א מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. הענין שבקריאת שמע דשחרית הסימן הוא בהכרת האדם עצמו ובערבית הסימן הוא בכהנים, כי בכל בוקר מחדש השי"ת מעשי בראשית לעין תפיסת האדם ונתראה אורו וטובו, ולכן יש לאדם הכרה ליחד שמו ית' ולאהבה אותו, אבל בערבית אז תגבורת הדינין ונעלם מעיני האדם אורו … להמשך קריאה
א ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וגו'. המשא עליו, היינו שהיה בניו נושאים קול רעש לפני השי"ת על אביהם למה אירע לו מכשולים הלא יסודו ושרשו הוא בית אלהים ששם נתגדל כדאיתא במדרש (שיר א',ס"ו) שהיה נטמן בעליית בית קדש הקדשים, הנם כתובים על מדרש ספר המלכים … להמשך קריאה
א לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים. ומצינו שכתיב (ישעיה א',י"ח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ומזה נראה שעיקר השבח הוא שלג, אך הענין בזה כי שלג איתא בזוה"ק (בראשית ו':) ביום השלג ביומא דגרמו חובין ודינא אתדן לעילא מעם בי דינא עלאה ועל דא כתיב לא תירא לביתה משלג דא … להמשך קריאה
א דברי אגור בן יקה. ואיתא על זה במדרש (רבה וארא ו',א') שאיגר דברי תורה והקיאן, היינו בשעה שהיה צריך ללמד ד"ת לאחרים זה נקרא שהקיאן, ובשעה שהיה צריך לאגור דברי תורה לעצמו ולא לפזרם ללמדם לאחרים זה נקרא אגור, על דרך שאיתא בגמ' (ברכות ס"ג.) בשעת המכניסין פזר בשעת המפזרים כנס ואם ראית דור … להמשך קריאה
א שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר. שמים לרום מורה על בירורים מגיאות ואביזרייהו דילה שהם הוללות וסכלות. וארץ לעמק, מורה על בירורים מכעס ואביזרייהו דיליה הוא עצבות ועצלות. ולב מלכים אין חקר היינו אף שיברר האדם בגודל אומץ כפי כוחו באלו השנים, מכל מקום לא יגיע לעומק כפי כמה שהשי"ת רוצה שיתרחק … להמשך קריאה
א נבחר שם מעושר רב וגו'. שם נקרא מי שאינו טוב בתולדתו רק בהשתדלותו ויגיעתו הוא מואס ברע ובוחר בטוב וכמו שכתיב (שמואל ב' ח',י"ג) ויעש דוד שם, ועושר רב נקרא מי שהוא טוב בתולדה ונטבעו בו מדות טובות, ועל זה כתיב ששם טוב נבחר מעושר רב, וזה אמר שלמה המלך ע"ה על פנחס וזמרי … להמשך קריאה
א אוצר נחמד ושמן בנוה חכם. זה הוא השי"ת וכסיל אדם יבלענו ונתבאר בחלק ראשון (על פסוק זה) שכסיל נקרא מי שמצפה לדברי תורה ונצרך לישועה ומבין ערכו, אזי כששומע הד"ת בולע אותם בכל אבריו וזה קאי על משה רבינו, וכן מים עמוקים עצה בלב איש (משלי כ',ה') זה הוא השי"ת שנקרא איש מלחמה ואיש … להמשך קריאה
א יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת. היינו שיש ד"ת ויראות שנמשלו לזהב ופנינים שהם ענינים גבוהים ויקרים, אכן כל זה אין כל כך יקר, רק כלי יקר הוא שהאדם יהיה כלי לאלו הדברי תורה שיקבעו בו, וזה נקרא שפתי דעת כי דעת איתא במדרש (רבה נשא י',א') דעת זה המכיר את בוראו … להמשך קריאה
א לץ תכה ופתי יערם. ואיתא במדרש (רבה יתרו כ"ז,ה') לץ תכה זה עמלק ופתי יערם זה יתרו. לץ נקרא מי שמתלוצץ על כל הדברי תורה. אפילו על דברים שהם מתוקים מדבש, ופתי נקרא המתפתה מכל דבר ואינו מבחין בין טוב לרע ושניהם אינם טובים, כי הלץ לא יעשה שום דבר כי מתלוצץ על הכל … להמשך קריאה
א תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. זה רומז על מה שבאחד בשבט התחיל משה ללמד לישראל משנה תורה כמו שכתיב (דברים א',ג') בעשתי עשר חדש באחד לחדש וכו' הואיל משה באר את התורה הזאת וגו' והספר משנה תורה הוא מוסר ונקרא גערה במבין והחדש רומז למוסר ע"י שבט ויסורין חס ושלום, לכן התחיל משה … להמשך קריאה
א באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש. באור פני מלך היינו באור השי"ת במקום שהוא למעלה מלבושים נמצא שם חיים תמיד ואין שם שום הסתר ושם נמצא חיים בלא העדר, אך רצונו היינו שיורגש גם להברואים זהו כעב מלקוש, היינו שיש בו קצת הסתרה אכן קיווי יש לישועה שנרגיש גם אנחנו, וזה רומז עב … להמשך קריאה
א שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן. היינו החכם אם יבוא לפניו או ישמע איזה דבר בד"ת אשר לא ישיג בשכלו אעפ"כ לא ידחה אותו רק יחשוב שהוא למעלה מתפיסתו, וזה יזרו דעת שיעשו אותו כמו זר ועטרה שהוא למעלה מראשם, אבל לב כסילים לא ירצה לקבל הדבר אפילו על הרעיון רק תיכף … להמשך קריאה
א חכמות נשים בנתה ביתה. חכמות נשים הוא מתינות וישוב הדעת שיהיה לו בכל דבר מעצור לרוחו, וזה הוא חכמה המתלבשת בבינה, וכדאיתא בזוה"ק (אחרי ס"ה.) ובגין דקרינן לה אם נוקבא גבורה ודינא מנה נפיק, וזה דאיתא בגמ' (סנהדרין ק"ט:) און בן פלת אשתו הצילתו היינו דעה זו שהיה בו שיהיה מתון וישוב הדעת בענינו … להמשך קריאה
א יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב. היינו כשאדם רוצה ללמוד דברי תורה צריך מקום לטהר ולזכך מחשבותיו ורעיוניו ולבו מכל מדות מגונות ולבטל מלבו כל הלצנות, ומי שאינו חושש לזה אפילו אם הוא לומד תורה הרבה ומכל מקום ואין כל, אבל אם מזכך לבו ומחשבתו מכל מדות רעות ולצנות אע"פ שהוא ממעט בלמודו … להמשך קריאה
א שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. היינו אם האדם יחפוץ בהאמת אף שזה יראה רק על הגוון וזה נקרא שפת אמת שהוא רק מן השפה ולחוץ ובעומק לבו עדיין לא נקבע זאת מכל מקום תכון לעד, ולשון שקר מורה אף שהשקר הוא נקבע בלבו מכל מקום כיון שכוונתו לשקר אין לדבר הזה … להמשך קריאה
א כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם. סופה נקרא ההנהגה של השי"ת שמנהיג בגודל יראה, ואז היו צריכין להתבטל כל אלו העומדים נגד המדה שהשי"ת מנהג בה, אכן יש גם צדיקים הנאחזים במדה זו כמו אליהו בדורו שהשי"ת הנהיג אז במדת גבורה וקנאה, היה אחאב ובני דורו שהיה בגודל זרם, וכנגדו היה אליהו שהיה … להמשך קריאה
א אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך. ולפי הלשון היה צריך לכתוב אל תוכח ללץ או הוכח חכם, אך הענין הוא שמזהיר שלא יוכח לץ בעצמו לומר לו שיקבל דברי תורה, יען שאינו יקבל ממנו ועוד ישנאהו שיאמר שאין החסרון ממנו שאינו מקבל דברי תורה רק החסרון הוא מהמשפיע היינו מהמוכיח, מפני שאין … להמשך קריאה
א בראש מרמים עלי דרך בית נתיבות נצבה. על דרך שאיתא בספרים [שמונה פרקים להרמב"ם פרק רביעי, רמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ב] שהרוצה לתקן מדותיו צריך להפוך עצמו ממדתו מהיפך אל היפך, כגון מי שמורגל במדת הכילות יטה עצמו למדת פזרנות, אף שפזרנות הוא גם כן מדה שאינה מתוקנת שאינה בדרך הממוצע, אכן אם ירגיל … להמשך קריאה
א כי טוב סחרה מסחר כסף. סחרה נקרא מה שהאדם מסבב ומשתדל לקנות ד"ת מלשון סחור, ובעניני עולם הזה מי שמשתדל לקנות איזה דבר וכשאינו עולה בידו לקנות אז כל פעולותיו לריק כיון שלא גמר כחפצו, אבל בדברי תורה מי שמחזר ומשתדל לקנות ד"ת אף שלא עלתה בידו גם זה השתדלנות לא נאבד כדאיתא בזוה"ק … להמשך קריאה
א לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים. צדק נקרא המבורר בלי שום נגיעה, ומשפט הוא פלס ומשקל שלא יכריע לשום צד, ומשרים הוא אהבת דברי תורה כמו שכתיב (שיר א',ד') משרים אהבוך, לתת לפתאים ערמה, פתי נקרא מי שהוא קל בדעתו להתפתות והיינו שאם ישמע דברי תורה יתפתה תיכף לקיימם, וחלילה אם ישמע חלקת לשון … להמשך קריאה
א בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. עיקר בנין ירושלים הוא בזמן הגלות שפזר השי"ת את ישראל בין העכו"ם שיקבלו כל הטובות מהם ולהכניסם לקדושה ואז יהיה רצון השי"ת מאוד בהתפשטות, נמצא שהבנין הוא בעת הפיזור, והיה צריך לכתוב בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יפזר, אכן זה הוא תקון סופרים שדוד המלך ברוב אהבתו לישראל … להמשך קריאה
א פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. הנה לפי משמעות הלשון היה צריך לכתוב או פתח את ידיך בלשון תפלה, או פותח את ידיו בלשון שבח ולשון נסתר, אכן זה הפסוק מוסב על פסוק שלמעלה ממנו שכתיב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, בעתו מורה בעת שהאדם חסר לו זאת … להמשך קריאה
א אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. היינו בעת שאני בבהירות המחשבה והלב ויש לי חשק להכיר כבוד השי"ת שם אתה, אני רואה את השי"ת מפורש, אכן בזה יש חילוקים כי יש זמנים ועתים אשר בקל יכול האדם לזכך לבו לראות אור השי"ת, אכן יש גם כן זמנים שאין באפשרות לזכך הלב ולברר … להמשך קריאה
א שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההלך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. ירא ה' נקרא מי שהשי"ת נותן לו יראה, לכן כתיב אצלו רק אשרי אבל יגיע כפיך כי תאכל היינו שמשיג יראה ע"י עבודה כתיב אשריך וטוב לך, שזה הוא טוב יותר מהיראה שהשי"ת נותן לו וזה כוונת הגמ' (ברכות … להמשך קריאה
א שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה' עשה שמים וארץ. היינו שהשי"ת הציב שהאדם יעבוד את השי"ת כפי כוחו ואח"כ יושיע לו השי"ת מצדו, ואם האדם מצדו משתדל בכל כוחו ומכיר שאין לו שום ישועה מצדו וצועק ומתפלל מאין יבוא עזרי, יתבונן מזה שקרובה ישועת השי"ת לבוא, וזה אשא … להמשך קריאה
א גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואיתא על זה בזוה"ק (בהעלותך קנ"ב.) מה דתחות לבושא דאורייתא, והיינו שאם היה הד"ת גלוים בלי שום לבוש אזי גם העכו"ם היה תשוקתם לד"ת, אכן השי"ת הלביש בלבוש הנראה כעול ומשא על האדם המקיים ד"ת, וזה שביקש דוד המלך ע"ה גל עיני ואביטה מה דתחות לבושא דאורייתא ואז אביטה … להמשך קריאה