א וידבר ד' אל משה ואל אהרן לאמר. זאת חקת התורה אשר צוה ד' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. ואיתא במדרש תנחומא (פ' זו) אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והוא רחוקה ממני וכו'. ביאר הענין כי איתא בתקוני זוה"ק … להמשך קריאה
א ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ודרשו רז"ל (מגילה טז:) אורה זו תורה וכה"א כי נר מצוה ותורה אור. וענין אור מרמז על אור קדמאה שאיתא בזוה"ק (בראשית מז) דגניז לי' קב"ה באורייתא לצדיקייא דלעין בה והאומות ממאסים בזה האור ועושים במחשוך מעשיהם היינו שהם אומרים שנמשכין אחר החושך שהוא קודם להאור ורוצים להפסיק … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (חולין קלט) אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר וגו'. והנה הגם שנאמר ויסתיר פניו ומי ישורנו וגו' אכן כאן נאמר ואנכי הסתר וגו' היינו שבכל גודל ההסתר יהי' ניכר השורש שאנכי הוא המסתיר וממילא שוב אינן ההסתר כ"כ חזק וכן נבנה באמת אח"כ מאותו ההסתר תורה שבעל פה והבית שני ע"י … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה ז) גבי אסתר ברוה"ק נאמרה אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו שנאמר קימו וקבלו קיימו למעלה מה שקיבלו למטה. ובזוה"ק (תשא קצא:) וקבל היהודים וקבלו היהודים מבעי לי' מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי וכו'. היינו כי על משה רבינו נאמר ומטה האלהים בידי … להמשך קריאה
א בגמ' (מגילה יא.) ר' יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר וכו'. היינו שראו אז מפורש שכל ההסתר שעבר עליהם מלפנים וגם הישועה אח"כ הכל הוא מסודר בהתורה ולא נתוסף כלל … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע וגו'. ואיתא בגמ' (שם ז) כתוב זאת מה שכתב כאן וכו'. היינו כי לית לך מידי דכתיבי בנביאי דלא רמוזי באורייתא לזה הי' צריכין למצוא מפורש בתורה כדאיתא שם הלא כתבתי לך שלישים ולא רבעים עד שמצאו מקרא מפורש היינו שהיו מוצאין מפורש … להמשך קריאה
א ויבן משה מזבח ויקרא שמו ד' נסי וגו'. הנה לא קרא שם המזבח על הקרבת קרבן אלא ד' נסי וכתרגומו ופלח עלוהי קדם ד' דעבד לי' נסין להורות שהי' למשה רבינו בזאת המלחמה גודל יגיעה וכדאיתא בזוה"ק (בשלח סה:) מן יומא דאתברי עלמא עד ההוא זמנא ומההוא זמנא עד דייתי מלכא משיחא ואפילו ביומוי … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שם טז.) אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי וכו'. והוא כמאמרם ז"ל במדרש (פ' אמור) בזכות מצות העומר זכו ישראל לירש את הארץ וכו' היינו כי עומר שעורים שהוא מאכל בהמה רומז על התחלת עבודה שמתחיל האדם לעבוד שהוא עדיין בלי דעת אלא שמבטל כל הרצונות מהגוף … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שם יוד:) ויהי בימי אחשורוש אמר ר' לוי ואי תימא ר' יונתן דבר זה מסורת ידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער. ויהי בימי אחשורוש הוה המן וכו': ב הענין הוא כי ויהי הוא לשון עבר וזה מורה שכבר זאת ההנהגה בא בתפיסת הבריאה ומה שכבר בא … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שם יוד:) ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא והי' כאשר שש ד' עליכם להיטיב אתכם כן ישיש וגו' ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים הא כתיב וכו' אמר ר' אלעזר הוא אינו שש אבל אחרים משיש וכו': ב רמזו ז"ל בזה כענין הכתוב והרבה עמו פדות והוא כי … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שם טז:) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אר"י אורה זו תורה וכה"א כי נר מצוה ותורה אור וכו'. ענין אורה הוא כדאיתא בזוה"ק כמה פעמים אור קדמאי אתגניז. אולם ע"י נר מצוה יכולין שפיר להגיע לזה האור דאתגניז. אכן לעומת זה עומד תמיד עמלק באמצע הדרך להפסיק את החיבור מנר מצוה … להמשך קריאה
א איתא במדרש רבה (שיר ז') בשני מקומות פעלו ישראל עם הקב"ה בסיני פעלו בפיהם ולא בלבם וכו'. בבבל פעלו בלבם וכו'. ולהבין זאת הלוא על מעמד הר סיני נאמר מי יתן והי' לבבם זה וגו' כל הימים הרי שקבלו עליהם אז עומ"ש בכל לבבם ועוד זאת הלא מצינו שלבבם של ישראל הוא באמת מבורר … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק וגו'. הנה אחר שנאמר ויחלוש יהושע את עמלק נשאר מחיית עמלק נחקק בלב ישראל וזה נקרא זכרון בספר כי כל הענין מקליפת עמלק הוא הכעס שיוצרו קראו רע כי הוא השורש מכל החטאים כמו שמצינו בגמ' (ע"ז … להמשך קריאה
א בגמ' (שם) רנב"י פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות לדוד לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם וגו': ב שיר המעלות מתרגם יונתן למסקי תהומא. יאמר נא ישראל מבואר במדרש רבה (פ' ויצא) ישראל סבא. מרמז לנו ר' נחמן בר יצחק בזאת הפתיחה אשר נתעורר … להמשך קריאה
א ויבן משה מזבח ויקרא שמו ד' נסי ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק מדור דור. הנה בזאת המלחמה הי' משה רבינו מייגע עצמו מאד כי שם ביציאת מצרים מצינו ואתם תחרישון וכמבואר בזוה"ק (בשלח מז:) ולא בעא קב"ה דישראל יתערון לתתא כלל הה"ד ד' ילחם לכם ואתם תחרישון וכו' וכאן במלחמת … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (שם טז:) לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן חמש חליפות. אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף וכו' אמר רבי בנימין בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה טז:) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אמר ר' יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור. הענין הוא כי השי"ת הציב תורה ומצות תורה הוא אור שאינו נעדר לעולם כמבואר בזוה"ק (מצורע נג:) תורה אמאי אקרי תורה בגין דאורי וגלי במה דהוה סתים דלא אתיידע. ומצוה … להמשך קריאה
א ר' נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך וכו'. פתח לה פתחא היינו שהוא הראה לנו פתח להבין תוקפא של הנס כי הנה מצד עתיקא אין שום פלא כלל בנס כי שם בהשורש … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה יג:) ישנו מן המצות וכו' ובמדרש אמר אלהיהם ישן הוא וכו'. וכתב האר"י הק' ז"ל שזה הענין הי' ג"כ בהתחלת הבריאה דכתיב ויפל ה' אלהים תרדמה וגו'. הענין הוא כי כשמבטל האדם א"ע מכל וכל ומוסר כל כח הישות שלו להשי"ת אז מחזיר לו השי"ת צמיחת ישועה ביתר שאת וכן טרם … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (שם) שושן דעבדה כמאן לא כפרזים ולא כמוקפין אמר רבא ואמרי לה כדי שאני שושן הואיל ונעשה בה נס וכי'. הענין הוא כי נס לא שייך רק כל זמן שנעלם ונסתר מעיני אדם בעוה"ז הנהגת השי"ת ונדמה לו שיש הנהגת דרך הטבע לזה כשרואה לפעמים שינוי הטבע זאת השינוי לנס יחשב אבל … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (מגילה ה:) חזקי' קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא לי' וכו' לחזקי' מספקא לי' לרבי פשיטא לי' וכו' סביב פרט לטבריא שימה חומתה. לענין בתי ערי חומה לא מספקא לי' כי קא מספקא לי' לענין מקרא מגילה מאי פרזים ומאי מוקפין וכו' משום דהני מיגלו והני לא מיגלו והא נמי מיגלייא או דילמא … להמשך קריאה
א ליל פורים ב איתא בגמ' (מגילה ב.) לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמנים הרבה תיקנו להם וכו'. הענין הוא כי בכל זמן שנעלם האור וה' תתאה שהוא מלכות שמים הוא לעיני אדם בהסתר עד שמפחד האדם ונעלם ממנו מאין יבוא עזרי כמו שהי' בכאן שעל זה הזמן איתא בגמרא (חולין קלט:) אסתר מן … להמשך קריאה
א ואיתא שם ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אורה זו תורה וכה"א נר מצוה ותורה אור וכו'. היינו כי תורה הוא כמבואר בזוה"ק (מצורע נג) מאי תורה דאורי וגלי מה דהוי סתים דלא אתידע וכו' היינו כי קודם מתן תורה היו כ"ו דורות שזן אותם בחסדו כד' בגמ' (פסחים קיח.) היינו שהי' נדמה להם … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו'. איתא בגמ' (מגילה יא.) ר' נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות וגו' לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם. אדם ולא מלך וכו'. היינו כי מלכא לא איקרי מזיק (פסחים ק"י.) כי המלך פועל הכל בסדר הדרגה ואינו מנימוס המלכות ליפעל בלתי … להמשך קריאה
א ויבן משה מזבח ויקרא שמו ד' נסי וגו'. הנה נגד עמלק היו צריכין כ"כ למלחמות חזקות כמו שביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה כי אם יסמכו ישראל על זאת התקיפות שיש להם בהשורש כמו שהאיר להם השי"ת בהים מה תצעק אלי בעתיקא תלי' מלתא כדאיתא שם בזוה"ק אזי יכול להתעורר מיד נגד זה הקטרוג של … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וגו'. וביארו ז"ל שרפו ידיהם מתורה ומצות וכו'. היינו כי אחר גודל הבהירות שהאיר אצלם מלפנים כמאמרם ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל. מפאת זה נקטן בדעתם לבושי המצות כי סברו ממ"נ אם שוכן השי"ת בהפעולה של אדם אזי יכול להיות זאת הפעולה אפילו בהלבוש … להמשך קריאה