סוד ישרים

א והשיאנו ה' אלהיגו את ברכת מועדיך וגו'. איתא בגמ' (ברכות ט'.) וישאלום וינצלו את מצרים וגו' א"ר אמי מלמד שהשאילם בעל כרחם א"ד בעל כרחם דמצרים וא"ד בעל כרחם דישראל וכו' מ"ד בעל כרחם דישראל משום משוי וכו' נראה מזה שהי' ישראל נוטלין את הרכוש של מצרים שלא ברצונם. ולהבין מדוע בביזת הים כתיב … להמשך קריאה

א והשיאנו ה' אלקינו וגו' היינו שאנו מבקשים מהשי"ת שיעשה לנו כלי קיבול כדי שיהי' בכחנו לקבל ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום כאשר רצית ואמרת לברכנו היינו שזהו כל רצונו ית' שיהי' כלי לישראל לקבל כל הטובות וכדכתיב אתה גלית את אוזן עבדך להתפלל לפניך ע"כ מצא עבדך את לבו להתפלל לפניך. קדשנו במצותיך היינו … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (מגילה ט"ז.) אתא מלי קומצא קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי היינו כי הקומץ מורה על הכרת אדם שמכיר שגם הכלי קיבול מהטובה לקבל אותה הוא נמי רק מה שהשי"ת נותן נמצא שיש בזה הקומץ יקרות הגדול ביותר כי עשרת אלפים ככרי כסף של המן לא הי' לו בהם שום … להמשך קריאה

א וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העומר וגו' הנה זאת המצוה מקרבן עומר קבע השי"ת בהקצירה שהוא השער המתחלף ממחובר לתלוש כי טרם הקצירה הי' התבואה מחובר לקרקע ואז היתה קרובה להשורש ורחוקה מהבחירה של הצורת אדם ולזה לא היתה מקבלת טומאה אבל לאחר שנקצרה התבואה אזי נתרחקת … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמור שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה וגו' אלה מועדי ה' מקראי קודש וגו' הנה המועדים נקראים פני ה' שאז עומד השי"ת פב"פ נוכח ישראל עם הארת פנים ולעומת זאת מחויב האדם ג"כ להתייצב פב"פ נוכח השי"ת וגם כמו שנאמר ולא … להמשך קריאה

א שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו' הנה זאת הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים והוא כמבואר בזוה"ק (אמור צ"א:) והי' שבעת ימים תחת אמו בגין לאתישבי' בי' ההוא חילא ואתקיים בי' ובמה יתקיים בי' כד ישרי עלי' שבת חד ואי לא לא יתקיים … להמשך קריאה

א שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' וגו' ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר זאת הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים כי עיקר הטעם שצריך לעבור על הקרבן שבת חד הוא כענין שמצינו בזוה"ק (שמיני ל"ח.) מאן דשדר דורון למלכא חמיתין דנסיב מבי … להמשך קריאה

א איתא בזוה"ק (פנחס רנ"א:) גער חית קנה עדת אבירים וגו' דא קנה דאתאחד בה עשו וכו' וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר לי' הה"ד גער חית קנה וכו' ומתעבר מיד חמץ (ושם ברעיא מהימנא) ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה' וזמין קב"ה לתברא לי' לההוא קנה כגוונא דא יתבר רגלי' דק' מקנה וישתאר הנה. הנה ה' … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' וגו' איתא בזוה"ק (אמור צ"ו:) בהקריבכם מנחה חדשה התם מנחת קנאות הכא מנחה חדשה חדשה דחדושא דכלהו הכא קשורא דכלא דעילא ותתא קשורא דמהימנותא וכו' הענין הוא כדאיתא בגמ' (ברכות … להמשך קריאה

א וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן וגו' איתא בהאר"י הק' ז"ל עמר בגמטרי' יקר וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שאחר גודל הבהירות שהאיר להם השי"ת בליל א' של פסח למעלה מעבודת אדם רק מחסדו ית' ואור כזה נקרא יקר כי כל הדברים שא"א להשיג אותם ע"י שום פעולת אדם כי … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (מגילה ט':) אתא מלוי קומצא דידכו ודחי עשרת אלפי כספא דידי וכו' הענין הוא כי קמיצה הוא מלשון קומץ שמקמץ הטובה ולזה בכל שאר מנחות חוץ ממנחת כהן הי' רק הקומץ לגבוה להורות שחפץ השי"ת בהחיים של ישראל בעולם הזה ועל זה רומז הקומץ לגבוה והשאר נאכל להאדם שיהי' לו השארה וחיים … להמשך קריאה

א ולזה הוא מצות עומר ראשית קצירכם. להורות שתכף ומיד שבא כח השפע להאדם גם טרם שכנסה לתפיסתו ורשותו אז יראה האדם להקדים א"ע ולמסור אותה בחזרה להשי"ת לרמז על גודל אהבה בלי דעת כלל על דרך הכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. הגם שבכל מקום אין זה דרך ארץ למסור את הטובה … להמשך קריאה

א כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן וגו' בגמ' (מנחות פ"ד:) למד מזה ר' יוסי בר' יהודה שלא נתחייבו בעומר קודם שנכנסו לארץ וכו' והענין הוא כדאיתא בזוה"ק (וילך רפ"ג:) כל יומוי דמשה אכלו ישראל לחם מן השמים כיון דאתא יהושע מה כתיב … להמשך קריאה

א איתא במדרש רבה (אמור) על הפסוק והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן הה"ד מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש וכו' אמר ר' יודן תחת השמש אין לו למעלה מן השמש יש לו וכו' (אמר ר"ל הרי שחרשת וזרעת ועדרת וכסחת וקצרת ועומרת ודשת ועשית תבואה בגורן אם אין הקב"ה מוצא לך … להמשך קריאה

א כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן וגו' הנה אצל חרישה וזריעה לא מצינו שום מצות עשה רק מצות לא תעשה לא תחרוש בשור וגו' שדך לא תזרע כלאים. אכן משעת הקצירה מתחיל מצות עשה כמו שנאמר וקצרתם את קצירה והבאתם את העמר … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן וגו' (אמור כ"ה) הנה הקרבן עומר חלוק מכל הקרבנות כי כל הקרבנות אינו חל עליהם החיוב עד אחר שנגמרו בשלימות כמו שמצינו במצות בכורים אין הפירות חייבים בבכורים עד שנגמרים כדאיתא במס' בכורים (פרק ג') כיצד מפרישין … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' וגו' ומבואר בזוה"ק (אמר צ"א:) הטעם כדי שיעבור עליו שבת אחת. הנה זאת הפרשה הוא הקדמה לכל המועדים כי כל המועדים נקראים פני ה' היינו שעל ידם יכולין להכיר עומק … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (מגילה ט"ז.) אתא מלי קומצא דידכו ודחי עשרת אלפים ככרי כסף דידי וכו'. הענין עשרת אלפים ככרי כסף מורה על פירוד כי אצל עכו"ם הוא הכל בפירוד וכל הוויתם הוא רק כל זמן שיש להם זאת ההכרה שהמה מצדם מחוסרים בלי שלימות אבל כשנעדר מהם זאת ההכרה עד שנדמה להם שהם מלאים … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה לאמר שור או כשב או עז כי יולד והי' שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו'. ובזוה"ק (אמור צ"א:) והי' שבעת ימים תחת אמו בגין לאתישבא בי' ההוא חילא ואתקיים בי' ובמה יתקיים בי' כד ישרי עלי' שבת חד וכו': ב וביאר בזה אדמו"ר הג' הק' זללה"ה … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (תענית ד'.) כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן ויבא כגשם לנו וכו' והקב"ה השיבה אתם מבקשין דבר שלפעמים מתבקש ולפעמים אינו מתבקש אני אהי' לכם דבר המתבקש לעולם אהי' כטל לישראל וכו': ב הנה כל השפעת השי"ת נקראים בשם גשם כי כמו שהשפע הוא במקומה הרמתה שם הוא רק רצון הבהיר בלי שום … להמשך קריאה

א ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם וגו'. איתא במכילתא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכו' להיות שהחג שבזה החודש הוא כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפ"ו.) ירחא דלכון איהו בסדורא כסדר דאתוון וכו' היינו שמתחיל בזה החודש לזרוח אורו ית' בתפיסת הבריאה ולזה נצטוו ישראל משכו ידיכם … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (תענית ד'.) כנס"י שאלה שלא כהוגן וכו' ויבוא כגשם לנו וכו' והקב"ה השיבה כהוגן וכו' אהי' כטל לישראל וכו'. להיות שהציב הרצון ית' בכל הדברים שבעולם שצריכין להתעורר ע"י אתערותא דלתתא וא"כ מהיכן נתעורר הטל שהוא לפי הנראה בלי שום אתערותא דלתתא כלל. אמנם הטל נתעורר ג"כ מפאת התפילה בקביעות שנמצא בלבבם … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן וגו'. ואיתא על זה במדרש משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה והוא כי ע"ז של מצרים הי' צאן שיש בהם המשכה כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה הגמ' (ב"ק נ"ב.) בענין משכוכות ובעי שם מאי משכוכות עזי דמסגי ברישא ובגמ' (שבת ע"ז.) למה עיזי מסגי ברישא כברייתו של עולם … להמשך קריאה

א ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה וגו'. הנה בזה הפסוק מראה השי"ת איך שהאבות הם סימן לבנים כענין הכתוב צאו לך בעקבי הצאן היינו שישראל צריכין לפסוע באותן הפסיעות ממש שפסעו האבות וכמו שמצינו גבי אאע"ה נאמר והנה אימה חשיכה וגו' וזה הי' הכנה לגלות מצרים וכן וינגע ה' את פרעה וגו' זה הי' הכנה … להמשך קריאה

א כתיב והי' שארית ישראל כטל מאת ה' אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם וגו'. הנה בזה החג מראה השי"ת החיבור מגשם לטל כי בפסח נתחלף הגשם לטל כי גשם מורה על השפעה היורדת ע"י עבודת אדם ועל זאת יש בכח האדם לבקש ולהתפלל כדאיתא בגמ' (תענית ד'.) כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן וגו'. וביארו ז"ל משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכו'. וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה זה שאמר הכתוב דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה היינו כי כן הציב השי"ת בהסדר של צורת אדם לבל ישבות מחשבתו בשום פעם כמאמרם ז"ל כשיוצא מלבו של אדם טפה של לצנות … להמשך קריאה