א שנת תרע"ז ב פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ברש"י לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן, ויש להבין מה זה הועיל שיחסו אחר אהרן, הלא גם ישראל לא הסתפקו בו לומר שאינני בן אהרן, אלא שמצאו … להמשך קריאה
א במוצאי י"ז בתמוז על שבע ברכית ב במדרש פ' בא סוף פרשה ט"ו ד"א החודש הזה לכם משל למלך שקדש אשה וכתב לה מתנות מועטות כיון שבא ללקחה כותב לה מתנות רבות כבעל, כך העוה"ז אירוסין הי' שנאמר וארשתיך לי לעולם ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד שנאמר החודש הזה לכם, אבל לימות המשיח … להמשך קריאה
א ש"ק פנחס בסעודה של הנשואין ב חנוך משפחת החנוכי, ברש"י לפי שהיו האומות מבזין אותן וכו' לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם הא מצד זה ויוד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם, וזה שמפורש ע"י דוד שבטי י"ה עדות לישראל השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם, ובאור החיים נותן טעם למה נקבע בהם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו אור ליום ועש"ק פנחס בסעודה שקודם הנישואין של בני ר' חנוך העניך יחי'. ב ענין ברכת שהכל ברא לכבודו, וברש"י שהוא לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד וכו' ואסיפה זו כבוד המקום היא וברכה זו לכך נתקנה וכו', ונראה לפרש דהנה ידוע שכל סעודה צריכה שמירה מקטרוג השטן כבמדרש דברים פרשה ב' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, במדרש אמר הקב"ה בדין הוא שיטול שכרו לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, ואינו מובן מה השמיענו המדרש וכבר דברו בזה כל המפרשים, וכבר אמרנו לפרש עפ"י מאמר הכתוב ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, ויתבאר לפמ"ש הרמב"ן דברים (ואו כ"ה) … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב בזוה"ק עדות ביהוסף שמו וגו' וכו' מאי קמ"ל אלא כל מאן דנטיר גרמי' מהאי אתקשר בה בשכינתא ואחיד בהאי עדות ומאי הוא ה' דאתוסף בי' דכתיב עדות ביהוסף שמו אוף הכי יו"ד אתוסף בפינחס על דקני בהאי, ויש להבין למה אתוסף לפינחס יו"ד ולא ה"א כיוסף, וכבר דברנו בזה, ונראה עוד … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, נראה לפרש עפי"מ שאמרנו בפרשת בלק במאמר עתה ילחכו הקהל, שהרשעים לא היו מתייראין אלא מחמת כח הקהלה והאחדות שבישראל, והתחכמו לחבר דבר זר למען יתקלקל כל החיבור והאגד כמ"ש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה ודייק לה מדברי הש"ס דאי לולב צריך אגד אי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב בזוה"ק (רי"ג:) ר' חייא עדות ביהוסף שמו וכו' אלא כל מאן דנטר גרמי' מהאי אתקשר בה בשכינתא ואחיד בההוא עדות ומאי הוא ה' דאתוסף בי' דכתיב עדות ביהוסף שמו אוף הכי י' אתוסף בפנחס על דקני בהאי, ויש לפרש הטעם דליוסף אתוסף ה' ולפינחס יוד, דהנה נראה דה' שנתוספה ביוסף היא … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב והיתה לו ולזרעו אחריו וגו', ברש"י שאעפ"י שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן לא נתנה אלא לאהרן ולבניו שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח לא בא לכלל כהונה, וכן שנינו בזבחים לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי ע"כ, והקשה הג"א למה באמת לא נמשח … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב במדרש ד"א ויגר לשון גר שהיו רואין עצמם גרים בעולם, נראה לפרש דהנה ידוע בספה"ק שנשמת הצדיקים נקראים גרים בעוה"ז, והטעם יש לומר כי עוה"ז עולם הגשם עולם החומר הוא היפוך ממהות נשמת הצדיקים, וכמעט שאינם סובלים זה את זה, וזהו ענין הכתוב רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה', ומובן אשר … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות וגו', נראה עפ"מ שהגיד כ"ק הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא בפסוק רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום שבודאי אין רבותא שעצת השי"ת מתקיימת נגד רבות מחשבות שבלב איש, אלא הרבותא מה שממחשבות אלו עצמן נתקיימה עצת ה' כאילו מחשבות אלו היו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו, יש להתבונן בלשון "הקהל" ולמה לא הספיק לומר העם או ישראל כבפסוקים הקודמים, וכבר דברנו בזה ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה קליפת מואב היא גסות הרוח כאשר כבר הביאנו לשונות הנביאים ישעי' ירמי' המורים כן, ובליקוטי תורה מהאריז"ל פ' וירא שמואב שורשו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה "ישראל" לאמורי ויגר מואב מפני "העם" מאד כי רב הוא וגו' עתה ילחכו "הקהל" את כל סביבותינו, יש להתבונן בשינוי השמות ישראל, העם, הקהל, וכבר דברנו מזה ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בו, דהנה בש"ס נדה דסיחון ועוג תרי אחי הוי, וכבר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם, ובאבן עזרא אמר הגאון ז"ל אם יטען טוען ויאמר אחר שאמר ה' לא תלך עמהם איך אמר קום לך אתם וכו' יעו"ש, וכבר דברו בזה כל המפרשים, אומר אני באימה שמקום הניחו לי, ובמח"כ קושיא מעיקרא ליתא, דהנה כבר דייקנו מדברי חכז"ל הפרש … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב וירא בלק בן צפור ובזוה"ק (קצ"ז.) מדייק דוישמע מבעי לי' מהו וירא ראיי' חמא דזמין הוא למנפל בידא דישראל וכו', ועדיין אינו מובן שהכתוב מסיים אשר עשה ישראל לאמורי, ונראה דהנה יש לדקדק דכתיב אשר עשה ישראל ולא אשר עשו, ויש לומר דהנה במדרש והוא יושב ממולי ממלי כתיב כד"א בשם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב וירא בלק בן צפור וגו' ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב וגו' עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו וגו', ויש לדקדק שנאמרו שלשה תוארים על ישראל, העם, בני ישראל, הקהל, ולמה שינה הקרא בלשונו, ונראה דהנה איתא ברמב"ן ויתכן כי מואב לא הי' … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ענין בלק ובלעם שהרמב"ן כתב שמחמת פחדם מישראל עשו המואבים שני דברים המליכו עליהם את בלק והם עם המלך שלחו אל בלעם, ויש לפרש עפ"י דברי הזוה"ק שבלק כחו בעובדא ובלעם במלולא, ובליקוטי התורה מהאר"י ז"ל פ' דברים שמואב הוא קליפת חכמה, [הגם שלכאורה יש סתירה לזה מדבריו בפ' וירא, אך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי, ויש להבין הלוא גם מאז כתיב אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, ולמה החרישו עד כה עד אחר מלחמת האמורי, ונראה דהנה כבר דברנו איך מלאו לבם של הרשעים הללו לרהוב עוז בנפשם ולחשוב מחשבת כסל שהם יבטלו ברוח … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב להבין הס"ד של בלעם ובלק שברוח פיהם ובקללתם יוכלו לבטל כל מה שפעלו האבות ובנסיונותם, הלא בלעם ובלק חכמים המה להרע היו ולא טפשים שיסברו כזאת, ועוד שאמר שמא אפתנו להקב"ה, שגם הקב"ה יתרצה לזה, להחליף אומה הקדושה כזאת שקבלו תורתו יתב' באומ"ה, שאמר בלעם שהקב"ה יהא נעבד מכל האומות כמבואר … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב יש להתבונן מדוע נתאחרה בכתוב פרשת פרה אדומה עד כה טרם שמתחיל לספר ממה שאירע בשנת הארבעים הלוא עוד במרה נצטוה, ובש"ס גיטין (ס':) דבאחד בניסן בשנה השנית נאמרה פרשת פרה, וברש"י שם בשם הירושלמי באחד בניסן הוקם המשכן ובשני לו נשרפה הפרה, וא"כ יש להבין למה לא נכתבה בכתוב עד … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב יש להבין למה נתאחרה בכתוב כ"כ פרשת פרה עד טרם התחיל לדבר מה שאירע בשנת הארבעים, והרי עוד במרה נאמרה, והיא בכלל שם שם לו חוק ומשפט, ובשני בניסן לשנה השנית נשרפה הפרה, ולמה לא נכתבה עד הנה, וכבר דברנו בזה בכמה אנפי, אך אין בהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמור, יאסף אהרן אל עמיו וגו', וברש"י מגיד שמפני שנתחברו לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכבר דברנו איך הי' העונש מקביל לחטא, ויש עוד לומר דהיות ידועין דברי דברי הזוה"ק דבאשר הי' מהות אהרן אוהב שלום ורודף … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב כבר דקדקנו הלוא פרשת פרה עוד במרה נאמרה, ועכ"פ בשנה השנית בראשון בשני לחודש נשרפה הפרה, ולמה נתאחרה מלכתוב עד כאן, והרבה טעמים נאמרו בזה, ונראה עוד לומר דהנה ידוע דארץ ישראל למטה היא דוגמא למלכות שמים לעילא, וענין קבלת עול מלכות הוא לעשות ככל אשר נצטוה בלי חיקור אם נכון … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב בענין מי מריבה יש להבין מדוע נזדמן למשה דבר שישגג בו הלוא כתיב רגלי חסידיו ישמור, ועוד מדוע באמת לא דיבר כמו שנצטוה, ועכ"פ הי' לו לדבר ואם לא יתן ע"י דיבור אז יעשה מעשה הכאה ולמה מיהר להכות טרם הבחין לדבר, ועוד יש להבין ג' לשונות שנאמר בחטא זה לא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב בדבר מה שהמתין עם פרשת פרה עד אחר מחלוקותו של קרח וקודם התחלת הפרשיות של שנת הארבעים, והלא עוד בשני בניסן נשרפה הפרה, ופרשת פרה אדומה עוד במרה נאמרה ולמה נתאחרה בתורה עד כה, וכבר אמרנו בזה, אך אין בהמ"ד בלי חידוש, ובזה יתישבו נמי דברי הקול שמחה שפירש את מאמר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במדרש אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהי' אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה אמר לו … להמשך קריאה