סוד ישרים

א ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ וגו' (בראשית כ״ז:כ״ח). כתיב והי' שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כטל מאת ה' וגו' (מיכה ה׳:ז׳). איתא בפרקי דר"א (פרק ל"ב) הגיע ליל יום הפסח קרא יצחק לעשו בנו הגדול ואמר לו בני זה הלילה כל העולם כלו אומרים בו הלל ואוצרות טללים נפתחים בזו הלילה … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן למשפחותכם ושחטו הפסח וגו' ומבואר במכילתא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שזה הענין הוא כדכתיב דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה היינו כי כפי טבע הבריאה אין הלב יכול להיות פנוי מרצונות וממחשבות אף רגע אחת וכמאמרם ז"ל במדרש (שיר א') … להמשך קריאה

א כתיב היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם וגו' היינו כי שני דמים יש דם פסח ודם מילה ומבואר בזוה"ק (בא ל"ב:) פסחא דינא ומילה רחמי. פסחא דינא היינו כל הברורין של ישראל דנפקי ממדת הגבורה כמאמרם ז"ל בשני חלק מעשיו אכן מפאת הברירין יכולין עדיין האומות לקטרג ולומר מי יאמר זכיתי לבי ואם יברר … להמשך קריאה

א איתא בפרקי דר"א (פרק ל"ב) הגיע ליל יום פסח וכו' אמרה רבקה ליעקב בני הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו וכו' ענין טל דלא מעצר כדאיתא בגמ' (תענית ד':) מורה על רצון הבהיר המשולל לבוש אולם טל דברכה הנזכר בגמ' שם דמעצר לפעמים זהו אחר שבא בהתלבשות התפיסה של אדם ועל זה נמי רומז … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן וגו' במכילתא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכו' זה שאמר הכתוב (משלי) דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה וכמו שביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה יען שאז התחילו ישראל לכנוס אל סדר חדש ולצאת מההרגל שהי' בו מכבר לכן כל עוד שהי' משוללי תורה נקרא זאת דרך … להמשך קריאה

א והי' שארית יעקב כטל מאת ה' וגו' בגמ' (תענית הובא לעיל) כנסת ישראל בקשו שלא כהוגן ויבוא כגשם לנו שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש. והקב"ה השיבה כהוגן אהי' כטל לישראל דבר המתבקש לעולם היינו כי גשם מורה על התלבשות הרצון בגדר תפיסת אדם. וטל רומז על מה שלא בא עדיין בגדר תפיסת אדם רק … להמשך קריאה

א ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם וגו' הנה בכל העבודות הנעשים בחוץ כגון טהרת פרה. ומצורע ונגעי בגדים הי' באזוב והענין הוא כי אזוב מורה על ענוה ועל זה אמרו ז"ל (מדרש שיר א') מה שעשתה החכמה עטרה לראשה עשתה ענוה סנדל לעקבה וכו' והוא כי העיקר הוא ענוה שבענוה נכלל כל מיני בטוחות בלי גבול … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן וגו' איתא (במכילתא בא) משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה על דרך הכתיב דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה והוא כי השי"ת הציב את הצורת אדם לקנות בכל רגע ועיקר הקנין של האדם הוא זאת שממליך השי"ת על כל מדה ומדה לבלתי … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (תענית ד'.) אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב"ה השיבה כהוגן שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו אמר לה הקב"ה בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהי' לך דבר המתבקש לעולם שנאמר אהי' כטל לישראל וכו' להיות שענין גשם מורה על … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן למשפחותכם וגו' איתא בגמ' (פסחים צ"ו.) מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וכו' וכמבואר בגמ' (שם) שהי' טעון ביקור ארבעה ימים ביד הלוקח משא"כ בפסח דורות שלא הי' מקחו מבעשור כי הביקור ד' ימים שהי' בו הוא שמבקר הרבה טלאים ד' ימים קודם ושעת שחיטה ישחוט … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן וגו' בזוה"ק (פנחס רמ"ט:) מאי משכו כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין. יומין עלאין אינון שס"ו כחושבן משכו יומין תתאין זמנין דאינין שנ"ה ובזמנא דאתנהרא סיהרא באשלמותא סליקו למהוי אינון יומין שס"ה כחושבן משכו חסר חד משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין למהוי כלהו … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (ברכות ד':) אמר ר"א כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלשה פעמים מובטח לו שהוא בן עולם הבא מ"ט אילימא משום דאתי' בא' ב' נימא אשרי תמימי דרך דאתי' בתמני' אפין אלא משום דאית בי' פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב בי' נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית בי' תרתי … להמשך קריאה

א כתיב וכי יגור אתך גר ועשה פסח וגו' הגם שבזה האור הבהיר שנפתח בפסח אין שום מקום כלל להגר כי זה האור הוא מהשורש העליון שמנהיר השי"ת שלא בהדרגה כי אם באורח דילוג מאור עתיקא שישראל עלו במחשבה גם בלתי עבודתם. אכן כאשר פתחו ישראל בעבודתם את הנקב כחודו של מחט למשוך אצלם את … להמשך קריאה

א זאת חקת הפסח וגו' במדרש (בא י"ט) נאמר חקה בפסח ונאמר חקה בפרה ואי אתה יודע איזה מהן גדולה משל לשתי מטרונות וכו' מי גדולה ממי הפרה גדולה שאוכלי פסח צריכין לה שנאמר ולקחו וכו' והענין בזה כמ"ש אזמו"ר הגה"ק זללה"ה הגמ' (ב"ב י"ב.) אמר אביי תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרא משמי' דגברא … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן וגו' ואיתא במכילתא בא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה כתיב דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה (משלי ט״ו:י״ט) וביאר אזמו"ר הגה"ק זללה"ה כי הלב לא יוכל להיות פנוי ממחשבות ורצונות אף רגע אחת וכאשר יסור מלבו מחשבות תאוה יבוא ללבו מחשבות כעס וכדומה וכל דרכו הוא … להמשך קריאה

א משכו וקחו לבם צאן למשפחותכם וגו' ומבואר במכילתא (בא) משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכו' והוא כענין שאיתא בזוה"ק (פנחס רמ"ט:) מאי משכו כמאן דמשיך מאתר אחרא לאתר דא משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין וכו' ובזוה"ק (אחרי ע'.) עשר זיינין חכמות אלין נחתו לעלמא וכלהו אסתאבו במצרים בר מחד דאתפשט … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (שבת קי"ח.) כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצל מדינה של גיהנם וכו' ובזוה"ק (אמור צ"ה.) אמר ר' אבא הכי הוה עביד ר"ש בזמנא דסליק סעודתא דשבתא מסדר פתורא ואשתדל במעשה מרכבה והוה אמר הא סעודתא דמלכא דייתי למיכל גבאי וכו': ב הנה כתיב ושמתי מקום לעמי ישראל וגו' (שמואל ב ז׳:י׳) מקום … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (תענית ד'.) אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן שנאמר ויבא כגשם לנו וכו' והקב"ה השיבה כהוגן אהי' כטל לישראל וכו' ולהבין מדוע באמת לא שאלו כנסת ישראל על טל. אכן כנסת ישראל לא הי' יכולין לשאול על טל כי טל מורה על שלולת פעולת אדם ומזה אין לב האדם בנייחה כי רצון … להמשך קריאה

א ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן וגו'. איתא במכילתא (בא) משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכו' הנה זה הי' להם מצוה ראשונה שחוץ לגוף. ומילה הוא מצוה ראשונה שבגוף. ועל אלו שתי המצות איתא בזוה"ק (בא ל"ה:) מילה רחמי ופסחא דינא. וביאור הענין כדאיתא בגמ' (חגיגה … להמשך קריאה

א שם (ברעיא מהימנא) ר"ש פתח ואמר גער חית קנה וגו' דא קנה דאתאחד בה עשו וכו' וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר לי' הה"ד גער חית קנה עדת ומתעבר מיד חמץ מעלמא מחמצת דילי' רומי ויתגליא מצה בעלמא. דאיהי בי' מקדשא וכו' גער חית קנה גער חי' בישח ח' מן חמץ ואתבר רגלי' מן מחמצת … להמשך קריאה

א איתא בזוה"ק (פנחס רנ"ב.) כתיב גער חית קנה גער בה קב"ה ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה' וזמין קב"ה לתברא לי' לההוא קנה כגוונא דא יתבר רגלי' דק' מקנה וישתאר הנה. הנה ה' אלהים בחזק יבוא וכו' ראשון לציון וכו': ב ביאור הענן כי איתא בש"ס (מנחות כ"ט:) עוה"ז מפני מה נברא בה' מפני שדומה … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'. איתא בהאריז"ל עמר בגמטרי' יקר וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר אחר גודל התגלות שהאיר השי"ת לישראל ביציאת מצרים ושוב נתעלם מהם מיד האור התחילו לצעוק מה יקר חסדך וגו' היינו שינהיר להם השי"ת עוד הפעם הבהירות מאותה אהבה. ונתן להם השי"ת עצה מצות עומר וזהו וספרתם לכם וגו' … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'. הנה אחר גודל הבהירות שהאיר השי"ת לישראל בעת יציאת מצרים וכאשר נתעלם מהם אח"כ זאת הבהירות הי' בהם גודל הצעקה מה יקר חסדך וגו' ויקר בגמטרי' עמר לזה נתן להם השי"ת עצה וספרתם לכם וגו' שע"י זה יחזיר ויתגלה כל האור כמקדם כי אחר שספרו מ"ט יום נתגלה להם … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' (אמור) איתא בספר יצירה עשר ספירות בלימה כשהלבת קשירה בגחלת נעוץ סופן בתחילתן ולפני אחד מה אתה סופר וכו'. הנה בזה היום האיר השי"ת לישראל באורח דילוג מאור עתיקא הנקרא אחד שמורה על חד ולא בחושבן לזה מתחילין בזה היום לומר היום יום אחד לעומר כי אחד מורה על … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'. אמר אזמו"ר הגה"ק זללה"ה להיות שנעלם מישראל עוצם הבהירות וגודל התגלות האור שהי' להם בליל א' של פסח מפאת שלילת הכלי להחזיק את האור שהוא מטי ולא מטי לכן הגדיל אז אצל ישראל הצעקה מה יקר חסדך וגו' היינו שיעשה להם השי"ת כלי קיבול שישכון אצלם האור בבחינת מטי … להמשך קריאה

א וספרתם לכם ממחרת השבת וגו'. (אמור) ביאר בזה אאזמו"ר הגה"ק זללה"ה בספר מי השלוח הק' אשר אחר גודל התגלות ועוצם בהירות אור שפתח השי"ת לישראל בזו הלילה אלא שנעלם מיד מתפיסתם משום שלא הי' אותו התגלות ביגיע כפם רק מצדו ית' ומחמת זה עלה מישראל גודל הצעקה כדכתיב מה יקר חסדך וגו' (תהילים ל״ו:ח׳) … להמשך קריאה