א בפרשה זו הוזכר שבת לבד מה שנאמר בפ' המן בפירוש. נרמז במרה דאיתא (סנהדרין נו 🙂 כאשר צוך במרה וכ' שם שם לו חק ומשפט ואיתא במכילתא חק זה שבת והיינו שנחקק קדושת שבת בלב ולא ב' כאשר צוך רק בדברות אחרונות מה שאין כן בלוחות ראשונות. ועוד יש שינוי שבראשונות כתב השבת זכר … להמשך קריאה
א בזוהר הקדוש (מז ב) ובשבת במילי דשמיא ובקדושא דיומא בעי לאתערא ולא במלה אחרא וכו' ת"ח הכא כד אתקריב פרעה וכו' ואתם תחרישון ודאי לא תתערון מלה וכו'. בגמ' (מנחות כט 🙂 א"ל רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני וכו' אמר … להמשך קריאה
א פתיחה זו איתא בזוהר הקדוש על פסוק ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ומסיק וע"ד לא בעא קב"ה דיתערון ישראל מלה בעלמא דאי יתערון ישראל מלה לא יתערון שמא דרחמי וכו' והיינו דלטעם זה לא רצה השי"ת שיתפללו ישראל שבאם היו מתפללין בודאי היו רוצים לעורר מדת הדין על המצרים ובאם היה מתעורר מדת הדין … להמשך קריאה
א בזוהר הקדוש פ' זו (מז ב) ת"ח ההיא מלה דנפיק מפומיה דב"נ סלקא ואתער אתערותא לעילא אי לטב וכו' ובשבת במלי דשמיא ובקדושא דיומא בעי לאתערא ולא במלה אחרא. אמר במלי דשמיא ולא א' במלי דאורייתא. דשמים נקרא השי"ת כמה שנאמר ואתה תשמע השמים (וכמ"ש בס' הבהיר ותקו"ז תי' נא) ובכ"מ בזוהר הקדוש מכנה … להמשך קריאה
א ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. בזוהר הקדוש ר"א פתח אם תשיב משבת וגו' וע"ד וקראת לשבת ענג דיזמין לי' כו' בפתורא מתקנא וכו' ענין פתיחת דרוש שבת לפסוק זה משום דקשיא לי' למה נאמר ואתם תחרישון למה לא יתפללו והא איתא (יבמות סד.) שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. אך בכ"מ שיש התגלות עתיקא אין … להמשך קריאה
א ובמכילתא (בשלח הנז') אחר שאמר שהים נתמלא עליהם חימה מדכ' חמה חסר א"ת חומה אלא חימה אמר ומי גרם לישראל להנצל מימינם בזכות התורה כו' מימינו אש דת למו ומשמאלם זו תפילין (כצ"ל ע"ש) והיינו דתורה תיקון לפגם זה וכמו שאמרנו ממה שנאמר ולכל בשרו מרפא דתורה רפואה לפגם זה שנקרא בשר רר בשרו … להמשך קריאה
א שבת זה קורין שבת שירה ובודאי יש בזה טעם שהרי בגמ' (ב"ק צב.) אמרו מנא הא מלתא דאמרי אינשי וכה"ג (סנהדרין ז.) וכ"ש שם שקורין כל ישראל דיש לו שורש ולמה אין קורין שבת יתרו או שבת מתן תורה שבת משפטים וכדומה. ומה שקורין שבת הגדול ושבת תשובה או שובה הטעם על פי מ"ש … להמשך קריאה
א וחמשים עלו בני ישראל וגו'. מקודם אמר ג"פ בלשון העם ויהי בשלח פרעה את העם. פן ינחם העם ויסב אלהים את העם ואחר כך כתב בלשון בני ישראל. והיינו נגד מה שנאמר בשלח פרעה את העם שהשילוח היה בהסכם פרעה כ' אחר כך וחמשים עלו בני ישראל עלו מעצמם וכן כ' אחר כך ובני … להמשך קריאה
א ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים וגו' בזה"ק (מה ב) מקשה מ"ש כד הוו ישראל במצרים דכ' שלח את עמי וכו' בכורי ישראל וכו' והכא דהוו גזירין ועבדו פסחא קרו לון את העם אלא בגין ההוא ע"ר דאתדבקי בהו קרו לון את העם סתם ויקהל העם וכן כלהו ע"ש ולפי"ז יש … להמשך קריאה
א בזה"ק ר"פ זו פתח ר"ש תפלה לחבקוק וגו' ת"ח מאי כ' ויהי היום וגו' ושם אשה גדולה מאי אשה גדולה אלא גדולה בעובדהא וכו' וכ' בהג"ה רח"ו ז"ל שהיתה גלגול חוה ונקראה גדולה כמו אדם הראשון אדם הגדול. והענין דאיתא בזוהר הקדוש להלן (ע"ב) מאן דאתי מסט' דנוקבא מותא אקדים לרגלוי והיינו משום דחוה … להמשך קריאה
א ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם וגו' פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. ובמ"ר איתא דפרעה צוח וי ע"ש ולכאורה מה ראה על ככה לחזור מדעתו ששלחם והלא ראה המכות שסבל עד שלא שלחם. אך באמת אם היו ישראל בשלימות לא היה פרעה רודף אחריהם ולא היה צוח וי וכדרך שאומרים אין … להמשך קריאה
א ויהי בשלח פרעה וגו'. כ"מ שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער (מגילה י 🙂 וזה שדקדק במ"ר מי צוח וי פרעה משל למלך וכו' אך יש להבין למה הזכיר כאן שצוח פרעה וי. גם למה נכתב כאן בשלח פרעה וגו' והוה ליה לומר ויהי בצאת ישראל והיה קיצור לשון ובתורה אין אות יתירה ח"ו. … להמשך קריאה
א קדש לי כל בכור וגו' להבין למה נצטוה משה רבינו קדש וגו' ולא כ' דבר אל בני ישראל וגו'. אך מצינו גבי בכור בהמה דאף דאי לא מקדיש ליה נמי קדיש מכל מקום מצוה להקדישו (כמ"ש נדרים יג.) ובמכילתא (בא פ' טז) הקדישו שתקבל שכר וכו' ויש להבין למה נצרך לקדשו כיון שהוא קדוש … להמשך קריאה
א קדש לי כל בכור וגו' להבין למה נצטוה משה רבינו קדש וגו' והוה ליה לומר צו את בני ישראל ויקדשו בכור. הענין דכתיב בני בכורי ישראל ואין המכוון שנגד העכו"ם הם בכור דהא העכו"ם אינם קרוים בנים למקום כלל רק ישראל. רק המכוון נגד מלאכים שנקראו ג"כ בני אלהים וישראל בני בכורי והוא על … להמשך קריאה
א קדש לי כל בכור וגו' יש להבין למה נצטוה משה רבינו לקדש הבכורות והוה ליה לומר צו את בני ישראל ויקדשו לי וג' או ויפרישו בכורות ויפדו בכור אדם. גם להבין למה הקדים משה רבינו ע"ה לפרשה בכורות זכירת יציאת מצרים ומצות הפסח ומצה והשבתת שאור ותפילין למען תהיה תורת ה' בפיך ואחר כך … להמשך קריאה
א לבר נטלין ולא עאלין הני כלבין דחציפין. ובפרשה זו כ' ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה וגו' כלב היינו קליפת עמלק כמ"ש בזה"ק (ח"ב סה א) דשור וחמור קלי' עשו וישמעאל וכד מזדווגי כחדא נפיק מתקיפותא דילהון דאקרי כלב וכו' הרי אני מוסר אתכם לכלב מיד ויבא עמלק וכמו שכ' … להמשך קריאה
א שמעתי בשם רבי' הרה"ק מלובלין זצוק"ל שאמר ששבת פ' בא הוא כעין ימים ראשונים דפסח בשלח ימים אחרונים דפסח יתרו שבועות. והוא כמו שאמרנו כ"פ במה שנאמר שבת בשבתו שכל שבת יש לומר קדושה מיוחדת. והיינו דקדושת הפרשה שקורין בו זהו קדושת השבת ובכל שבת קריאה מחודשת ובשבת זה קורין יציאת מצרים ובשלח קריעת … להמשך קריאה
א בקידוש ל"ש אומרים זכרון למעשה בראשית תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים. ויש להבין שייכות קדושת שבת שיהיה זכר ליצ"מ. אבל בלוחות אחרונות כ' וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו' ע"כ צוך וגו' ובדברות ראשונות כ' כי ששת ימים וגו' וינח וגו' שהוא זכר למעשה בראשית. והענין דאי' במד' (ב"ר פרשה ב) משל … להמשך קריאה
א בזוה"ק פ' זו (לח א) זכאין אתון אברהם יצחק ויעקב דבזכותהון שריאו קטרין וקב"ה דכר תלת קטרי מהימנותא דלכון הה"ד ויזכור וגו'. ואחר כך א' תנא כל זמנין וחגין ושבתין כלהו דוכרנא להאי וכו' ובג"כ לא אשתצי דכרנא דמצרים מכל זמנין וחגין ושבתין. וכן אומרים בכל המועדות זכר ליציאת מצרים. וכן הם החגים זכר … להמשך קריאה
א ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו' וראה את הדם וגו' ופסח וגו' שכל זה לא הועיל רק להכניס קדושה במקום משכן ישראל והוא עדמ"ש (זח"ב סג ב) אל יצא איש ממקומו מההוא מקום דאתחזי למהך וכו' ורזא דמלה דכ' ברוך וגו' ממקומו ודא איהו מקום ודא איהו רזא דכ' כי המקום וגו' אדמת … להמשך קריאה
א ולקחתם אגדת אזוב וגו' והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת וגו'. אין אגודה פחות מג' (כמ"ש סוכה יג.) והענין שיש ג' קליפות הקנאה התאוה והכבוד שהם היפך החיים וכנגד זה יש ג' קדושות של האבות שהם היפך זה והם חיי עולם (ונת' וירא סוף מא' א' ובש"מ) והם מרכבה לג' מדות חג"ת והם ענפים … להמשך קריאה
א נהורי' ישרי בה. ביום השבת בבוקר שאז יצא אדם לפעלו בימי המעשה ובשבת כל אחד מישראל מניח עסקיו ומלאכתו ניכר שביתת שבת וקבלת עול מ"ש ועל כן נקרא הסעודה סעודתא דעתיקא כ"ע איהו כתר מלכות וכמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. והיינו ע"י שמקבלין מלכותו ית'. וזה נקרא אור דהיינו ההכרה שיש בורא ואדון … להמשך קריאה
א ועז"א וירח את ריח בגדיון ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' שאז הריח בריח בגדיו שנדרש בב"ר על יוסף משיתא ויקום איש צרורות ודרש ריח בגדיו כמו ריח בוגדיו וכמ"ש (סנהדרין לז.) והיינו שאף בהם יש ריח טוב וכמ"ש (עירובין כא 🙂 תאנים רעות אלו רשעים גמורים וכו' אלו ואלו … להמשך קריאה
א סעודת ליל שבת נקראת סעודתא דחקל תפוחין קדישין עפימ"ש (תענית כט 🙂 כריח שדה אשר ברכו ה' כריח שדה של תפוחים ובמד' (ב"ר סו"פ ס"ה) על פסוק זה איתא שנכנסה עמו ג"ע והכל א' דנפשות ישראל נקראו תפוחים. ומדת כנסת ישראל והוא הגן משכן נפשות ישראל נקרא שדה של תפוחים ובלשון הזוהר הקדוש חקל … להמשך קריאה
א הרמב"ן ר"פ זו כ' כי כאן במכת ארבה לא נזכר רק דברי משה לפרעה בשם ה' וכן קצר למעלה במכת הברד שסיפר דברי הקב"ה למשה לומר לפרעה ולא נזכר שאמר לפרעה ופעם יקצר בזה ופעם יקצר בזה ע"ש. ובאמת כאן א"ש שכיון שהזכיר שהתרה משה את פרעה בשם ה' ידוע שדבר ה' הוא. מה … להמשך קריאה
א בא אל פרעה בזה״ק (לד א) לך אל פרעה מבעי ליה מאי בא אלא דעייל ליה קב״ה אדרין בתר אדרין וכו׳ והנה גם במכות צפרדע ודבר בפ׳ וארא כ׳ ג״כ לשון בא וגו׳ ונראה דעיקר דקדוקו דכאן לא כתיב מה יאמר לו בבואו. דבפ׳ וארא דכתיב שנצטוה לומר לו התראה י״ל כמו״ש בס׳ אוה״ח … להמשך קריאה