סוד ישרים, פורים כ״ח

א

איתא בגמ' (שם טז:) לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן חמש חליפות. אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף וכו' אמר רבי בנימין בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות וכו'. ולהבין זאת הלא בטח לא נתקנאו בני יעקב בהגוון הפשוט של משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף אלא שנתקנאו בהרמז שרמז בזה יעקב ליוסף מחי' עולם וא"כ מאי מתרץ ר' בנימין בר יפת רמז רמז לו וכו':

ב

אמנם הענין הוא שר' בנימין בר יפת מתרץ בזה שרמז לו מהעתיד שאז יהי' כדכתיב אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים וגו'. כי כל עיקר הקנאה שיש בעולם הוא רק מסבת ההעלם שנדמה להאדם שהוא יכול ג"כ להגיע בנקל לחלק חבירו לכך מקנא אדם בחלק שיש לחבירו אבל אם הי' נתגלה להאדם כמה יגיעות וגודל סבלנות שסבל חבירו עד שהגיע לחלקו כענין מאמרם ז"ל בגמ' (שבת י:) שאיף לי' מאותו המין אזי לא הי' האדם מתקנא כלום בחלק חבירו כי לא הי' חפץ בהסבלנות של הטובה והי' מוחל את זה הסבלנות עם הטובה כי רק זה האדם ששייך לחלקו זאת הטובה בשורשו אצלו הוא כדאי שפיר לסבול כל הסבלנות ולבקוע כל המסכים עד שיגיע לחלקו וכמאמרם ז"ל בגמ' (שם) מילתא אלבושייהו יקירא אבל מי שאינו שייך לו הטובה בשורשו מה לו לזאת הטובה בטח אינו חפץ בה כלום מסבת הסבלנות המקיף אותה כמו שמצינו גבי מרדכי כמה סבלנות ומסירת נפש הי' לו עד שהגיע להחמשה לבושי מלכות. כי בזה שלא כרע ולא השתחוה להמן הי' נדמה בדעתו שעל ידו המה כל ישראל בסכנות נפשות ואין לשער גודל הצער וכמה סבלנות שהי' לו מזה ואחר כל הסבלנות שלו זכה והגיע לחמשה לבושי מלכות. ואז רמז להם יוסף מהעתיד שלא יהי' אז שום קנאה מסבת התגלות הסבלנות המקיף את הטובות של כל אחד ואחד ואז יהי' כל אחד מכיר בחלקו היינו שיהי' מכיר מפורש מה שהוא לחלקו מהשורש ויהיה בוסר בחלק חבירו וממילא הי' יכול שפיר ליתן לבנימין חמש חליפות ולא יהי' שום מכשול בזה וזהו שמתרץ ר' בנימין בר יפת רמז רמז לו וכו':

הסבר על זכויות יוצרים

סוד ישרים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן