א
שלא לכתוב אותה על גליון ספר תורה. ובו סעיף א':
ספר תורה או תפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה ואין כותבין אותה על גליוני ספר תורה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה: הגה אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה אם אי אפשר לתקנה בענין אחר והיה צריך לגונזה בלאו הכי (מהר"מ פדואה סי' פ"ד) אבל אם אפשר לתקנה בענין אחר אע"פ שהספר תורה מגוילין ורוצה לדבק עליה קלפים לא יחתוך הגליונות לתקנה דאין אסור לתקנה מבחוץ בקלף אע"פ שהס"ת מגוילין (ג"ז שם):
באר היטב יורה דעה
ר״צ
א
שבלו. כגון שנכתב פ' שמע בס"ת בסוף הדף לא יוסיף לכתוב למטה בגליון פ' והיה אם שמוע דאע"ג דהשתא נכתבו כסדרן וכהלכתן מ"מ אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה. ש"ך:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
ר״צ
א
ברייתא מנחו' דף ל"ב ע"א:
ב
הרמב"ם בריש פ"ה מהלכות תפילין ומזוזה:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
ר״צ
א
אבל מותר כו'. ואע"ג דצריך לגנוז החתיכות שנשארו כיון דבלא"ה צריך לגונזה וכמש"ל סי' רפ"ב סי"ג תיבה כו':
ב
אבל אם כו'. ממ"ש בפ"ק דב"ב (י"ד א') רב הונא כתב שבעין כו' ואם איתא יגדיל הכתב ואז ודאי יהיה היקיפו גדול ויאריך הגליונות מאד ואח"כ יחתוך עד שיהא שוה להקיפו אלא דאסור לחתוך ולגנוז כל שאפשר בלא"ה:
ג
דאין אסור כו'. ר"ל ולא דמי למ"ש בסי' רע"א ס"ד כתב מקצתו כו' דשם הטעם משום מנומר משא"כ מבחוץ דאין נראה כמנומר. שם:
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
ר״צ
א
ס"ת או תפילין שבלו. [עיין בתשובת חתם סופר סי' רע"ט שרב אחד רצה לחלק דדוקא ס"ת שבלה שכבר היה קודש שוב לא פקע קדושתו משא"כ חסר ויתיר בתחלת כתיבתו לא נחית עליו קדושת ס"ת מעולם וכמ"ש הרמ"א לעיל סי' רפ"ב דמותר למכרו ולכן מותר ג"כ לעשות ממנו מזוזה וה"ה לקצץ גליונותיו לתיקון ס"ת שלם והוא ז"ל כתב דזה אינו דמה דנקטו שבלה לרבותא קאמר אפילו שבלה ולא חזי עוד למצותו כלל אפילו ללמד בו תינוקות ומכש"כ כשהוא רק חסר ויתיר דאפשר לתקנו לקרות בו בצבור או ללמוד בו פשיטא שאין עושים ממנו מזוזה (ומ"ש שם הכרח לזה דאי ס"ד לא נתקדש מעיקרא א"כ לא נתקדש שום ס"ת עד כתבו למ"ד אחרונה של כל ישראל ואיך יתקדש למפרע וע"ד שכתב בנו"ב קמא ס"ס ע"א לענין ס"ת שנפסל אח"כ ע"ש הנה לפמ"ש לעיל סימן רע"ו סק"ג בשם הרמ"ע ובני יונה דקידושו וגמרו באים כאחד ע"ש אין זה הכרח ודו"ק) ומ"ש הריב"ש דס"ת שיש בו טעות אינו אלא כחומש היינו התם לעניו למכרו כו'. עש"ב]:
ב
תפילין שבלו. [עבה"ט ועט"ז ובנה"כ ועי' בת' חתם סופר סי' רפ"ב מ"ש בזה]:
ג
גליוני ס"ת. עי' בס' אליהו רבא בא"ח סי' ל"ב ס"ק ט"ז שפסק שאם כבר התחיל לכתוב על היריעה איזה שורות מס"ת ונפסל בשם שאסור לכתוב על הנותר תפילין ומזוזות דהוי כמו צר ביה ואזמניה גם דמי קצת למ"ש כאן שאין כותבין מזוזות על גליון ס"ת ע"ש ועיין בתשובת נו"ב תניינא חי"ד סימן קע"ד שהאריך בזה והעלה דהמורה בזה להקל לכתוב ביתר הקלף תפילין לא משתבש אבל לכתוב בו מזוזות אין להקל. וע"ש עוד בסימן קע"ג בס"ת שבלה ולא נשאר כ"א איזה יריעות שלא בלו ונשאר הקלף אך הכתב הלך לו ולא נשאר שום רושם אסור לכתוב דבר אחר על קלפים הללו דלא כרב אחד שרצה להתיר ע"ש:
ד
עם גליונותיה. [עיין בתשובת חתם סופר סי' רע"ט שכתב דדוקא עם גליוני אותו הספר עצמו שמתקן. אבל לתקן ס"ת אחרת כיון שלא נעשה מעיקרא לתשמיש זה הס"ת אין להתיר אפי' א"א בענין אחר. עוד מבואר שם דמ"ש הרמ"א אם א"א לתקנה בענין אחר הכוונה אם הוא באופן שאין לצפות כלל שימצאו שום תיקון אחר לעולם אבל אם אפשר בשום אופן למצוא בזמן מהזמנים אפילו רק קלף לתקן הספר תורה הלז א"כ עתידים הגליונות אלו לחזור להיות תשמיש לגוף ס"ת כשר אסור לקוץ אותם בשביל לתקן עכשיו. וכתב עוד שם בדבר סופר אחד שקצץ גליוני ס"ת שאין קוראין בהם מפני טעיותיהם ודבקם בשולי היריעות של ס"ת התפורים זה בזה כדינו אלא שנהגו סופרים לדבק בהם עוד מטלית אחד וזה הסופר עשה זה מקצוצי גליונים הנה לא טוב עשה הסופר הזה ואפשר היה ראוי לאסור לקרות בס"ת זה כלל כיון שנעשה בעבירה כמ"ש בת' הר"י בן הרא"ש בב"י סי' ער"ה בס"ת שקדרו בו שם וחזרו ותיקנו שאין לקרות בו הואיל ונעשה בו עבירה. אך הכא קלקלתו תקנתו שהרי הוריד הגליון הורדה גדולה יותר מדי שהס"ת היה כשר בלא"ה ע"י תפירות היריעות ואינו אלא ליתר שאת והיא תקנתו שאין ס"ת פסול בכך ולא שייך נעשה בעבירה. וכיון שאין הס"ת פסול בכך יניחם כך שזו היא גניזתן ולא נורידם עוד להסיר הדבק ואין לחוש שמא באורך הימים יפלו המטליתים ולא ידעו שהיו מגליוני ס"ת כי ישראל ישרים הם וכל המחובר לטהרת קדושת ס"ת נוהגים בו קדש וכל המוצאו מנשקו וגונזו ע"כ יניח הדבר כמות שהוא והסופר יקבל תשובה על עצמו ע"ש]:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
ר״צ:א׳
א
אין עושין מהן מזוזה. כגון שנכתב פ' שמע בס"ת בסוף הדף לא יוסיף לכתוב למטה בגליון פ' והיה אם שמוע דאע"ג דהשתא נכתבו כסדרן וכהלכתן מכל מקום אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
ר״צ
א
אין עושין מהם מזוזה. בהקומץ (דף ל"ב) כתבו התוס' ד"ה דלמא להשלים וז"ל ועוד יש כגון דפ' שמע בסוף העמוד והוסיף פ' והיה אם שמוע בגליון שלמטה או פ' והיה בתחלת העמוד והוסיף שמע בגליון של מעלה עכ"ל. וקשה על החלוקה שכתב שמע למעלה הא הוי שלא כסדרן וכתב בר"ס רפ"ח דפסול והובא בב"י כן בשם מכילתא וא"כ למה לי טעמא דאין מורידין כו' בלאו הכי פסול ונ"ל דהתוס' ס"ל דההיא שלא כסדרן מיירי דוקא בחד פרשה עצמה אבל לא מפרשה לפרשה כיון שאינן סמוכות בתורה וכמ"ש לעיל ר"ס רפ"ח והבאתי ראיה מא"ח סי' ס"ד ולפ"ז צ"ל לדעת רמב"ם בטור שפוסל גם בהקדים פרשה לא מיירי כאן מחלוקה השניה של התוס' שזכרנו אלא מחלוקה הראשונה ומכאן נתחזק התימה שכתבתי על הש"ע ר"ס רפ"ח וא"ל דהתם קאי אם כתב תחלה והיה ואח"כ כתב שמע למטה ממנה דא"כ לא היה לו להשמיט דין זה דהקדים פרשת (והיה) [שמע] כסדר העמוד אלא שכתב תחלה והיה. ותו דאצ"ל היינו בדרך הבבא ראשונה שאין שם רק שינוי בכתב אבל לא שינוי במוקדם ומאוחר:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5