מי השלוח

א ארבעה ראשי שנים. זש"ה (ישעיהו כ"ו,ד') כי ביה ה' צור עולמים, בשני אותיות הללו ברא הקב"ה את עולמו (מנחות כ"ט:). וארבעה ראשי שנים היינו שיש בליטות לעיני האדם ויש ארבעה בליטות כל אחד לעניניו, ובאחד בתשרי נותן הש"י חדשות, לכן צריך האדם להכין עצמו לקבל, כי מי יודע מה יחדש הקב"ה, אך צריך האדם … להמשך קריאה

א ואמר ר' יוחנן בשם ר' אליעזר ב"ר שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'. אדר היינו לשון תקופות וחיזוק, ועיקר החיזוק הוא לאדם כשיבין כי הש"י הוא הנותן כח לעשות חיל ולא שיאמר כחי ועוצם ידי, ובאם יטע זאת הידיעה בכל קניניו אז יתקיימו. וזה פי' הפסוק (תהלים צ"ג,ד') מקולות … להמשך קריאה

א אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את הספר תורה. הנה נרמז בזה, הסדר וההיקף של כל מציאות דבר התחדשות מהתחלה עד סוף, קטן מורה על פסח שפסח מורה על דילוג כקטן שמתחיל לילך, ולולב מורה על חג הסכות, וס"ת מורה על חג השבועות, כי כן הוא הסדר, בר"ה כאשר נולד באדם … להמשך קריאה

א מנין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת היום לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת וכו'. והנה לא מביא על רגל רק על חודש ושבת, אך דיוק הגמ' מדנקט תרויהו חודש ושבת ודייקו מזה שקאי על יו"ט כי יו"ט כלול משתי הקדושות מר"ח ומשבת, כי קדושת שבת קבוע וקיימא מבלי … להמשך קריאה

א אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב רומי ולא אזוב שיש לו שם לווי. אלא אזוב סתם, אזוב מורה על ענוה כמו שאמרו חז"ל (מדרש תנחומא מצורע ג') ישפיל עצמו כאזוב, ונמצא כמה מיני ענוה שאינה בשלימות, והגמ' מחשב כאן אזוב יון היינו שבאמת אינו עניו רק שחכמתו תחייב אותו שכך ינצח … להמשך קריאה

א מחלוקת בשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה. זש"ה (תהלים פ',כ') ה' אלהים צבאות וכו' האר פניך ונושעה, צבאות פי' שברא כל הברואים ואין דעת אחד דומה לחבירו, גם צבאות האותיות צבא אות פי' נתן גבולם והאיר לכל אחד כפי מדרגתו עד כאן יש הכרה לזה ועוד נמצא … להמשך קריאה

א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה וכו' אמר רבה דאמר קרא כי בסכות הושבתי וכו' עד עשרים אדם יודע שדר בסוכה למעלה וכו' דלא שלטא בה עינא, ר' זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל וכו' עד עשרים אדם יושב בצל סוכה למעלה וכו' אלא בצל דפנות. לרבה הטעם מחמת כשעין שולט בהסכך רואה … להמשך קריאה

א לא אתי צורבא מרבנן דמורה אלא או מלוי או מיששכר והאיכא יהודא שנא' יהודה מחוקקי, אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא קאמינא. היינו חלילה על יהודא לומר שאינו מכוון אל האמת, רק ענין ההלכה מורה על ההתנהגות בדברי תורה בעוה"ז, כגון כופר הכל הפסק הלכה שהוא פטור ובמעשה דקניא דרבא (נדרים כ"ה.) שבאמת היה טוען שקר … להמשך קריאה

א ניזהא דתורא הן הן ניזהא דאריה זה זה. תורא נרמז למרע"ה כידוע פני השור זה משה. וזהו דאיתא במדרש (דברים רבה פרשה ט',ד') שאמר בדבר שקלסתיך הן לה' אלקי השמים וכו' בלשון הזה גזרת עלי מיתה הן קרבו ימיך, היינו שאני קלסתיך בלשון הן לה' היינו להודיע בעולם שהכל לכבוד שמים וגזרת עלי מיתה … להמשך קריאה

א שאל רשב"י את ר' עקיבא כשהיה חבוש בבית האסורין רבי למדני תורה א"ל כשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה. כי ר' עקיבא חשב וחקר מה עלתה לו כך שיהיה נתפס לאומה זו ולסבול כל כך יסורין מהם, מהו הגורם, ועלה בדעתו שההתחלה היה מהמלמד שלימד את יואב ולימד לו טעות בין זכר לזכר … להמשך קריאה

א המבדיל בין אור לחושך בין מים עליונים למים התחתונים. הנה ענין הבדלה הוא בדבר שאינו ניכר ונראה בעין אנושי ההבדל וההפרש ביניהם ונתן הש"י בינה בלב כל אחד מישראל להבחין בין קודש לחול, וזה שנאמר (בראשית א',ד') ויבדל אלקים היינו מי שיש לו בינה מבין שיש הבדל אף ששניהם שוין, כגון בין קודש לחול … להמשך קריאה

א ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו וכו' אל בית אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק לא כאברהם שקראו הר ולא וכו' אלא כיעקב וכו'. אברהם קראו הר היינו שיש בליטה שנמצא בורא עולם וצריך האדם לשמוע בקולו ולעזוב כל חמדת עוה"ז בעבור עבודתו. ויצחק קראו שדה, היינו שהש"י נמצא בכל … להמשך קריאה

א אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, אמר ר' יוחנן ככלה שנמצאת שלימה בית חמיה ורדופה לילך לבית אביה וכו'. היינו כי בנעוריה בית אביה אז אביה ואמה מדריכין אותה ומצמצמין אותה בגדרים ואינם מניחים אותה להתפשט, אך כאשר נשאת לבעל ונמצאת שלימה גם בבית בעלה אז היא רדופה לילך, היינו שאף בלי גדר מצד אחר … להמשך קריאה

א ר' שמלאי אתא לקמיה דר' יוחנן אמר ליה ניתני לי מר ספר יוחסין וכו' אמר ליה אין נידונים וכו' כפייה וארציה. אמר ליה רבי מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' אמר ליה לשמו ושלא לשמו אי אפשר לברר לאוכליו ושלא לאוכליו אפשר לברר איסורו. להבין סמיכות הדברים, דהנה הש"י נתן לישראל … להמשך קריאה

א ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קודש לה' וכו', לא כעוה"ז עולם הבא, עוה"ז נכתב בי"ה ונקרא בא"ד, אבל לעוה"ב נכתב בי"ה ונקרא בי"ה. כי באמת שם הוי"ה מורה על כי הש"י מהוה הכל והכל בידי שמים אף יראת שמים, אך בעוה"ז נקרא בא"ד שמורה על לשון אדנות ואנחנו עבדים, ולזה אמרו חז"ל (ברכות … להמשך קריאה

א שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים כיון שבא לאת ה' אלקיך תירא פירש עד שבא ר' עקיבא ולמד את ה' וכו' לרבות תלמידי חכמים. והנה שמעון העמסוני לא היה יכול לדרוש את זה הדרש, כי שמו מורה עליו כי היה בר אבהן והיה לו תוקף וחוזק וזה שנקרא העמסוני כמ"ש … להמשך קריאה

א ההוא דאמר דונו דיני אשתכח דמדן אתי דכתיב דן ידין עמו. הנה בהתחלת מסכת זו נמצא בירור בלשון, וזה כל המעשיות שמביאה הגמ' זה שאמר כגדי מסנקן וכזנב הלטאה וכנגדו שאמר בוצרין בטהרה ואמר עליו מובטח אני בו שיהיה מורה הוראה בישראל. והסיום מהמסכת הוא ערבי פסחים לא יאכל, היינו ברורין באכילות נגד הפסוק … להמשך קריאה

א אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו וכו' ובמה אמרו שתי שורות וכו' מקום שמכניסין בו חמץ. הנה ענין בדיקות חמץ מורה שהאדם צריך לברר ולנקות עצמו מכל סיג ופסולת וצריך להסיר ממנו כל נגיעותיו מצד עצמו, ולכן נאמר במשנה מקום שמכניסין בו צריך בדיקה, אבל מקום שאין … להמשך קריאה

א אמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל. זש"ה (משלי ג',י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. בחכמה יסד ארץ, היינו התרי"ג מצות, שהם יסודות העולם והם מיוסדים בעולם בלי שום שינוי ותמורה ונצרכים לכל נפש, ועי"ז נקראת ארץ כי הארץ לעולם עומדת. כונן שמים בתבונה, היינו הרצונות והמחשבות נקראים שמים, כי … להמשך קריאה

א ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למקום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מה לילוד אשה בינינו וכו' א"ל הקב"ה החזר להם תשובה וכו' אמר לפניו רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתוב בה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם וכו'. הנה דעת המלאכים שהתורה שייך גם להם, … להמשך קריאה

א ההוא צדוקא דחזיא לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעיא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעותא דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתו וכו' ברישא איבעיא לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים וכו' הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם. כי … להמשך קריאה

א ת"ר בששי בחודש ניתנו עשרת הדברות לישראל רבי יוסי אומר בשבעה בו, דכולי עלמא בר"ח אתו למדבר סיני ודכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל כי פליגא בקביעי דירחא רבי יוסי סבור בחד בשבתא וכו' ורבנן סברי בתרי בשבתא וכו'. להבין מה שאמר דכולי עלמא בראש חודש אתו וכו' ודכולי עלמא בשבת ניתנה וכו', היינו כי … להמשך קריאה

א מאי טעמא עיזא מסגין ברישא והדר אימרא כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא. והוא כדכתיב (תהלים י"ח,כ"ט) ה' אלקי יגיה חשכי, היינו אחרי כי האדם מכיר חטאו ומצטער עליו, עי"ז זוכה שהש"י מאיר לו תיקון על חטאו וזה לשון יגיה הוא זריחה. חשכי היינו ע"י החושך החרטה והצער שהיה לו על המעשה, זוכה … להמשך קריאה

א במה טומנין, טומנין בכסות ובפירות ובכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה. במה טומנין היינו שנוכל להטמין כח חיותינו שלא יכבה בגלות ואסרו חכמים דבר המוסיף הבל, היינו שלא ירעים בנו כח לצאת בזרוע ולדחוק את הקץ כדאיתא בגמ' (כתובות קי"א.) שהשביע הקב"ה את ישראל, וזהו פי' טומנין בכסות היינו מצות ציצית … להמשך קריאה

א הנחה עושה מצוה או הדלקה וכו'. כתיב (תהלים קי"ט,ק"ה) נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי, נתיב היא הכללים של ד"ת כמו [ירושלמי נדרים פ"ט,ה"ד] ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, והוא שחז"ל הבינו שבזה הפסוק נכללו כל המצות, ונר לרגלי דבריך היינו לכל פרט מעשה ולכל פסיעה ופסיעה, צריך הש"י להאיר לאדם ולא יסמוך … להמשך קריאה

א אמרוהו רבנן קמיה דאביי משמיה דר' ירמיה ולא קבלה כי אתא רבין אמרוהו רבנן קמיה דאביי משמיה דר' יוחנן וקבלה אמר אי זכאי גמירתא לשמעתא מעיקרא, והא גמרה, נפקא מינה לגירסא דינוקתא. אי זכאי היינו שהייתי מזוכך במדת קבל אמת ממי שאמרו גמירתיה מעיקרא, הלא הדבר הוא אמת מפני מה לא קבלתי אותה כשנאמרה … להמשך קריאה