א וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם וגו' ב איתא בזוה"ק (אדרא נשא קלו:) האי רזא אוקימנא כל ההוא נצח דאתפשט בגופא זמנין דתלי על עלמא למידן ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין מ"ט משום דקאי בדוכתא דאקרי אדם ויכול להתחרטא אבל אי באתר דאקרי ראש בהאי מצחא … להמשך קריאה
א זכור את אשר לך עמלק וגו': ב מבואר בזוה"ק (ויצא קמח) כמה דאיהו בסטר קדושה הכי נמי בסטרא אחרא דכר ונוקבא כלילן דא בדא וכו' והדכר שבקליפה הוא עמלק וכל האומות נקראים נגדו נוקבא. ונוקבא מורה על כלי הנמצא בה איזה חן להכניסה להקדושה משא"כ הדכר. ולזה בהקדושה הוא הדכר קודם במעלה ובהקליפה הוא … להמשך קריאה
א ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו ישראל ועתה שמע לקול דברי ד' וגו' לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו וגו' וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם וגו'. היינו שמזה המקום העליון שנשלחתי למשחך למלך על ישראל משם הוא הרצון להחרים … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך וגו': ב איתא בזוה"ק (בשלח סז.) דעמלק נוטל כל אינון דהוי גזירין ולא אתפרעו וכו'. והענין הוא כי במצרים היו ישראל בבחינת עובר כדאיתא במדרש (שוחר טוב קז) כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה וכשם שהרועה נותן ידו בתוך מעיה ושמטו … להמשך קריאה
א ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו על ישראל וגו': ב וזהו כמבואר בגמרא (סנהדרין כ:) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה. היינו כי ענין מלך הוא מלכות שמים ועל זה רומז ארץ ישראל כלומר שכל הכניסה לארץ לא … להמשך קריאה
א ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו על ישראל וגו': ב איתא בזוה"ק (תולדות קמו.) ויגע בכף ירכו שנגע באינון ירכין דלבר מגופא היינו כי בעצם הגוף לא הי' בכוחו ליגע רק בירכין שהם לבר מגופא הנקראים תמכין דאורייתא וכמבואר (שם קעא) וכד חמא דלא יכיל לה לאורייתא כדין חליש … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' אשר קרך בדרך וגו' לא תשכח: ב ובגמ' (מגילה יח) כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מאי אני מקיים זכור בפה וכו'. להיות שכל התחלות הסתות נמשכו מעמלק כדכתיב ראשית גוים עמלק היינו כמו שאמר אזמו"ר הגה"ק זצל"ה שהקיטרוג של עמלק הוא ע"ד שמצינו … להמשך קריאה
א ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו על ישראל וגו': ב איתא בזוה"ק (תולדות קמו.) ויגע בכף ירכו דאיהו אתר לבר מגופא ובתיקוני זוה"ק (תיקון יג) ירכין וכו' אינון נצח והוד וכו' כי נצח והוד הוא לבר מגופא ונקראין נמי תמכין דאורייתא כ"ד בזוה"ק (וישלח קעא.) ויגע בכף ירכו דאתברו … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' והי' בהניח ד' אלהיך לך מסביב וגו' תמחה את זכר עמלק וגו': ב וביאר אאמו"ר הגה"ק זצל"ה שבכל עת שישראל נוסעים לקנות קנין חדש ושיהי' להם מקום בקביעות וטרם בואם אל המקום בשלימות מתיצב נגדם הקיטרוג של עמלק וארץ ישראל הוא הנחלה והמנוחה של ישראל ומקומם בקביעות … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו': ב איתא בגמ' (מגילה יח) כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה וכו' הנה מה נשאר לנו מזה שקבע בנו השי"ת מצות זכירת מחיית עמלק נשאר לנו מזה כמו שאיתא במדרש (תצא) אנו שכחה מצוי' בינינו אתה … להמשך קריאה
א וגם נצח ישראל לא ישקר וגו'. איתא בזוה"ק (פקודי רנח.) לבתר גרמו חובין ושלטא ההיא ערלה ואתדחיין מבית שני לבר ונחתו מתמן לחמוקי ירכין לתתא עד די שרון לתתא ברגלין וכו'. חמוקי ירכין היינו זה המקום הנאמר עליו ויגע בכף ירכו וכמבואר בזוה"ק (תולדות קמו) דאיהו אתר לבר מגופא וכו' וזהו נצח והוד שנקראו … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (סנהדרין כ:) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה. והנה המלך הראשון שהי' בישראל נצטווה להכרית זרעו של עמלק כי עמלק הוא נגד המלך ישראל כי עם המלך ישראל מנהיג השי"ת למעלה מדעתו כדכתיב קסם על שפתי מלך היינו שהוא מכוין תמיד … להמשך קריאה
א איתא במדרש תנחומא (פ' תצא) ויזנב בך הכה חותן מכת זנב ואתי' כי הא דא"ר חיננא בר שיקלא מה היו בית עמלק עושין חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרין בזה בחרת הוי לך מה שבחרת וכו' וכן איתא בזוה"ק (בשלח סז) בגין דעמלק נטל כל אינון דהוו גזירין ולא אתפרעו וגזר לון … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך וגו': ב איתא בגמ' (מגילה יח) כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה וכו' ובמדרש תנחומא (פ' תצא) כאן כתיב זכור ובשבת כתיב זכור פניהם שוין וכו' מלה"ד למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים נכנס הקערה לפניו מלא כל טוב … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה ו:) קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני וכו': ב איתא בספר יצירה שלהי פרק ה' (משנה י"ט) המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וכו': ג ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצל"ה אות ק' מורה על הדמיון הנמצא … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה) אמר ר"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו וכו': ב הענין שהיו צריכין ישראל לכ"כ עבודה נגד מלחמת עמלק עד שנאמר והי' כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל וכאשר יניח משה ידו וגו' ועל הים מצינו להיפך כמו שנאמר … להמשך קריאה
א איתא בגמ' באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים וכו': ב הענין הוא כי בזה החודש מתחיל השי"ת לסדר את הסדר שיהי' בא אח"כ באור ישר לכך צריכין אז ישראל לשרש את הכלאים מלבם כדי שלא יעלים ויסתיר מהם הכרת המקור כי כלאים הוא כמבואר בזוה"ק (קדושים פו:) מהו כלאים כמאן דיהיב אחרא בבי … להמשך קריאה
א וידבר ד' אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל וגו' זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו': ב איתא בגמ' (מגילה כט.) ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפ' שקלים וכו' על השקלים מנלן כדרבי טבי אמר ר' יאשיה דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו אמרה תורה חדש והבא קרבן … להמשך קריאה
א יברכך ה' וגו'. יברכך הוא מלשון בריכה וכלי קיבול היינו שישראל יהיה כלי קיבול לאורו יתברך כי כל הבריאה הציב השי"ת בבחינת דכר ונוקבא לקבל מלמעלה ולהשפיע למטה הימנה וכן הוא אפילו בדרגין עלאין כדאיתא בזוה"ק (שמות ד) מלך עלאה איהו נוקבא לגבי נקודה עלאה סתימא דכלא ואע"ג דאיהו נוקבא איהו דכורא לגבי מלך … להמשך קריאה
א יברכך ה' היינו שישראל יהיה כמו בריכה כדכתיב ונברכו בך וגו' כלומר שיטע בנו השי"ת כל מיני טובות. וישמרך לבל יתפשטו הטובות למקומות זרים. ישא ה' פניו אליך היינו כדאיתא (ברכות כ) וכי לא אשא להם פנים לישראל שכתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת וגו' והם מדקדקים עצמם עד כזית עד כביצה היינו שזאת הנשיאות … להמשך קריאה
א דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'. איתא בגמרא (שם) כה בעמידה כה בלשון הקודש וכו' היינו כי אהרן ובניו מרמזים על התלבשות אורו יתברך במדת החסד ועל זה איתא שם כה בעמידה להורות שהכהנים צריכים להמשיך לישראל את הברכות מהמקור יתברך על אופן כזה שיהיה בכחם להעמיד בחזרה … להמשך קריאה
א וידבר ה' וגו' דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'. מבואר בגמרא (סוטה לח) כה בעמידה כה בלשון הקודש וכו' היינו כה בעמידה רומז שירד השפע מהשי"ת באור ישר לתפיסת אדם בלי שום עיכוב ומניעה כלל כה בלשון הקודש היינו שקבלו ישראל הפנימיות מכל הלבושים כי כל הלשונות נגד … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' הנה בכל מועד יש טובה מיוחדת מה שאין בזולתו הגם שנוסח התפלה הוא שוה בכל המועדים מ"מ כל מועד הוא מדוגל בהטובה המיוחד בהזמן שהוא בו ובסכות שהוא זמן האסיף הוא עיקר ברכתו שיתן השי"ת כלי קיבול להחזיק כל השפעות טובות וזהו והשיאנו ה' אלהינו וכמו שהמשיל … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' להיות שכל הברכות טרם יוצאים מהעלם הכללי אל התגלות הפרטי אזי המה משוללי הבנה בתפיסת אדם ומפאת זה אין לו בהם עדיין שום קנין ונחשבים עליו כמשא כי אף אם יש לו להאדם טובה הגדולה ביותר כל עוד שאין לו בה קנין בתפיסת דעתו נחשבת עליו כמשוי … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' היינו כי אחר שקובע השי"ת ברכת החג בישראל כדכתיב בנכסים רבים שובו אל אהליכם בכסף ובזהב וגו' אנו מתפללים שיסדר אצלנו הברכות בסדר יפה למען שיתגלה כל ברכה להמצטרך אליה בעתה ובזמנה והוא כאדם המבקש מחבירו שיסדר אצלו הכלים הנצרכים אליו בסדר נכון ומסודר יפה למען שישיג … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' זה הוא על דרך הכתוב ישא מדברותיך וגו' היינו שיתנשא אותנו וזהו נמי והשיאנו וגו' את ברכת מועדיך כי ברכת המועדים נקראים פני ה' לזה אנו מתפללים והשיאנו וגו' כלומר שיתנשא אותנו לברכת המועד כדי שלא נצטרך לקבלם מאחורי כתפי אלא בנחת ורצון. כאשר רצית ואמרת לברכנו … להמשך קריאה