סוד ישרים, פרשת זכור ט׳

א

ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו על ישראל וגו':

ב

איתא בזוה"ק (תולדות קמו.) ויגע בכף ירכו שנגע באינון ירכין דלבר מגופא היינו כי בעצם הגוף לא הי' בכוחו ליגע רק בירכין שהם לבר מגופא הנקראים תמכין דאורייתא וכמבואר (שם קעא) וכד חמא דלא יכיל לה לאורייתא כדין חליש תוקפא דאינון דסמכין לה וכו' ונקראים הירכין לבר מגופא כי רומזין על התפשטות אור התורה בלבושין עד שנסתעף מזה ההתלבשות כסף וזהב כי כסף וזהב המה לבושים לאהבה ויראה וזאת ההתלבשות נקרא נצח והוד שהם תמכין דאורייתא ובאלו התמכין שהם ירכין לבר מגופא הסתיר בנגיעתו ושמואל הנביא הי' חפץ לתקן זאת הנגיעה אם הי' שאול המלך מחרים את עמלק לגמרי וזהו שאמר שמואל לשאול אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה רמז לו בזה שמסבת אותו החן שהי' לאגג בעיני שאול נסתבב לעמלק קיום הויותו וכל עוד שנמצא זכר ממנו בעולם הוא מסתיר את האור ולזה בכל המלחמות שהיו לישראל עם האומות כגון עמון ומואב וכדומה מצינו שהיו נהנין מהשלל וגבי מלחמות עמלק נצטוו ישראל להחרימו ונאסרו אפילו בגרם הנאה והוא יען שאפילו זכר ממנו מסתיר את הפנים כמאמרם ז"ל כל זמן שעמלק בעולם כאילו הכנף מכסה את הפנים וכשימחה זכר עמלק לגמרי אזי יתגלה מפורש שלא הי' יכול לפגום אפילו לבר מגופא. וזהו שאיתא בגמ' (יומא כב:) וירב בנחל על עסקי נחל שאמר מה על נפש אחת אמרה תורה להביא עגלה ערופה וכו' וזה הטעות בעצמו הכניס עמלק בלבו של שאול כי הוא מטעה תמיד את לב ישראל וזהו שאמר לו שמואל כי חטאת קסם מרי וגו' כי קסם מורה על דבר המסופק כ"ד קסם על שפתי מלך היינו שצריך להבחין באיזה סימן לבוא על בירור אמיתיות הדבר ע"ד שמצינו בגמ' (חולין צה:) רב בדק במברא וכמאמרם ז"ל אע"פ שאין ניחוש יש סימן היינו להבחין אם לפעול אם לאו והנה בכל דבר המסופק שב ואל תעשה עדיף ולכך מחמת שהי' שאול מסופק אם להרוג את אגג ומיטב הצאן אם לאו פשיט עצמו שב ואל תעשה עדיף וכמו שמצינו בגמ' (ר"ה כח:) כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך וכשלא נתת וכו' ולא עשית מעשה בידך ולכן אמר לו שמואל חטאת קסם מרי וגו' היינו בזה שהיית מסופק ולכך לא עשית מעשה בידך זה בעצמו נחשב שעשית מעשה ודבר עבירה בידך ואותו השב ואל תעשה נחשב לקום ועשה כי כל הטעות של שאול המלך שהי' רוצה ליקח את מיטב הבקר לזבוח לד' זה בעצמו הכניס עמלק בלבו של שאול כי כל זמן שעמלק בעולם כאילו הכנף מכסה את הפנים ולכן הי' צריך שאול לפשוט כאן לעשות קום ועשה ולאבדו מן העולם וזה הקום ועשה הי' נחשב אז שב ואל תעשה ולזה צריכין ישראל תמיד לעמוד נגדו בעבודות חזקות כמ"ש והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק יען שהוא עומד תמיד נגד עיקר המלוכה של ישראל לכך אם יניח ידו ממנו מעט רגע וליתן לו אפילו רק על לפי שעה קיום הוי' לבלתי החרימו כדי שיתברר אח"כ אזי מתגבר הוא ומתיצב נגד ישראל ואומר שהוא נקי אגב אמו והמשיל בזה אזמו"ר הגה"ק זצל"ה למדינה אחת שהי' המנהג שם להמליך מי שיש לו עשירות הרבה יותר מכל בני המדינה והי' שם באותה המדינה אחד היושב בבית האסורים שהי' לו עשירות מופלג יותר מכל בני המדינה וביקש ליתן להמלך ממון הרבה להניחו חפשי מבית האסורין והשיב לו המלך אם אניחך חפשי מבית האסורין אז יהי' לי חסרון בעיקר המלוכה לכך צריכין לבל ישבות מעבודה כנגדו אפילו רגע אחת רק להאבידו ולמחות את שמו מזה העולם לגמרי ולכן אמרו ז"ל בגמ' (ב"ב) גמירי אין עמלק נופל אלא ביד בניה של רחל כי בני רחל הולכים תמיד מבורר בעבודה: