א שנת תרע"ז ב במדרש הובא ברש"י בקיצור למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות, והקשה הרמב"ן למה לא נחמו בקטורת ובכל הקרבנות עיי"ש, וכבר דברנו בזה בכמה אנפי, ונראה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב והניף אהרן את הלוים תנופה וגו' וברש"י שלש תנופות נאמרו בפרשה ראשונה לבני קהת וכו' והשני' לבני גרשון וכו' והשלישית לבני מררי, ויש להבין למה חלקן הכתוב ולא כללן כולם בציווי אחת וכמו שכללן בכל הפרשה שכל מקום שנאמר הלוים סתם כל השלשה משפחות במשמע: ג ונראה עפ"י מה שהגדנו בפרשת … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב בהעלותך. ברש"י למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות, והרמב"ן הקשה למה לא נחמו בקטורת ובכל הקרבנות וכו', ונראה לפרש עפי"מ שהגדנו כמה פעמים ענין החנוכה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב ברש"י למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות, והרמב"ן הקשה למה לא נחמו בקטורת ובכל הקרבנות ובחביתין ובעבודת יוה"כ, ופירש שרומז לחנוכה של נרות … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב ופר שני תקח לחטאת וברש"י ואני אומר שהוראת שעה היתה ששעיר הי' להם להביא לחטאת ע"ז עם פר העולה, ויש ליתן טעם להוראת שעה זו, דהנה כתיב הזה עליהם מי חטאת פירש"י של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם, ויש להבין מ"ש לוים מכל ישראל שכולם היו בהם טמאי מתים וצריכין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב במדרש כשראה אהרן קרבנן של נשיאים חלשה דעתו וכו' אוי לי שמא בשבילי אין הקב"ה מקבל שבטו של לוי, אמר לו הקב"ה לגדולה מזה אתה מתוקן שאתה מטיב ומדליק את הנרות, והקשו ז"ל למה לא נחמו בכל הקרבנות וקטורת: ג ונראה דהנה בפרשת עשיית המנורה בפ' תרומה כתיב לשון עלי' בצרות, … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב במד"ר לגדולה מזו אתה מתוקן שאתה מטיב ומדליק את הנרות, ופי' הרמב"ן שרומז לנרות המנורה, ביאור הדברים דהנה לכאורה קשה מדוע באמת לא הקריב, ואם נצטוו כולם והוא לא נצטוה או מעצמו הקריב ולא נתקבל הי' לו טענה וחלישת הדעת, אבל אם גם אחרים לא נצטוו והוא לא הקריב כלל מעצמו … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב במ"ר כיון שראה אהרן שכל הנשיאים הקריבו חוץ מנשיאו של לוי וכו' זה אהרן וכו' אמר אוי לי וכו' אמר הקב"ה לגדולה מזו אתה מתוקן וכו' בהעלותך את הנרות, הקרבנות כ"ז שבהמ"ק קיים הם נוהגים, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו, וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב במדרש בבני קהת ובבני גרשון נאמר בהם נשיאת ראש שחלק להם הקב"ה כבוד לקהת בעבור כבוד הארון ולגרשון על שהי' בכור, אבל בבני מררי שלא היו אלא בני פשוט ועבודת משאם לא היתה אלא קרשים ובריחים ועמודים ואדנים לא נאמר בהם נשא את ראש, ויש להבין דמ"מ למה יהיו גרועים מפשוטי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח ב ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים. ויש להבין בענין המים קדושים והעפר מה עבידתייהו, והנה בענין פרשת סוטה כבר דברנו בו הרבה ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בה: ג והנה במדרש דמטרונה שאלה את ר"י אתם אומרים נדה שרי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז ב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, ואמרו ז"ל שלשה מחנות הם, מחנה ישראל, מחנה לוי', מחנה שכינה, ירושלים הוא מחנה ישראל, כל הר הבית עד העזרה מחנה לוי', ומשערי העזרה ולפנים מחנה שכינה, המצורע משתלח מכולם, זב וכל שהטומאה יוצאה מגופו מותר במחנה ישראל, ואינו משתלח אלא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו ב במדרש בבני קהת ובבני גרשון נאמר בהם נשיאת ראש שחלק להם הקב"ה כבוד לקהת בעבור כבוד הארון ולגרשון על שהי' בכור אבל בבני מררי שלא היו אלא בני פשוט ועבודת משאם לא היו אלא קרשים בריחים ועמודים ואדנים לא נאמר בהם נשא את ראש: ג ויש להבין הרי בישראל נמי נאמר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה ב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, וברש"י ג' מחנות הם מחנה שכינה מחנה לוי' מחנה ישראל, המצורע משתלח מכולן הזב וכל מי שהטומאה יוצאה עליו מגופו משולח רק ממחנה שכינה וממחנה לוי' ומותר במחנה ישראל, וטמא לנפש מותר אף בשל לוי' ואינו משולח אלא משל שכינה, וכ"ק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב נשא את ראש בני גרשון גם הם וגו', יש לדקדק דמשמע דבני גרשון טפלים לבני קהת בזה, ובבני מררי לגמרי לא נאמר נשיאת ראש וכבר דברי המפרשים ובמדרש, ואענה חלקי בזה בעזה"י, הנה כבר אמרנו בענין שלשה מחנות לוים גרשון קהת ומררי ששלשה מדריגות הם, יש שמהפכים הרע לטוב ועושין מיצה"ר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב במד"ר הה"ד יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה תמן תנינן חכם קודם למלך מת חכם אין לנו כיוצא בו מת מלך כולן ראוין למלכות המלך קודם לכ"ג וכו' עד מה טעם יקרה היא מפנינים אפי' מזה שנכנס לפני ולפנים, ונראה דהמדרש דקדק דאין שייך לומר שזה יקר מזה רק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב ב ענין ג' מחנות לוים, וכבר אמרנו בפ' במדבר שענין לוים לקשר את ישראל באביהן שבשמים, ויש להוסיף בה דברים דהיינו ענין ג' מחנות שיתקשרו בגוף ונפש ושכל, קהת עבודת הקודש עליהם וטועני ארון שהיא התורה שכולה שכל, גרשון נושאי היריעות שהם המשכן כאמרם ז"ל משכן קרוי משכן ואין הקרשים קרואים משכן … להמשך קריאה
א שנת תרע"א ב במד"ר דבבני קהת ובני גרשון נאמר נשיאת ראש ולא בבני מררי משום דבני קהת יש להם מעלת התורה ובני גרשון משום הבכורה אבל בבני מררי שאין בהם לא זה ולא זה לא נאמר בהם נשיאת ראש, ויש להבין הלוא גם בפשוטי ישראל נאמר נשיאת ראש בריש במדבר ולמה יגרעו בני מררי … להמשך קריאה
א שנת תר"ע ב להבין ענין מחנות לוים, גרשון, קהת, ומררי, ואמר כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שעבודת כולם הוא סור מרע, יש שאין מניח כלל להיצה"ר לבוא למחשבתו וזה קהת מלשון הקהה את שיניו, ויש שמגיע אליו למחשבתו אבל מגרש אותו ממנו תיכף עד שאינו יכול אפי' לבלבלו וזה גרשון, ויש שבא אליו במחשבה לבלבלו … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ד ב וגוי קדוש בילקוט קראו גוי קדוש שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ויש להבין מה ענין גוי אחד לגוי קדוש: ג ונראה דהנה תשוקת החומר הוא כל חומר לעצמו לבד וא"כ הם מופרדים ואינו נקרא גוי אחד אבל כשהוא קדוש ומובדל והתשוקה הוא אלקות לבד אז יתכן שכולם יש להם … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג ב בש"ס שבת (פ"ז.) מאי דרש היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו וכו', ובתוס' אין זה דרשה גמורה אלא משמע דהיום ממש דאי לאו הכי אין זה מדעתו, ויש להבין א"כ למה לא מילא אחר דבר ה', ונראה לומר דתיבת היום יש בו שני פירושים, כי עיקר התיבה היא יום … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב ב ענין נעשה ונשמע והקדמת נעשה לנשמע, הנה אמרו ז"ל לא כירושלים של עוה"ז ירושלים של עוה"ב ירושלים של עוה"ז כל הרוצה לעלות לה עולה, ירושלים של עוה"ב אין עולין אלא הראוי לה, ביאור הדברים שירושלים הוא כנסת ישראל, ויש כנס"י דלתתא וכנס"י דלעילא, כנס"י דלתתא הוא התאחדות ישראל מצד הכלל, וכלל … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר, וברש"י מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה, ובמפרשים דביאתן למדבר סיני בתשובה דייק לה מדכתיב ויחן שם ישראל שפירושו כאיש אחד בלב אחד, וזה אי אפשר בלתי תשובה, ויש להבין א"כ למה כתיב ויסעו ויבואו ויחנו … להמשך קריאה
א שנת תר"פ ב ויסעו מרפידים וגו' ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר ומשה עלה אל האלקים ויקרא וגו', נראה כי שם רפידים מחמת שרפו ידיהם מן התורה וכבר פרשנו שהיו כמתייאשים מהגיע בעוד ימים מעטים למדריגה ראוי' לקבלת התורה, וע"כ משכו עליהם קליפת עמלק לייאשם ולקררם עוד יותר, וכאשר נצחו את עמלק [שהוא … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב בש"ס שבת ויתיצבו בתחתית ההר אמר ר' אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית וא"ל אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא, אמ"ר אעפי"כ הדר קבלוהו בימי אחשורוש וכו' ובתוס' הקשו הרי כבר … להמשך קריאה
א לשלש סעודות ב זכור את יום השבת לקדשו, ובש"ס שבת דכ"ע בשבת ניתנה תורה כתיב התם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים וכתיב הכא זכור את יום השבת לקדשו מה להלן בעיצומו של יום [פירש"י בעצומו של יום היציאה נאמר להם זה] אף כאן בעצומו של יום, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הקשה מה … להמשך קריאה
א יום ב' ב בש"ס שבת ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר"ח בר חסא מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית וא"ל אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אעפי"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, ובתוס' ואעפ"י שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו … להמשך קריאה