין וגו' ונראה לפרש טעמא דאית בי' ביטול יצה"ר עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקליפה הפנימית שבחטים כשהן משומרים באוצר אינם נקראים פסולת עדיין שהרי … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות י׳

א ליל א' ב במדרש באותה שעה בקשו מה"ש לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסטורין של פניו של משה דומה לאברהם א"ל הקב"ה אי אתם מתביישים הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו אמר הקב"ה למשה לא ניתנה לך תורה אלא בזכותו של אברהם וכו': ג ונראה לפרש עפ"י דברי המדרש שיר השירים א' … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ט׳

א שנת תרע"ח ב אמר לך ר' יוסי יום אחד הוסיף מדעתו, כל המפרשים יצאו ללקוט אורות מה ראה על ככה להוסיף יום אחד, ולאחר את יום זה אשר קוינהו, ואם הי' הדבר נחוץ מדוע לא נאמר לו ככה מפי הגבורה מעיקרא ואענה גם אני חלקי בזה בעזהי"ת: ג והנה בעיקר מצוות הפרישה שלשה ימים, … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ח׳

א שנת תרע"ז ב יש לדקדק למה לא כתיב בתורה טעם הרגל שהוא זמן מתן תורתינו, כמו טעם פסח שהוא זמן יצי"מ, סוכות כי בסוכות הושבתי וגו', וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שענין מתן תורתינו נכלל בלשון שבועות, והיינו דלכאורה אינו מובן דשבועות שאנו מונין הוא קודם הרגל, ולמה יקרא הרגל שבועות, וי"ל הטעם מפני … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ז׳

א שנת תרע"ו ב במכילתא ר' אליעזר אומר להודיע שבחן של ישראל שכשעמדו כולן לפני הר סיני לקבל את התורה לא היו בהם סומים שנאמר וכל העם רואים (מגיד) [מנין] שלא היו בהם אלמים, ויענו כל העם יחדיו (ומלמד) [ומנין] שלא היו בהם חרשין שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, ומנין שלא היו בהם … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ו׳

א שנת תרע"ה ב ענין שתי מצות פרישה והגבלה, יש לומר עפי"מ שהגדנו כבר דשני יעודים הטובים שיעד לישראל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש, היינו ממלכת כהנים שפירש"י שרים אין הפירוש להיותם שרים על האומות שמעולם לא נתאוו ישראל להיות מושלים על האומות כמ"ש הרמב"ם שלהי הלכות מלכים לא נתאוו החכמים והנביאים ימות … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ה׳

א שנת תרע"ד ב ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, וזה הי' בשני בחודש, ובפרשת משפטים כ"ד פסוק ג' ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים וגו' כל הדברים אשר דבר ה' נעשה ובפסוק ז' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ד׳

א שנת תרע"ג ב יש להתבונן במצות הגבלה ופרישה במ"ת שבציווי הגבלה קודמת כבש"ס שבת בתלתא אמר להם מצות הגבלה ובד' אמר להם מצות פרישה, ובמעשה פרישה קודמת שבד' עביד פרישה ומצות הגבלה התחילה משעת מ"ת כמו שפירש"י שחוזרין ומזרזין בשעת מעשה, אלמא שאז הי' התחלת מעשה המצוה, וכבר דברנו מזה: ג ונראה דהנה במכילתא … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ג׳

א שנת תרע"ב ב דכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל, משמע דשבת היתה סיבה לנתינת התורה, ויש להבין למה אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתינו שהוא חל בששת ימי המעשה, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה אמר משום דבשבת הוא עליות עולמות הי' העולם ראוי לקבלת התורה, ועתה שנעשה יום עצרת יו"ט שיש בו נמי עליות העולמות שוב … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות ב׳

א שנת תרע"א ב בזוה"ק רב אבא פתח אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה, אחות לנו קטנה אלו ישראל דאקרי אחות להקב"ה ושדים אין לה היינו דתנינן בשעתא דקריבו ישראל לטורא דסיני לא הוה בהון זכוון ועובדין טבין לאגנא עלייהו דכתיב ושדים אין לה דהא אינון תקונא ושפירא דאתתא … להמשך קריאה

שם משמואל, שבועות א׳

א שנת תר"ע ב כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה אמר בכל המועדים ניחא מה ששמחת יו"ט אינה נוהגת בלילה משום דיש חיוב לקיים מצות אשר בזה קונים היו"ט בפסח חובה לאכול מצה, בסוכות לאכול בסוכה, לילה ראשונה חובה, משא"כ בשבועות דליכא שום חובה א"כ תתנהג שמחה גם בלילה, אך לפימ"ש בזוה"ק דצריך ננטרא דכיא עלאה דמטיא … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ט׳

א שנת תרע"ז ב וידבר ה' אל משה במדבר סיני במדרש זש"ה צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו' צדקה שאתה מביא על העולם מפורסמת כההרים הללו משפטיך תהום רבה משפט שאתה עושה בעוה"ז תהום רבה, מה תהום בסתר אף משפט שאתה מביא בסתר כיצד כיון שחרבה ירושלים בתשעה באב חרבה וכשהוא מראה ליחזקאל הוא … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ח׳

א שנת תרע"ו ב יש להתבונן בדבר מנין שני זה למה הי' בא אחרי כי כבר נמנו בהשקלים שנעשו מהם האדנים ושני המספרים שוים, כי היו בשנה אחת לדעת רש"י והמדרש, ולדידהו הלוים לא נמנו גם בפעם הראשון שלא כדעת הרמב"ן והאור החיים, והטעם בפשיטות מבואר ברש"י שמנין הראשון הי' מפני שכשנפלו בעגל מנאם, והלוים … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ז׳

א שנת תרע"ה ב באחד לחודש השני, וברש"י כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם, יש להתבונן הלוא באחד בניסן הוקם המשכן ובא להשרות שכינתו עליהם, למה המתין עם המנין עד חודש השני, גם בענין הבכורות יש להתבונן, דבמשנה שלהי זבחים עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאברו הבמות ועבודה בכהנים, א"כ … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ו׳

א שנת תרע"ד ב וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו' ובזוה"ק אי באוהל מועד מאי במדבר סיני אלא חד לאורייתא וחד למשכנא, פירוש דהוקשה לו למה הזכיר במדבר סיני כלל וכי לא היינו יודעין מעצמינו שבאחד לחודש השני בשנה השנית היו במדבר סיני שהרי לא נסעו משם עד עשרים בחודש ההוא כמפורש … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ה׳

א שנת תרע"ג ב במצוות המנין כתב הרמב"ן ולא הבנתי טעם מצוה הזאת למה צוה בה הקב"ה וכו' ויתכן כי הי' זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה וכו' וכן הי' משה והנשיאים צריכין לדעת מספר חלוצי צבא וכן מספר כל שבט ושבט ומה יפקיד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה וכו', ויש להבין הלוא אם לא … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ד׳

א שנת תרע"ב ב בדבר מנין ישראל למה הוצרך, ברש"י דכשנפלו בעגל מנאם לידע מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם, ולכאורה אינו מובן דקמי שמיא גליא, בשלמא דכשנפלו בעגל מנאם שהוא להודיע שבחסד ה' עליהם אף אחר המגפה וההריגה לא נחסר ממנינם, וכמו שהי' ביציאתם ממצרים כשש מאות אלף רגלי, כן גם אחר מעשה … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ג׳

א ר"ח סיון ב יומא קמא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא, שמעתי בשם כ"ק אדומו"ר מהרי"ם זצללה"ה מגור שחולשא דאורחא הוא מעמלק אשר קרך בדרך, עכת"ד ולכאורה זה רחוק מהפשט, אבל נראה בזה כוונה עמוקה. דהנה כבר אמרנו דענין רפידים שרפו ידיהם מן התורה הי' מחמת ראותם שהם קרובים להר סיני ועדיין … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר ב׳

א שנת תרע"א ב בזוה"ק דבעא קב"ה למפקד חילוי דאורייתא כמה חיילין אינון דאורייתא כמה חיילין אינון דמשכנא, המפורשים פרשו דהמנין בעת הקמת המשכן הוא לידע חיילין דמשכנא שעליהן שרתה השכינה בהקמת המשכן והמנין הנזכר בפ' במדבר הוא נמי להשראת השכינה, אבל בצאתם ממצרים קודם מתן תורה מנאם לידע החיילין המקבלים התורה ומנין הזה לא … להמשך קריאה

שם משמואל, במדבר א׳

א שנת תר"ע ב להבין ענין מספר בנ"י, נקדים דברי הזוה"ק תצוה פתח ההוא סבא ובמדבר אשר ראית מהו ראית אלא קוב"ה דבר לון לישראל במדברא מדברא תקיפא כמה דכתיב נחש שרף ועקרב וגו' ומדברא דאיהו תקיף משאר מדברין דעלמא, מ"ט בגין דההוא שעתא דנפקו ישראל ממצרים ואשתלימו לשתין רברבן אתתקף מלכותא קדישא ואסתלק על … להמשך קריאה

שם משמואל, בחוקתי י״א

א לסעודת בר מצוה של נכדי בנימין שי' ב בזו"ה פרשה ד' (מ"א:) דפוס אמשטרדם, ויפח באפיו נשמת חיים דא הוא נשמתא קדישא דאתגזרת מכורסי יקרא דמלכא עלאה, מאי כתיב בי' ויהי האדם לנפש חי' אמר ר"א זו היא כח שניתן לבהמות ולחיות ולדגים שנבראת מן האדמה דכתיב ותוצא הארץ נפש חי' למינה כו' אמר … להמשך קריאה

שם משמואל, בחוקתי י׳

א שנת תרע"ט ב במדרש אמר הקב"ה לעולמו כו' יעקב בוראך יעקב יצרך כדכתיב בוראך יעקב ויצרך ישראל, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב וכו' ר' יהושע בר"נ בשם רחב"י אמר שמים וארץ לא נבראו אלא בזכותו של יעקב כו', נראה לפרש דהנה בריאת העולם שהי' מתגשמים … להמשך קריאה

שם משמואל, בחוקתי ט׳

א שנת תרע"ו ב במדדש אם בחקותי תלכו הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי אל בתי כנסיות ובתי מדרשות: ג ויש להבין איך יתכן לומר על דוד המלך ע"ה שהי' מרכבה לשכינה ודבוק באלקית שבכל … להמשך קריאה

שם משמואל, בחוקתי ח׳

א שנת תרע"ה ב אם בחקתי תלכו, כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דקדק הלא בפ' ראה כתיב את הברכה אשר תשמעו פירש"י על מנת שתשמעו, וידוע דעל מנת כאומר מעכשיו דמי, היינו שמעכשיו נותנים הברכה על מנת שתשמעו מכאן ולהבא, ולמה אמר כאן הלשון אם דמשמע להבא ולא מעכשיו: ג ונראה לתרץ בפשיטות ששם מדבר מביאתן … להמשך קריאה

שם משמואל, בחוקתי ז׳

א ר"ח סיון ב יומא קמא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא, והקשה מהרש"א תיפוק לי' משום דכל עליותיו היו בהשכמה, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה תירץ דהא דצריך השכמה משום דאז בוקר דאברהם אתער בעלמא ומדת החסד הוא אעפ"י לשאינו ראוי, והטעם מפני שהוא תחילת ביאת האור כעין בריאת עולם חסד יבנה, ולזה … להמשך קריאה

שם משמואל, בחוקתי ו׳

א שנת תרע"ד ב ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, וכתב הרמב"ן ולא ידעתי מה טעם בזה שיאמר הקב"ה כי בשמרנו כל המצות ועשותנו רצון לא ימאס אותנו בגעול נפשו וכן בעברנו על בריתו ועשותנו נאצות גדולות יאמר לא מאסתים ולא געלתים וכו', ונראה לפרש דהנה כתיב לא יראני האדם וחי ופרשו בו מפני … להמשך קריאה

דילוג לתוכן