א
שיכול לדבק תורה נביאים וכתובים יחד. ובו ה' סעיפים:
מותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין ובין כל נביא ונביא ג' וכן בין כל נביא ונביא של תרי עשר ואין קדושתם כקדושת ספר תורה אלא כחומש בעלמא (וכל זה בחומשים העשוים בגליון כס"ת אבל בשלנו שהם נכרכים אין חילוק בין חומש לנביאים) (הר"ן) ומותר לכתוב כל התורה חומש חומש בפני עצמו ואין בהם קדושת ספר תורה השלם ויש מי שאומר שהם כס"ת לכל דבריהם אלא שאין קורין בהם בצבור:
ב
לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בה פרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה ואם דעתו להשלימה לחומש מותר:
ג
כתב מגילה שלש שלש תיבות בשיטה אחת מותר:
ד
אסור לרקם פסוקים בטלית:
ה
סדרן של נביאים יהושע שופטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל ישעיה תרי עשר. וסדר הכתובים רות תילים איוב משלי קהלת שיר השירים קינות דניאל מגילות אסתר עזרא דברי הימים:
באר היטב יורה דעה
רפ״ג
א
מגילה. ודעת הרי"ף ושאר פוסקים דמותר משום עת לעשות לה' וגו' שהרי אין הכל יודעים בע"פ ואין לכל העולם חומשים בב"ה ויבואו לידי ביטול ק"ש ותפלה וכתב הב"ח שכך המנהג פשוט בכל המדינות ע"כ ומה"ט שאין כותבין התורה מגלה אין כותבין ג"כ מהתורה מגלה לתינוק אפי' להתלמד דדוקא חומש בפני עצמו שרי אבל לא מגלה מגלה עכ"ל הש"ך וכתב הט"ז מ"ש הב"ח דכן המנהג להתיר היינו כדי להתלמד בו משום עת לעשות וגו' אבל אותן שכותבין פסוקים על הכותל לאיזה סימן טוב לאו שפיר עבדי דהתורה חתומה ניתנה:
ב
מותר. דכיון שיש בה שינוי אינו דומה למגלה מס"ת:
ג
בטלית. וכ' הלבוש אבל התירו לכתוב פסוקים על המפות של ס"ת מפני שהם תשמישי קדושה ואסור לנהוג בהם קלות עכ"ל:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רפ״ג
א
ברייתא ב"ב דף י"ג וי"ד:
ב
שם בבריית':
ג
שם וכגירסת הרמב"ם בפ"ז מהס"ת וכ"כ הטור:
ד
שם ושם סיים הרמב"ם דין היתר כדין החסר כלומר דכל יתר כנטול הוא ואחר עמו דמי וה"ל ס"ת חסר ופסול:
ה
שם ושם ממשמעות הגמרא שלחו ליה בני גליל וכו' גיטין דף ס' ע"א:
ו
הרשב"א בתשו' אם עשויין כגולל ונתקנן:
ז
לשון הרמב"ם שם דין י"ז כרבה דפשט לאביי דאסו' שם:
ח
כת"ק שם בברייתא:
ט
שם מהא דמשני הב"ע בסירוגין שם וביומא דף ל"ח ע"א וכפי' הרמב"ם וכ"כ בהדיא בתשובה הביאו ר' ירוחם בנתיב ב':
י
שם בתשובה פי' בטלית ואין בו קדושת הגוף ויכול לבא בהן לבית הכסא וכו' ואיך יביא כתבי התורה במקום זלזול:
יא
בריי' בב"ב דף י"ד ע"ב:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רפ״ג
א
מותר כו'. כברייתא האחרונה דרבי עבד עובדא שם ועספי"ז דשבת (ואפ"ה מעשה רב):
ב
ויש כו'. כנ"ל סי' רפ"ב ס"ב:
ג
לא כו' ואין כו'. גטין בעיא דאיפשיטא וכת"ק. רמב"ם ורא"ש וש"פ. והרי"ף מתיר וכמש"ש בספרא דאפטרתא:
ד
כתב כו'. עבה"ג ובמו בשירטוט בסי' רפ"ד ס"ב (אולי ר"ל שהרמב"ם לשיטתו שפסק בפ"ז מה' ס"ת דדוקא ד' תיבות אסור בלא שירטוט וכ"כ הטור בשמו בסי' רפ"ד):
ה
אסור כו'. ע"ל סי' רע"ו סי"ג בהג"ה:
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רפ״ג
א
בפני עצמה. עבה"ט סק"א בשם ט"ז שאותן שכותבין פסוקים כו' ועיין בתשובת מהרי"ט ספר שני חלק או"ח סימן ג':
ב
ואין כותבין מגילה. עיין בתשב"ץ ח"א סימן ב' שכתב דמה שאפשר להתיר בזה הוא שיכתוב התיבות חסירות בסופן כגון זה וידב' ה' א' מש' לאמ' דב' א'. או באמצעיתן כגון ברשי"ת ברש"ן בלא א' או שיכתוב התיבות מלאות לאמור מושה אהרון דכה"ג לאו ספר מקרי אלא אגרת או שיכתוב האותיות קטועות או האל"ף והלמ"ד מחוברות כגון זה וישנה כל האותיות שינוי זה עד שלא יהיה ג' תיבות סמוכות בלא שינוי בא' מן השינויים הנזכרים. או יכתוב בכתב מאשי"ט כו' זה הכלל כל כתיבה שיפסול בה ס"ת מותר לכתוב המגילה הזאת ומיהו דוקא פיסול שהוא באיכות הכתיבה אבל פיסול אחר לא. וכתב עוד דנראה לו להתיר בכל ענין כדעת הרי"ף ז"ל דהאידנא מותר לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בו משום עת לעשות גו' (וכ"כ הט"ז וש"ך כמו שהובא בבה"ט סק"א) ובלבד שלא יכתוב יותר מג' תיבות בלא שירטוט כבסי' שאח"ז (ואפשר דגם לענין זה מהני אם שינה האותיות בא' משינויים הנזכרים) . וכתב עוד דמה שנהגו המלמדים שכותבים על הלוחות ג' או ד' פסוקים או פרשה שלימה מה שדעתו של תינוק יכולה לקבל באותו שבוע ובסוף השבוע מוחק וחוזר וכותב פרשה אחרת כפי התחלפות הפרשיות בכל שבוע יש להתיר אף דכתבי קודש אסור לאבדן ביד או למחקן מ"מ כיון שעבר זמן פרשה זו הוי כהיכל שצריך תיקון שמותר לסתרו ולבנותו ומ"מ יזהרו שלא יכתבו אזכרות על הלוחות ואם אירע שכתבו אסור למחוק אפילו כדי לצורך כתיבת פרשה אחרת ע"ש:
ג
פסוקים בטלית. עיין בתשו' רדב"ז ח"א סימן מ"ה שכתב דאפילו דברים של חול אסור לרקום אותם בכתב אשורית שהכתב בעצמו יש בו קדושה רבה ואם כתב פסוקים מן התורה אפילו בכתב אחר אסור עיין שם. ועיין בתשובת דברי יוסף סימן מ"א שכתב ששמע מפי מורו מהר"ר שמואל די פאס דמטעם זה כשמת בנו לא רצה לכתוב בכתב אשורי הקינה שנוהגין לכתוב על המצבה אלא כתב אותה בכתב שקורין רש"י ומ"מ על אחרים לא אסר דבר זה מעולם. וע"ש עוד מ"ש על דברי רדב"ז הנ"ל:
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רפ״ג
א
(סי' רפ"ג ס"א) מותר לדבק. ועושין רק עמוד א' בסופו ובתחילה מניחים קלף חלק לגול על כל היקיפה כך מבואר בב"ב (דף י"ג ע"ב) וחידוש בעיני שלא נזכר מזה ברמב"ם ספ"ז מהל' ס"ת):
ב
(ש"ך ס"ק ו') שאסור לכתוב מן התורה פסוקים. ע' תשו' מהרי"ט (ח"ב חא"ח סי' ג'):
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רפ״ג:א׳
א
מותר לדבק כו'. אע"ג דא"א שלא יונחו נביאים וכתובים ע"ג תורה:
רפ״ג:ב׳
א
ואין קדושתם כקדושת כו'. כלומר אם דבק תורה עם נביאים וכתובים אין קדושתם כקדושת ס"ת דכל יתר כחסר דמי:
רפ״ג:ג׳
א
לא יכתוב התורה מגילה בפני עצמה כו'. ודעת הרי"ף והמרדכי והאגודה ושאר פוסקים דמותר משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שהרי אין הכל יודעים בעל פה ואין לכל העולם חומשים בב"ה ויבואו לידי ביטול ק"ש ותפלה וכ"כ הב"ח וכ' שכך המנהג פשוט בכל המדינות:
רפ״ג:ד׳
א
ואין כותבין כו'. כלומר מה"ט שאין כותבין התורה מגילה בפני עצמה אין כותבין מהתורה מגילה לתינוק אפילו להתלמד דדוקא חומש בפני עצמו שרי אבל לא מגילה מגילה:
רפ״ג:ה׳
א
כתב התורה מגילה ג' ג' תיבות מותר. שכיון שיש בה שינוי אינו דומה למגילה מס"ת:
רפ״ג:ו׳
א
אסור לרקם פסוקים בטלית. מפני שהוא מביא פסוקי התורה לידי זלזול כי הציצית שבטלית אינם אלא תשמישי מצוה ולא תשמישי קדושה ומותר לבא בטלית מצוייצת לבית הכסא ולבה"מ ולהשתמש בו ולכסות בו את הערוה ואיך יביא פסוקי התורה במקום טינופת וזלזול וכתב העט"ז ומטעם זה התירו לכתוב פסוקים על המפות של ס"ת מפני שהם תשמישי קדושה ואסור לנהוג בהם קלות עכ"ל ואף ע"ג דרבינו ירוחם שם כתב עוד טעם לאסור והיינו משום שאסור לכתוב מן התורה פסוקים כבר נתבאר דיתפשט המנהג להקל בזה ועיין ברבינו ירוחם שם שהביא תשובת הרמב"ם שהאריך בזה:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רפ״ג
א
ואין כותבין מגילה לתינוק כו'. זה דעת הרמב"ם והביא בטור דהרי"ף התיר לכתוב מגילה לתינוק להתלמד והקשה עליו רבים וכ' הרא"ש שהתיר משום שאי אפשר לכל עני להיות לו ס"ת שלימה וב"י נתן טעם טוב להרי"ף מדברי התלמוד גם בפרישה ומו"ח ז"ל הביאו ראיות ברורות להיתר וסיים מו"ח ז"ל דיש לנו להתיר וכן הוא המנהג בכל יום ותימה על רמ"א שלא כתב על זה כלום אבל מ"מ אין היתר אלא כדי להתלמד בו משום עת לעשות לה' וגו' אבל אותן שכותבין פסוקים על הכותל לאיזה סימן טוב לאו שפיר עבדי דתורה חתומה נתנה:
ב
שלש שלש תיבות. פירוש כותב שלש תיבות כאן ושלש תיבות רחוקות מהן בשיטה שנייה שאינם נקראות עם הראשונה כדרך זה מותר לפי שאין נראה ככותב מגילה אחת:
ג
אסור לרקם פסוקים בטלית. מהטעם דלעיל שאסור לכתוב פסוק אחד ועוד לפי שהטלית אע"פ שיש בו ציצית הם תשמישי מצוה ולא קדושת הגוף וע"כ יכול לבא בטלית מצוייצת לבית הכסא ולבית הטבילה ולהשתמש בו ולכסות בו את הערוה ואיך יביא כתבי הקדש במקום הטינופת וזלזול עד כאן לשון רמב"ם בתשובה מביאה ב"י ולפי זה בכל מקום שיוכל לבא לידי זלזול איזה פעם לא יכתוב שם פסוק:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5