א באיזו מינים נוהג בהם כלאים. ובו ב"ס:צמר רחלים וצמר גמלים וכיוצא בו שטרפן זה בזה וטוה מהם טווי אם היה החצי מהרחלים הרי הכל כצמר והרי הוא כלאים עם הפשתן ואם היה הרוב מהגמלים מותר לערבו עם הפשתן מפני שצורת הכל צורת צמר גמלים ואין חוששין לנימות של צמר המעורבים בהם מפני שאינם חוטי … להמשך קריאה
א דברים האסורים משום כלאי בגדים. ובו ב' סעיפים:אין אסור משום כלאים אלא צמר רחלים ואילים עם פשתן אבל צמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עזים וכל שאר מינים מותרים בפשתן וכן קנבוס וצמר גפן וכל שאר מינים מותרים אפי' בצמר רחלים ואילים וחכמים אסרו מפני מראית העין משי עם צמר לפי שדומה לפשתים וכן … להמשך קריאה
א דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים:הזורע ב' מיני זרעים כאחד בארץ ישראל לוקה שנאמר שדך לא תזרע כלאים ואחד הזורע (או המנכש) או המחפה כגון שהיתה חטה אחת ושעורה אחת או פול א' ועדשה אחת מונחים על הארץ וחיפה אותם בעפר בין בידו בין ברגלו לוקה ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב אבל … להמשך קריאה
א דיני כלאי הכרם וכלאי זרעים ובו ס"ט סעיפים:הזורע שני מיני תבואה או שני מיני ירקות עם זרע הכרם הרי זה לוקה שתים אחת משום שדך לא תזרע כלאים ואחת משום לא תזרע כרמך כלאים ואינו לוקה משום לא תזרע כרמך כלאים עד שיזרע בא"י חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וכן אם חפה אותם בעפר … להמשך קריאה
א דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים:כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח ה"ז לוקה מן התורה בכל מקום בין בארץ בין בח"ל וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום: ב אסור לישראל להניח לעובד … להמשך קריאה
א דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים:הנוטע עץ מאכל מונה לו ג' שנים מעת נטיעתו וכל הפירות שיהיו בו בתוך ג' שנים אסורין בהנאה לעולם בין עיקר הפרי בין הגרעינים בין הקליפות כגון קליפי אגוזים ורמונים והנץ שלהם והזגין והגרעינין של ענבים והתמד העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו … להמשך קריאה
א דיני חדש ומתי נוהג. ובו ה' סעיפים:אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים עד שיקרב העומר שהוא בט"ז בניסן שנאמ' ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה והאידנא דליכא עומר אסור כל יום ט"ז ובח"ל שעושין ב' ימים אסור כל יום י"ז עד תחלת ליל י"ח: ב איסור החדש נוהג בין בארץ בין … להמשך קריאה
א כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים:שלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף טהור אפילו אם האם טרפה ואפילו אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח: ב קן המזומן אצלו כגון יונים שדרכן ליגדל עם בני אדם בבתים ואווזים ותרנגולים שקננו בבית פטור אבל יוני שובך ועלייה וצפרים שקננו בטפיחים (פירוש כלי … להמשך קריאה
א מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה. ובו ג' סעיפים:מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבע שנים ושל רבים פעמים ביובל: ב השוכר בית מחבירו השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה (ואפילו שכר הבית בחזקת שיש לו מזוזה לא הוי מקח טעות) (ב"י בשם הרב רבינו מנוח) וכשיצא לא יטלנה בידו. (ואם הקפיד על מעותיה … להמשך קריאה
א שלא לכתוב אותה על גליון ספר תורה. ובו סעיף א':ספר תורה או תפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה ואין כותבין אותה על גליוני ספר תורה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה: הגה אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה אם אי אפשר לתקנה בענין אחר והיה צריך לגונזה בלאו הכי (מהר"מ פדואה סי' … להמשך קריאה
א מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים:בא לקבעה יניחנה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך אקב"ו לקבוע מזוזה ולא יברך בשעת כתיבתה. (והקובע ב' או ג' מזוזות מברך ברכה אחת לכולן) (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א): ב איזהו מקום קביעתה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ (ואם שינה … להמשך קריאה
א במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים:כיצד כותבין את המזוזה כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן ובתחלתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך. (ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור): ב צריך לכתבה בדף אחד ואם כתבה בב' או בג' דפין … להמשך קריאה
א איזו פתח חייב במזוזה. ובו ב' סעיפים:אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף: ב בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות י' טפחים או יותר חייב ואם אין בו י' טפחים פטור מפני שאין לו משקוף : הגה … להמשך קריאה
א מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים:אלו המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים כולם חייבים: הגה ודוקא כשבית השותפים ישראלים אבל בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים) וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם … להמשך קריאה
א שכר מצות מזוזה. ובו ב' סעיפים:מצות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו ואם אינו זהיר בה יתקצרו: הגה ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' ל"ח סי"ב) דמצוה … להמשך קריאה
א שלא לכתוב בלא שרטוט. ובו ב' סעיפים:כל כתבי הקודש אין כותבין בלא שרטוט אפילו כתובים על הנייר: ב אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שרטוט אם הוא כתב אשורית: (ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצים או בזהב) (ב"י בשם ר' ירוחם נתיב ב') ומיהו באגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות: … להמשך קריאה
א שיכול לדבק תורה נביאים וכתובים יחד. ובו ה' סעיפים:מותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין ובין כל נביא ונביא ג' וכן בין כל נביא ונביא של תרי עשר ואין קדושתם כקדושת ספר תורה אלא כחומש בעלמא (וכל זה בחומשים העשוים בגליון כס"ת אבל בשלנו שהם נכרכים אין … להמשך קריאה
א לנהוג כבוד בספר תורה ודין תשמישיה. ובו י"ט סעיפים:חייב אדם לנהוג כבוד גדול בס"ת ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר ולא ירוק כנגד ספר תורה ולא יגלה ערותו כנגדו ולא יפשוט רגלו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשוי ולא יחזור (לו) אחוריו אלא אם כן גבוה ממנו עשרה טפחים אלא ישב … להמשך קריאה
א מי כשר לכתיבת ס"ת ואם אמר הסופר שלא כתב האזכרות לשמן. ובו ח' סעיפים:ס"ת שכתבו אפיקורוס ישרף כתבו כנעני יגנז נמצא ביד אפיקורוס ואינו יודע מי כתבו יגנז נמצא ביד כנעני ואינו יודע מי כתבו יש מי שמכשיר ויש אומרים יגנז וחייבין הצבור לקנותו ממנו בכדי דמיו או יותר מעט ולגנזו כדי שלא יזלזל … להמשך קריאה
א נקרעה היריעה לאחר תפירתה. ובו ב' סעיפים: ספר תורה שנקרעה בו יריעה בתוך שני שיטות יתפור בתוך ג' לא יתפור במה דברים אמורים בישן שאין עיפוצו ניכר ואם ניכר הגויל שהוא עפוץ תופר אפי' קרע הבא בתוך ג' (אבל לא יותר) (ריב"ש) וכן בין דף לדף ובין תיבה לתיבה יתפור וכל הקריעות אין תופרין … להמשך קריאה
א דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה. ובו ח' סעיפים:ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום אלא יתקן או יגנוז. (והוא הדין לשאר ספרים) (רש"י וב"י בשם הגהות מיימוני ורבינו ירוחם נתיב נ') ואין להגיה שום ספר על פי הסברא כי אם בראיה ברורה שיש בו טעות (הרב ר' דוד כהן בית … להמשך קריאה
א דין תפירת ספר תורה. ובו ד' סעיפים:אין תופרין ספר תורה אלא בגידי בהמה או חיה הטהורים ולא יתפור כל היריעה מראשה לסופה אלא יניח בראשה מעט ובסופ' מעט שלא יהיה תפור וכל השאר יהיה תפור מראש ועד סוף ויתפור מבחוץ (תרומת הדשן סי' נ'): ב ישים בספר תורה שני עמודים אחד בראשו ואחד בסופו … להמשך קריאה
א שלא להפוך היריעה על פניה. ובו סעיף אחד:כתב היריעה ובא להניחה כדי שתתייבש לא יהפוך הכתב למטה אע"פ שמכוין כדי שלא יעלה אבק על הכתב מכל מקום דרך בזיון הוא אלא יהיה פני הכתב למעלה ויפרוש עליו בגד: באר היטב יורה דעה רע״ז א ויפרוש. בפ' בתרא דעירובין אמרינן היכא דלא אפשר בפריסת בגד … להמשך קריאה
א דין תליית הדילוג ודין הטועה בכתיבת השם. ובו י"ג סעיפים:טעה ודילג תיבה או יותר יכול לתלותה בין השיטין אבל לא בריוח שבין דף לדף: ב אע"פ שאומר בתחלת הספר שכותבו לשם קדושת ספר תורה בכל פעם שכותב שם מהשמות שאינם נמחקים צריך לומר שכותב לשם קדושת השם ואם לא עשה כן פסול (כן נראה … להמשך קריאה
א צורות פרשה פתוחה וסתומה וצורת השירה. ובו ו' סעיפים:פרשה פתוחה שעשאה סתומה או סתומה שעשאה פתוחה יגנז: הגה וי"א דמותר לתקנו כמו בשאר טעיות (הרא"ש והרשב"א וריב"ש) וכן נהגו הסופרים לתקנו אם אפשר לו למחוק שלא יפגע בשם כי אין לו לחתוך השם ולעשות נקבים ביריעה: (הרא"ש כלל ג'): ב בצורת פתוחה וצורת סתומה … להמשך קריאה
א שצריך לכתוב אותה לשמה ודין תיקון האותיות וזיונן. ובו ז' סעיפים:צריך שיאמר הסופר כשיתחיל לכתוב ספר זה אני כותב לשם קדושת ספר תורה ומספיק לכל הספר: ב צריך שיהיה לפניו ספר אחר שיעתיק ממנו שאסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב וצריך שיקרא כל תיבה בפיו קודם שיכתבנה: ג יכתוב כתיבה נאה ומיושרת תמה … להמשך קריאה