א שנת תר"ע ב להבין מדוע נתאחרה פ' פרה עד קודם שהתחיל לספר מה נעשה בשנת הארבעים הלא פרה עוד במרה נאמרה, ונראה דהנה במ"ר אלה הדברים מרפא לשון עץ חיים משה עד שלא זכה לתורה נאמר בו כי כבד פה וכבד לשון אנכי וכשזכה לתורה התחיל לומר דברים, ויש להבין הלא מה שמרע"ה הי' … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב במדרש אין ויקח אלא לשון פליגא שלבו לקחו וכענין שנאמר מה יקחך לבך הוא שמשה אומר להם המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל, ויש להבין דמשמע שמביא ראי' ממה שמשה אומר להם וכו' להא דלשון ויקח הוא לשון פליגא, ואינו מובן הראי' דגם לכל הפירושים שתאמר בלשון ויקח אתי שפיר הא … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב ויקח קרח במדרש אין ויקח אלא משיכת הדברים רכים שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו וכו' הוי ויקח קרח שבדברים רכים משך לבם, ויש להבין מה המה דברים רכים אלו שהי' בכחם למשוך כל גדולי ישראל והסנהדראות ולהביאם במצב כזה למרוד במשה כי דור דיעה המה ולא פתי המאמין לכל דבר: … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב במדרש הה"ד אח נפשע מקרית עוז זה קרח שחלק כנגד משה ומרד וירד מן הכבוד שהי' בידו ואין נפשע אלא מרידה כמד"א מלך מואב פשע בי, ויש להבין מה חידש לנו המדרש שזה מובן לכל מפשטא דקרא, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד דהי' קשה להמדרש קרח שפיקח הי' איך לא הי' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב ויקח קרח, בתרגום יונתן ונסב גולייתי' דכולא תיכלא, וכן ברש"י הלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה א"ל טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה א"ל חייבת התחילו לשחק עליו אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרת אותה זו שכולה תכלת לא תפטור א"ע, וברבינו בחיי שאמרו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב במדרש ובגמ' דרש רבא מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה מלמד שעלו שמש וירח לזבול ואמרו לפניו רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא עד שזרק בהם חיצים א"ל לכבודי לא מחיתם לכבוד בו"ד מחיתם והאידנא עד דמחו להו לא נפקי, והמאמר פלאי מ"ש שמש וירח, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ויקח קרח, יש לתמוה איך נהיתה כזאת שאיש רם המעלה כמוהו שהי' הגדול שבשבט לוי כבמדרש ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך מכאן שכל השבט לוי טפל לו, ופתע פתאום נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, וכבר דברנו הרבה מזה, אך עוד לאלוק מלין: ג ונראה דהנה בליקוטי התורה מהאריז"ל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב ויקח קרח וגו', ובמדרש אח נפשע מקרית עוז זה קרח שפשע בתורה שהיא עוז שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ויש להבין הלוא כל עובר עבירה הוא למורת רוח התורה, ומה חידש לנו המדרש שקרח פשע בתורה, ונראה דהנה אמרו ז"ל ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו, ופירש האריז"ל שנתעבר בו רוח … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב במדרש אח נפשע מקרית עוז זה קרח שחלק כנגד משה, פירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שהי' קשה להמדרש איך אפשר שלא הבין קרח מה שבינו לבין אהרן ובא להתדמות לאהרן, ולא עוד אלא ליקח הכהונה מאהרן וליתנה לו, ע"ז תירץ מפני שחלק על משה, והיינו דמשה השפיע בחי' הדעת בישראל ובחי' … להמשך קריאה
א לחתונה ב ענין ברכת שהכל ברא לכבודו קודם כל הברכות, כי הנה בברכות אלו נמצאים גם דברים גשמיים כברש"י בפי' הברכות, ולכאורה מאחר שהברכות כ"כ גבוהים ומספר שבע לעֵד שהוא ככל שבעת ימי הבנין איך מסתפקין מהם לענינים גשמיים, לזאת מקדימין לברך שהכל ברא לכבודו שגם הגשמיות איננו נפרד והכל נברא לכבודו, וע"כ בכח … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ויקח קרח, אז"ל שלקח מקח רע לעצמו, ובליקוטי התורה מהאר"י ז"ל שנתעבר בו רוח קין מצד הרע, ויש לפרש דהנה במדרש קין ראש לרוצחים, ומשמע שהיתה מהותו רציחה ביותר והוא הי' עיקרו של רציחה, והנה כבר אמרנו מה שנקראת רציחה שפיכת דמים אפי' חונקו שלא יצא ממנו דם וכמו שאמרו ז"ל … להמשך קריאה
א ר"ח תמוז ב בספר יצירה המליך אות ח' בראי' וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהן סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש, נראה לפרש דלשון תמוז הוא מלשון למֵזֵא לאתונא דניאל ג' י"ט שפירשו בו הסקה ושריפה וכן מזי רעב, וביחזקאל והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז שפירש"י גם לשון היסק, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב קרח ור"ח תמוז ב להבין ענין קרח אוש גדול כמוהו מאין נצמח אשר בפתע פתאום אחר שהי' חכם גדול ובעל רוח הקודש, ולשעה קלה נהפך להיות כופר בתורה מן השמים, ובילקוט שאמר שמלבד עשרת הדברות לא אמר הקב"ה אלא מלבך אתה בודאן, ועוד דהנה בסנהדרין קמפלגי תנאי אי עדת קרח יש להם … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב להבין ענין קרח, הנה בליקוטי תורה מהאריז"ל וז"ל דע כי כשתסיר הבל ממשה תשאר קרח, והענין כי בהבל היו בו ל"ז נצוצים טובים וכל ש"ח רעים רק במשה נתקנו כולם, אמנם הש"ח רעות שהיו מתאחזים בהבל מצד הרע הנה הם סוד גלגול קרח כי הוא גי' ש"ח, נמצא כי גם קרח … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב שלח לך אנשים, ובמדרש אבל שליחים ששלח משה רשעים היו מנין ממה שקרינו בענין שלח לך אנשים, ויש להבין מה ראי' היא זו שהיו רשעים, ועוד שם במדרש לכך נאמר אשתוללו אבירי לב כ"כ למה על שהיו שליחין טפשין וכו' שולח דברים ביד כסיל, ועוד במדרש וכי כסילים היו המרגלים והלוא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב שלח לך אנשים, בפשטות הלשון הוא ציווי, יש להבין איך יתכן שיהי' ציווי על מעשה בלתי נרצה וגלוי וידוע לפניו ית"ש אחרית דבר שיבואו לכלל חטא הגדול הזה, ואפי' לפירש"י שהוא רשות אם תרצה שלח עדיין אינו מיושב, ועוד מה ראו על ככה אז קהל ישראל לחפוץ במרגלים, הלוא עמוד ענן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב בענין המרגלים שלכאורה אינו מובן מה שאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישובו אותנו דבר את הדרך נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן, שזה יתכן באם כל הליכתם היתה עד עתה לפי הֵלך רוחם וידיעתם, יחפצו נמי לדעת להלאה דרכם מראש, אבל באשר עד כה נמי לא ידעו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב ויקרא משה להושע בן נון יהושע ובתרגום יונתן וכד חמא משה ענותנותי' קרא משה להושע בר נון יהושע, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שבאשר מטבע העניו לבטל דעתו לדעת זולתו קרא שמו יהושע לומר ה' יושיעך מעצת מרגלים כברש"י עכ"ד, ואפשר לפרש עוד באופן אחר דלכאורה קשה למה לא התפלל מרע"ה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב ויקרא משה להושע בן נון יהושע, ובתרגום יונתן וכדי חמי משה ענותניתי' דיהושע וכו', וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הגיד שמטבע הענו לבטל את דעתו נתיירא שלא יבטל דעתו לדעת מרגלים, ע"כ התפלל עליו כמו שפירש"י, עכ"ד, וכבר דברנו בזה: ג ונראה עוד לומר דהנה להיות ענו ונכנע ושפל ברך מצורף להיות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב במדרש ר' אחא הגדול פתח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם למה"ד למלך שהי' לו אוהב וא"ל לך עמי ואתן לך מתנה הלך עמו ומת אמר המלך לבנו של אוהבו אעפ"י שמת אביך איני חוזר בי במתנה בוא וטול אתה כך הדבר המלך זה ממ"ה הקב"ה והאוהב זה אברהם … להמשך קריאה
א ר"ח תמוז ב בענין חדשי תמוז אב ירחין דעשו ואירע לנו בהם כל הצרות בכפלים ולעתיד יהיו ראש למועדים, בודאי אין זה במקרה, ונראה דהנה סדר הבריאה שסידר הש"י שגם כל עולם הגשם והחומר ניזון מהקדושה העליונה, ובכל דבר מאכל נמצא בו מוצא פ' ה' שזה הוא הזן ומפרנס ומחי' כמ"ש האר"י ז"ל בפסוק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב בדבר בקשת ישראל לשלוח מרגלים, יש להבין הלא כתיב וה' הולך לפניהם יומם וגו', וא"כ מה זה שאמרו במשנה תורה ויחפרו לנו את הארץ את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן שפירש"י תחילה לכבוש, הלא אל כל אשר יהי' שמה הרוח ללכת ילכו אחר הענן, ואם כוונתם לידע … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב בענין המרגלים יש להתבונן, שנמצא בהם לשונות מתחלפין תחלה נאמר עליהם כולם אנשים שפירש"י כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו, ולקמן כתיב וילכו ויבואו פירש"י להקיש הליכתן לביאתן מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה, ועיין מזרחי וג"א, ונקראו ג"כ עדה רעה, ורשעים, וגם ישראל נקראו אז … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב להבין ענין המרגלים, ואין להאריך בדקדוקים המובנים לכל ושכבר דברנו בהם, ויתבארו עוד מתוך פירושנו, דהנה הא"ע והרמב"ן ריש פ' וארא פירשו ענין הכתוב שם כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות השמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל בהם נוהג העולם, ברעב פדה אותם ממות, ובמלחמה מידי חרב, ולתת … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב להבין ענין מרגלים ששלחו ישראל ומאין בא טעותם, ומדוע שלח אח"כ יהושע מרגלים אחר שכבר ראה העונש הנצמח ממרגלים הראשונים, וכבר האריכו המפרשים וכבר כתבנו במק"א בזה באריכות, ונראה עוד דהנה הרמב"ן ז"ל כ' שכוונת ישראל היתה לתור ולחפור את הארץ באיזה מקום נוחה לכבוש ואם יצטרך לבנות דיק וסוללות כי … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב ויעשו בנ"י את הפסח במועדו, וברמב"ן ויתכן שהוצרך למצוה זו בעבור שלא נצטוו מתחילה בעשיית פסח דורות אלא בארץ וכו' והי' כי תבוא אל הארץ לומר שאין מצוה זו נוהגת בחו"ל לדורות ועכשיו צוה שינהגו בה במדבר עכ"ד. ויש להבין למה נשתנה הדבר, ולמה מתחילה לא נצטוו אלא בארץ, וי"ל דתחילה … להמשך קריאה