א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' ענין ברכת המועדים הוא הארת פנים ית' כי המועדים נקראים פני ה' כדכתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' וזהו שאנו מתפללים והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך היינו שיטעון אותנו השי"ת בהכלל מכל הטובות כי הפעם מורה על הכלל כדאיתא בזוה"ק (אדרא נשא) … להמשך קריאה
א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' הנה בזה החג נותן השי"ת לישראל האור עם הכלי לקבל את האור כענין שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי ולא כתיב תזכיר כי כל מועדים נקראים מקראי קודש שאורו ית' מתאחד אז עם הפעולות של ישראל כפי שישראל מעמידין בפעולת עבודתם כלי קיבול כך מנהיר להם … להמשך קריאה
א כתיב התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשי (איוב מ׳:ל״א) היינו כי העכו"ם אין בכחם לקיים מצות סוכה ולעכוב את עצמם ולישב בדירת ארעי כי משוקעים המה בכל הדברים של עוה"ז עד שנדמה להם שכל קיום הוייתם תלוי בהטובות של זה העולם כדאיתא במדרש תנחומא (פ' משפטים) מעשה בגוי אחד שעשה סעודה לכל בני עירו … להמשך קריאה
א איתא (בפסיקתא עתיקתא לסוכות) ביום השמיני עצרת תהיה לכם למה עכבו אותם עוד יום אחד משל למלך שזימן כל עבדיו לסעודה רמזו להם מטרונא שעכשיו הוא עת רצון לבקש מהמלך כל מה שרוצים ולא הבינו כיון שלא הבינו מה שרמזה להם עיכבה להם המטרונא עוד יום אחד עד שיבינו כך בכל שבעת ימי החג … להמשך קריאה
א וכתב עוד הזוה"ק (שם) אמר ר' אלעזר אבא אמאי מסטרא דאמא עלאה זמין לכל ממנן דכל אומין ומסטרא דשכינתא תתאה לא זמין אלא לאומה יחידא לקבל פר יחידא אמר ליה ברי שפיר שאילת בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא דאיהו צנועה בבית אביה ואמה ואיהי ארוסה ולא נשואה לאו אורח ארעא למיכל עם אושפיזין. אבל … להמשך קריאה
א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. איתא בזוה"ק פנחס רנו:) וביום השמיני עצרת פר אחד איל אחד הא אוקמוה מארי מתניתין למלכא דזמין אושפיזין לבתר דשלח לון אמר לאלין בני ביתא דיליה אנא ואתון נעביד סעודה קטנה ומאי עצרת כמד"א (שמואל א ט׳:י״ז) זה יעצור בעמי ולית עצור אלא מלכות וכו'. הזוה"ק מבאר בזה … להמשך קריאה
א אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. להיות שחלקו של משה רבינו הוא כמבואר במדרש רבה (פ' ואתחנן) מרע"ה המליך את הקב"ה אף בחללא דעלמא כי אמר אין עוד מלבדו אף בחללה דעלמא וכו' וכמו שאמרו ז"ל על מרע"ה בגמ' (מנחות נג:) יבא טוב. ויקבל טוב. מטוב. לטובים היינו כי כל … להמשך קריאה
א אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. הנה בחג הכסה שהוא ראש השנה נתעורר בו ע"י הקול פשוט של השופר עומק הנקודה כדאיתא בזוה"ק (אמור צט.) האי שופר איתער שופר אחרא שהוא קלא פנימאה וענין קול פנימאה הוא כמבואר בתקוני זוה"ק (תיקון סט) ולקבלייהו אמר דוד שבעקלין דהבי לה' בני אלים … להמשך קריאה
א יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם בזוה"ק (תצוה קפג) כתיב יהי שם ה' מבורך וגו' מאי מבורך אבל רזא חדא ידע חד מחברנא במדברא ור' יצחק כפתורא שמיה מאי מבורך שירותא קשה וסופו רך מ"ב קשה ודינא איהו ודאי ולבתר רך כגוונא דא יומא דר"ה מ"ב דהא במ"ב אתוון אתברי עלמא ועל דא … להמשך קריאה
א אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו ביאר בזה כבוד אזמו"ר הג' הק' זצל"ה שחלקו של משה רבינו היה לברר ולקבוע בלב ישראל הכרה כי ה' הוא אלהים וענין הוא כי כל הכחות אף הרחוקים מאוד נקראים בשם אלהים כדאיתא בזוה"ק (בחקותי קיג) שמא דא אשתתף בכולא ואפילו ע"ז נמי אלהים … להמשך קריאה
א אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו בזוה"ק (ואתחנן רס:) אתה החלות להראות את עבדך מאי שירותא הכא אלא ודאי משה שירותא הוה בעלמא למהוי שלום בכלא וכו'. היינו שמשה רבינו היה הראשון שהתחיל להופיע הכרה הזאת בזה העולם שאין עוד מלבדו וכמו שביארו ז"ל במדרש רבה (ואתחנן) אפילו בחללא דעלמא … להמשך קריאה
א אין כאל ישרון וגו' ומבואר במדרש רבה (מובא לעיל) אין כאל ומי כאל ישרון וכו' וזה הוא ע"ד דאיתא בזוה"ק (צו לא) אל בכל אתר נהורא דחכמתא וכו' והוא כדאיתא כמה פעמים בזוה"ק על הפסוק ד' בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא היינו שאור החכמה בוקע עד הלבוש האחרון להאיר גם בארץ וזהו נמי … להמשך קריאה
א אין כאל ישרון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים וגו'. איתא במדרש רבה (וישלח פ' עז) ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר אין כאל ומי כאל ישרון הנאים והמשובחין שבכם וכו' היינו כי שם אל מורה על חסד ולזה מבאר המדרש ומי כאל ישורין כלומר שכל השפעות חסדו יתברך הולך באור ישר רק … להמשך קריאה
א שמע ה' קול יהודה וגו'. ומפרש רש"י ז"ל כאן רמז ברכה לשמעון וכו'. היינו כי שמיעה הוא רק מפאת ההשתנות ורומז על אורח יובם לזה כלל ברכת שמעון ביהודה כי כאשר יתכלל ביהודה אזי יהיו מכירין שהוא באורח ישר ולא באורח יובם: הסבר על זכויות יוצרים סוד ישריםרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א יחי ראובן ואל ימות ויהי מתי' מספר וגו'. כי מ"ר תיקן כל אותן שהיו משוללי תיקון בזמן יעקב אבינו ולכך נגד שאמר יעקב אבינו פחז כמים אל תותר היינו שקבל לעצמו בכח יותר ממדרגתו עד שנראה שלא השאיר בשורשו ח"ו כלום וכדכתיב אז חללת יצועי וגו' אמר מ"ר יחי ראובן ואל ימות היינו שלא … להמשך קריאה
א יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר וגו'. הנה כל מה שנשאר אצל יעקב אבינו משולל תיקון נגמר התיקון בשלימות ע"י משה רבינו כי נגד מה שיעקב אבינו אמר חללת יצועי עלה היינו שהיה נראה שעשה ח"ו חלל כענין שמצינו בזוה"ק (בראשית הקדמה ו.) מחלליה מות יומת מאן מחלליה מאן דעאל לגו חלל וכו' … להמשך קריאה
א ויהי בישרון מלך וגו'. היינו כי ממשה רבינו התחיל אור ישר ועל זה רומז מלת ישרון כי טרם שהיה ד"ת היה הכל באורח יובם וע"י דברי תורה יכולין להסתכל להשי"ת באור ישר. ויען שמשה רבינו היה בישרון מלך לכך היה בכחו לישר ולתקן מה שלא נשלם ע"י יעקב אבינו לזה אמר יחי ראובן ואל … להמשך קריאה
א ויהי בישורון מלך וגו'. להיות שענין מלוכה בזה העולם הוא רק מסבת התחלקות הדעות שכל אחד נוטה לנגיעתו כי בזה העולם הוא עיקר ענין מלכות כאשר הברואים המה נפרדים וכדאיתא (אבות) הוי מתפלל בשלומה של מלכות כי אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו וכו' צריכין למלך שיהיו כולס סרים למשמעתו כדי … להמשך קריאה
א ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי העם יחד שבטי ישראל ענין ישרון היינו אור ישר כלומר שיש אור ישר מהשי"ת עד הנפש הנמוך ביותר מישראל בלי שום מסך המבדיל וסדר של אור ישר הוא כשיש מדרגות בישראל וכמו שביאר האר"י הק' ז"ל מלת ישרון שאין שורה פרות משלשה וזהו תרי וחד שרומז על סדר מדרגות … להמשך קריאה
א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. איתא בגמרא (נדרים לח.) אמר ר"י בר חנינא לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך וגו' ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו נאמר טוב עין הוא יבורך וגו' מתיב רב חסדא וכו' ומסיק שם אלא פלפולא בעלמא וכו' וענין פלפולא היינו הרווחא דשמעתתא … להמשך קריאה
א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. איתא במדרש תנחומא (פ' תשא) וכי תורת משה הוא הלא תורת ה' הוא אלא לפי שהקטין א"ע לפיכך נקראת על שמו היינו כי מחמת גודל טובת עין שהיה במשה רבינו לישראל הקטין א"ע כ"כ במסירתו את התורה להם כאלו לא היה כלל הוא שליח ואמצעי ביניהם כדי … להמשך קריאה
א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. היינו שחילק השי"ת את היקרות של דברי תורה והורישו לכל פרט נפש מישראל עד שנמצא בכל נפש מישראל נקודה יקרה כזו שאיננו בזולתו ובזה הנקודה הנמצא גבי כל אחד ואחד הוא מדוגל ומנושא בה יותר מכל ישראל וזהו דאיתא במ"ר (צו פ' ט) מעשה בר' ינאי שהיה … להמשך קריאה
א תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב וגו'. ומבואר במדרש (תרומה) אל תקרי מורשה אלא מאורסה. מאורסה הוא ענין זווג היינו כי השי"ת שופע דברי תורה לכל פרט נפש מישראל כפי הנצרך לו לשורש החיים. והאדם המבקש ה' ורודף אחר ד"ת לא כמי שמיגע עצמו להשיג מעלה מאיזה חכמה שבלתי זאת המעלה הוא רק … להמשך קריאה
א מימינו אש דת למו אף חובב עמים כל קדושיו בידך והם תכו לרגלך וגו'. היינו מחמת גודל אהבה וחביבות עצום שיש להשי"ת עם ישראל לכך מסר להם הדברי תורה בגודל האזהרות וכד' בזוה"ק אורייתא מסטרא דגבורה נפקית היינו שהוטל עליהם כ"כ אזהרת למען שיקבעו יותר את הד"ת בתפיסתם ועל זה אמר נמי כל קדושיו … להמשך קריאה
א מימינו אש דת למו. היינו הלא אצל השי"ת הוא הכל רחמים פשוטים ומנין נמשך אלו אזהרות קשים הנקראים אש דת. על זה אמר מ"ר מימינו אש דת למו. וימינו מורה על חסד ורחמים היינו מחמת גודל אהבת השי"ת לישראל לזה הוסיף השי"ת חסד ורחמים להיות נקרא רב חסד כדי שיהיה הכרה בחסדו יתברך ומזה … להמשך קריאה
א מימינו אש דת למו וגו'. היינו מחמת עוצם אהבת השי"ת לישראל לכן הגדיר כל התורה סביב באש דת כלומר בגודל יראה וזהו שמצינו כמה פעמים בזוה"ק אורייתא מגבורה נפקי ולפעמים איתא שם מחסד נפקי כי נקראת תורת חסד. אמנם שתיהן אמת כי זאת הגבורה נקרא גבורה שבחסד כי בעצמות אור החסד הנמשך מהמקור עליון … להמשך קריאה