א בגמ' (מגילה י"ב:) איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני מאי קאמר אי ליחוסא קאתי ליחסי' עד בנימין וכו' תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו בן שמעי בן ששמע אל תפילתו וכו'. להיות שגבי ישראל נתוסף הקדושה בכל פעם … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק וגו'. בזוה"ק (בשלח סה) ויאמר משה אל יהושע אמאי ליהושע ולא לאחרא והא בההוא זמנא רביא הוה דכתיב ויהושע בן נון נער וכמה הוו בישראל תקיפין מני'. אלא משה בחכמתא אסתכל וידע וכו' אמר משה ודאי קרבא הכא … להמשך קריאה
א ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו'. איתא בזוה"ק (אדרא נשא קכט.) ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב היש ד' בקרבנו אם אין בין זעיר אנפין דאיקרי ד' ובין אריך אנפין דאקרי אין אמאי אתענשו משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא דכתיב ועל נסותם את ד' לאמר היש ד' בקרבנו אם אין … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שם יט.) מהיכן קורא אדם את המגילה וכו' א"ר יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש ומ"ד מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומאן דאמר מאחר הדברים האלה תוקפו של המן וכו'. ענין תוקפו של אחשורוש הוא כמאמרם ז"ל בגמ' (שם) … להמשך קריאה
א ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וגו'. בגמ' (מגילה טז:) אמר ר' יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור היינו כמו שהי' בהתחלת הבריאה מתחילה ויפל אלהים תרדמה וגו' ואח"כ ויקח אחת מצלעותיו וגו' ויבאה אל האדם וגו' הרי שאחר שינת התרדמה נתגלה אותו הרצון בעצמו שהי' מקודם בעת … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו'. וביארו ז"ל במדרש שרפו ידיהם מתורה ומצות וביאר בזה אזמו"ר הג' הק' זצל"ה שביקשו לדעת מה הם אצל בוראם הגם שאמרו ז"ל (ברכות סא: ובתד"א) אמר רבא לידע אינש בנפשי' וכו' וגם להבין עיקר החטא שנאמר עליהם על נסותם את ד' לאמר היש ד' בקרבנו אם אין … להמשך קריאה
א ויהי בימי אחשורוש וגו'. הנה בכל מקום שנאמר ויהי בימי מורה על התפיסה של האדם וזהו הענין שאיתא בגמ' (מגילה יט) מהיכן קורא אדם את המגילה וכו' וכולן מקרא אחד דרשו ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש ומ"ד מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו'. ומבואר בזוה"ק (בשלח סד:) ברפידים דרפו ידיהון מן אורייתא וכו' היש ד' בקרבנו אם אין בעו למנדע בין עתיקא סתימאה דכל סתימין דאקרי אין ובין זעיר אנפין דאקרי ד' וכו' אי הכי אמאי אתענשו אלא על דעבידו פרודא ועבידו בנסיונא וכו' אמר קב"ה אתון אמרתון היש ד' … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'. איתא במדרש תנחומא (פ' תצא) כאן כתיב זכור ובשבת כתיב זכור שניהם שוין וכו' מלה"ד למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים נכנס הקערה לפניו מלא כל טוב אמר זכור פלוני אוהבי משקנח את הקערה אמר זכור פלוני שונאי אמרו לו אוהביו זה הזכרת וזה הזכרת אמר לזה … להמשך קריאה
א ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו'. כתיב ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד וגו' ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצל"ה ראשית גוים עמלק היינו שהקטרוג מעמלק מתיצב נגד האדם תכף בההתחלה כל עוד שאין עדיין על האדם אלא תרעומת ורמזו זאת בגמ' (חולין נג) נקטינן אין דרוסה לכלב היינו שאין כוחו חזק כמו שאר … להמשך קריאה
א ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וגו'. (מגילה יא.) ר"נ בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך וכו'. בזאת הפתיחה מבאר לנו רנב"י גודל התגברות ההסתר שהי' אז כי אם הי' סיבת ההסתר ע"י מלך לא הי' ההסתרה כ"כ חזק בלי שום הדרגה … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (ר"ה כט.) והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים וכו': ב היינו כי ישראל כאשר מסתכלים להנקודה שהוא למעלה מתפיסתם המה מבטלים כל דעתם לזאת … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (חולין קל"ט) המן מן התורה מנין שנאמר המן עץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת וכו'. וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה כי רצונו ית' הי' אשר יהי' בעולם יראה בקביעות שלא יבטח שום אדם במעשיו שבוודאי רצוים המה לד' רק שיהי' מפחד תמיד אולי לא כוון למטרת הרצון ית' לזה גער בו … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו': ב בזוה"ק (בשלח סד:) וכי טפשין הוו ישראל דלא ידעי מלה דא והא חמו שכינתא קמייהו וכו' ואינון אמרין היש ד' בקרבנו אם אין אלא הכי קאמר ר"ש בעו למינדע בין עתיקא סתימאה דכל סתימין דאקרי אין ובין זעיר אנפין דאקרי ד' וכו' א"ה אמאי אתענשו אלא … להמשך קריאה
א והנה נגד אלו שני הנהגות שיש להשי"ת עתיקא וזעיר אנפין הציב השי"ת בזה העולם שני המאורות מאור הגדול ומאור הקטן שהם חמה ולבנה והם מרמזין על אלו שני הנהגות והוא כי אור החמה זורח אורה לכל המקומות הרחוקים בלי מסך המסתיר. ואור הלבנה מצינו לפעמים דאתכסי' סיהרא ולפעמים יש מסך המסתיר את אור הלבנה … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה דף ו:) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה שכל שלשה עשר אין בין שמחשב כאן הגמ' הם נגד השלשה עשר חלוקים שנמצאו בין עתיקא לזעיר אנפין כי באמת אלו שני הנהגות עתיקא וזעיר אנפין הם אחד ואין שום השתלשלות מדרגות ביניהם … להמשך קריאה
א פורים בוקר ב איתא בגמ' (מגילה טז:) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אורה זו תורה וכה"א כי נר מצוה ותורה אור שמחה זה יו"ט וכה"א ושמחת בחגך ששון זו מילה וכה"א שש אנכי על אמרתך ויקר אלו תפילין וכו': ג הנה בזה היום האיר השי"ת בהתגלות מפורש לישראל האור מכל אלו הדברים שעמלק … להמשך קריאה
א ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק וגו': ב להיות אשר כפי מה שישראל מרחיקין את עמלק והסירו אותו מתוכם כך יש בכוחם אח"כ לקרב מרחוק אצלם להקדושה ולכן מצינו אחר מלחמת ישראל בעמלק נאמר מיד … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך וגו': ב הענין האמור כאן הלשון זכור ואם משום שהוא לדורות הלא כל נבואה שנכתבה היא לדורות כדאיתא בגמ' (מגילה) אכן זה הוא לרמז כמו שאמרו ז"ל בגמ' (שם) כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור ומה אני מקיים זכור בפה היינו כי עמלק מסתיר כ"כ … להמשך קריאה
א איתא במדרש (שמואל) שני פקידות פקד הקב"ה בעת שיצאו ישראל ממצרים וכו' ואחת בעמלק שנאמר כה אמר ד' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים וגו' אבל ביתרו מה נאמר ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים וגו' (שמואל א ט״ו:ו׳) והענין הוא כי הקדושת אבות … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (סנהדרין כ) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה וכו': ב ומבואר שם להכרית זרעו של עמלק תחילה והוא כי כל זמן שעמלק בעולם כאלו הכנף מכסה את הפנים ולזה הי' המלך הראשון מזרעה של רחל וכמאמרם ז"ל בגמ' (ב"ב) גמירי שאין עמלק … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים וגו'. זחת האזהרה רומז שיזכור אדם היטב החסרון הנמצא בו כי נגד זה החסרון הנמצא גבי האדם מתיצב תמיד עמלק בקטרוגו כדאיתא (בפסיקתא) למה עמלק דומה לזבוב שהוא להוט אחר המכה וכו' וזהו אשר קרך בדרך היינו כי … להמשך קריאה
א הנה איתא בגמ' (פסחים ה') בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו הנקרא ראשון וכו'. היינו כי איתא בזוהר חדש (דף ב) קב"ה איקרי אחד ואיקרי ראשון וכו' אחד מורה על הארה העליונה כמו שהוא לבדו בלי שום התלבשות. וזה הרצון שהאציל השי"ת שיהי' התפשטות לבושים בעולם כמו שנאמר גדול ד' … להמשך קריאה
א ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני ד' וגו': ב איתא בגמ' (ב"ב קכג) גמירי שאין עמלק נופל אלא ביד זרעה של רחל וכו' כי קליפת עמלק הוא שמואס בעבודה ועל זה איתא בזוה"ק (בשלח סה.) מתקיפותא דלהון נפיק ההוא דאקרי כלב ודא חציפא מכלהו וכו' … להמשך קריאה
א והנה בזוה"ק (שם) איתא ארבע אנפין לעמלק קסם ונחש עמל ואון עמל רשים בעמלק והמן דהוה מסטרא דעמלק ישוב עמלו בראשו וכו' אמנם נחש נרמז במלת תרפים כי תרפים כולל נחש וקסם כדאיתא בזוה"ק (ויצא קסד:) מאן תרפים וכו' אמר ר' חייא בקסם אתעביד ר' יוסי אמר בנחש וכו' וענין נחש מורה על עקשות … להמשך קריאה
א זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך וגו': ב בגמ' (שבת פו:) כתיב הכא זכור את יום השבת לקדשו וכתיב התם ויאמר משה אל העם זכור את יום הזה מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום היינו כי עיקר עוצם החמימות של הזכירה הוא דווקא בעצומו של יום אבל ביום מחרתו … להמשך קריאה