א יקללו המה ואתה תברך. הלשון הזה יקללו המה רומז לתפלה שהתפלל שהם יקללו. והענין בזה כי כאשר השי"ת נותן טובה לישראל בהתגלות אזי מתעורר קודם הטובה קטרוג גדול, וכמו שמצינו בעת עקידת יצחק קיטרג השטן, וכן במתן תורה ובבריאת העולם היה מקודם קטרוג המלאכים, וכן בכל דור ודור שהשי"ת ידבר שלום אל עמו אז … להמשך קריאה
א דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד. היינו שהאדם צריך תמיד להגדיר עצמו בזה הדבר שידע נגעי לבבו אף קודם הנסיון יקבל עליו יראת שמים, כי אח"כ בעדנא דיצה"ר לית מאן דמדכר ליצר טוב (נדרים ל"ב:), רק כל העצות הם קודם הנסיון יצמצם עצמו שזה יסייע לו אף בשעת הנסיון, וזהו בקשו פניו תמיד וכמו … להמשך קריאה
א המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם. נחלים נקראו מחשבות האדם לפי שהמחשבה משוטט תמיד ברעיונות, ואם האדם משוטט במחשבתו בעבודת השי"ת ולא ידע עצות בנפשו אז שולח השי"ת מעיין חיים בתוך מחשבותיו היינו דברי תורה ברורים המלמדים עצות טובות וזה נקרא המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון … להמשך קריאה
א לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו. לכו נרננה לה' הוא בעת שהשי"ת מראה השגחתו בכלל מזה יבוא השמחה להאדם לרנן לה', וכשרואה שהשי"ת מביט אליו ביחוד אז השמחה בהתגברות מאוד וזה נריעה לצור ישענו. ב לכו נרננה לה' וגו' אשר בידו מחקרי ארץ. הנה אלו הפרשות אמרן משה רבינו, אכן היה צריכים להאמר דרך … להמשך קריאה
א מה גדלו מעשיך ה'. היינו שמעשי ה' גדולים מאוד עד שעל פי שכל מחויב כל נברא להכיר את השי"ת ולירא ממנו, אכן רצון השי"ת הוא להסתיר הנהגתו והאדם יוצרך להטריח עצמו בעבודה עד שיתגלה לו הנהגת השי"ת, וזה מה גדלו מעשיך ה' מכל מקום מאד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע עד שיעבוד ויסבול … להמשך קריאה
א אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. שערי ציון נקראו הדברי תורה והמצוה השייכת לנפש מיוחד, שזה נקרא שערים המצוינים בהלכה שלפרט זה הנפש שייכת זה המצוה ופרט אלו דברי תורה כפי מדריגתו, ומשכנות יעקב הם דברי תורה ומצות בכלל, וזה שאמר שהשי"ת אוהב ויקר בעיניו הד"ת הנצרכים לפרט נפש בשעתו יותר ממשכנות יעקב. … להמשך קריאה
א אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים. ארץ מצרים הוא משוקעת בכל מיני יצרים רעים, וזה שהוסיף דוד המלך עליו השלום לשון המעלך שבכל התורה נזכר לשון הוציאך, כי חוץ מה שצוה השי"ת להשמר מכל דבר איסור צריך האדם להזהר אף בדברים המותרים שלא יהיה משוקע בחמדתם רק יהיה למעלה מכל תשוקה וחמדה, ובאם יהיה … להמשך קריאה
א ובתבונות כפיו ינחם. זה רומז שנמצא בידים בינה למעלה מדעת האדם שיכול לכוון כרצון השי"ת בלי דעתו כלל לא יחטיא המטרה, וכמו שנתבאר בחלק ראשון (ליקוטי הש"ס יומא) ובחלק זה (פ' בהעלותך ד"ה אם יהיה) ששבט יהודה מכוון רצון השי"ת שלא מדעת וכעין עובדא דקניא דרבא (נדרים כ"ה.) וכן בגמ' (בבא מציעא צ"ז.) איכסוף … להמשך קריאה
א וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן, כלו תפלות דוד בן ישי. הנה השי"ת לא יחפוץ מן האדם רק שיהיה לו לב טוב וכדאיתא בגמ' (סוכה נ"ב.) הקב"ה קראו רע שנאמר (בראשית ח',כ"א) כי יצר לב האדם רע מנעוריו שבאמת מצד השי"ת אין שום רע, ורק מצד האדם יכול להיות יצר לב האדם רע … להמשך קריאה
א גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה. גשם רומז על השפעה. נדבות, היינו ברצון טוב ולא כמו שנותן בעל כרחו ואחר כן מחזיר פניו מהמקבל רק השפעה יהיה מלא נדיבות ורצון. תניף אלהים, לשון נייחא כמו המנשב על אדם שמצער לו חום. נחלתך ונלאה, היינו שישראל הם נלאה בלי התחדשות חשק הוא מחמת … להמשך קריאה
א עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. כבוד מורה שהוא מרומם ומנושא על כל החמדות כמו שכתיב (משלי ד',ח') סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה, שצריך האדם להיות מוקף בדברי תורה ולא יהיה משוקע בשום חשק, וזה תכבדך שיהיה מרומם ומנושא על כל עניני עולם הזה, וזהו כי תחבקנה שכל ימי חייו יחבוק וישתעשע בדברי … להמשך קריאה
א תחטאני באזוב ואטהר. אזוב איתא בזוה"ק (מצורע נ"ג:) דא ו' זעירא דיניק לה לכנסת ישראל שהוא מדת היסוד היינו צמצום שהוא בסוד שם שדי שאמר לעולמי די, שבטהרה יש טהרה ממקור הטהרה שהשי"ת מראה לאדם שממנו יצאו הדברים כבושים וכדאיתא בזוה"ק (בהעלותך קנ"ב: קנ"ג.) דנשמתא איהו מאנא דקוב"ה וכו' ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי … להמשך קריאה
א יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה. נחלתנו הוא נחלת ישראל מה שישראל נקראו נחלה להשי"ת וכדאיתא בגמ' (ב"ב קכ"ט:) מה נחלה אין לה הפסק שלא תפסוק לעולם, מחמת שכל חמדות עולם הזה הם בגבול והפסק, וישראל מחמת שהם דבוקים בד"ת שהמה בלי גבול, לכן נחלת ישראל להשי"ת אין לה הפסק, … להמשך קריאה
א צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים. לא כתיב ואראה שהיה משמע שמקווה לראות פני אלהים רק כתיב ואראה שהיה משתוקק שיהיה הוא נראה כפני אלהים כרצון השי"ת וכמו שנתבאר בחלק זה (פרשת קדושים ד"ה את) וכדאיתא בזוה"ק (בא ל"ח.) מאן פני ה' דא רבי שמעון בן יוחאי. הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א אד' נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה. היינו שאמר דוד המלך ע"ה אף שכל התאוות שיבואו לאדם הם נגד השי"ת שרואה אותם, אך גם האנחה שמעורר בעת שחושב דרכיו לשוב להשי"ת גם זאת לא נסתר מהשי"ת ובזה מתקן ומרפא את הקודם. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו. להבין איך ידע דוד המלך ע"ה בקרב לבו מחשבותיו של הרשע הלא לבו היה חלל בקרבו שהיה תמיד בפחד אלהים ויראת ה', אכן מזה שכתיב בקרב לבי משמע שצריך הנפש היקר מישראל להסתכן במחשבותיו ולחלוף ברעיוניו כל המחשבות הנמצאים בכל פרטי נפשות, ובזה נכללים … להמשך קריאה
א מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. על זה אמר שלמה המלך בחכמתו (משלי כ"א,כ"ב) עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה, שזה הוא עיקר המבטח עוז לשמור פיו ולשונו, כי הפה והלשון הם מתאחדים, כי בפה האדם מקבל כח השפעה ובלשון האדם מברך לה' על הטובה … להמשך קריאה
א כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד. איתא בגמ' (שבת קנ"ב.) כי הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמד אלו בנים, כי באשה הוא מקור הנפשות היקרות והשי"ת אמר ויהי ובנים הם קיום העולם ועמידתו, ובנפש האדם יש צלם ודמות ואיתא בזוה"ק (שמיני ל"ה:) צלם הוא דכורא היינו צורת האדם בשורש החיים בדעה … להמשך קריאה
א אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה. זה הפסוק נאמר על נפש יקר שהוא מרכבה לשכינה שאין ברצונו שום נגיעה לשום דבר רק מרצון השי"ת שמשפיע לו, וזה שכתיב (תהלים י"ח,י"ב) ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו כמו שנתבאר בחלק ראשון (פרשת בחקותי ד"ה אם בחוקתי ג') שעל ידי חשכות שיש לו … להמשך קריאה
א אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש. נתבאר בפ' קרח בחלק זה [ד"ה ויקח א'] שזה היה עיקר תפלתו שיאיר השי"ת את אורו אליו בלי מסך מבדיל רק הוא יחזה בנועם ה' פנים בפנים. שבתי בבית ה' כל ימי חיי, שכל ימי חיי יחשבו מחשבותי רק בבית ה' ולא יבוא למחשבתי שום מחשבה זרה. לחזות … להמשך קריאה
א שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. כל מיני טובות שהשי"ת משפיע להאדם נקראו שערים, כי בעוה"ז כל הטובות המה שער שעל ידו יוכל האדם להכיר את השי"ת על ידי שימליך את השי"ת עליהם, וכמו שכתיב (בראשית כ"ו,י"ב) וימצא בשנה ההוא מאה שערים, וזהו שאו שערים ראשיכם שכל הטובות ינשאו למעלה לשורשם … להמשך קריאה
א תורת ה' תמימה משיבת נפש. שמשלמת החסרון והצמאון שיש בנפש האדם שמי שמכיר חסרונו משלים לו השי"ת כמו שאיתא בזוה"ק (אמור צ':) קוב"ה לא שארי אלא באתר תבירא במאנא תבירא דכתיב ואת דכא ושפל רוח (ישעיה נ"ז,ט"ו) שמי שמכיר חסרונו מאיר לו השי"ת להשלים חסרונו כמו שכתיב (תהלים ל"ד,י"ט) קרוב ה' לנשברי לב ואת … להמשך קריאה
א ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. הנה כל אדם צריך לקבוע בלבו סדר להתנהג בו ואם יברר עצמו בסדר שלו אזי אם לפעמים יפסיע פסיעה למעלה מסדר שלו אפילו שאין זה חלקו מכל מקום יאיר לו השי"ת שגם זה חלקו וכמו שכתיב (משלי ט"ז,א') לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, היינו שהאדם צריך … להמשך קריאה
א למנצח אל הנחילות. תרגומו לשבחא על חנגין, שהצעקה הוא ברעש גדול כי חונגא הוא פעמון המרעים, וזה הוא בעת שאדם רואה שאין דברי תורה יכולים לכנס בלבו ואז יצעק ברעש גדול, אמרי האזינה ה' בינה הגיגי, פירוש תן לי בלבי ובמחשבותי תקופות ובינה שאני בעצמי אוכל להאזין אמרי. הקשיבה לקול שועי, היינו הושיעה לי … להמשך קריאה
א רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה. עיקר השמירה צריך האדם לשמור עצמו קודם בואו לנסיון שיתגבר עליו היצר, כי בעדנא דיצר הרע לית מאן דמדכר ליצר הטוב כדאיתא בגמ' (נדרים ל"ב:), רק קודם בואו להתגברות התאוה. וזה שכתיב רגזו שירגז וירעש בו הלא תעשה של כל דבר ואז אל תחטאו שיוכל … להמשך קריאה
א אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. עצת רשעים, היינו שחושב במזיד מחשבות רעות ואשרי מי שנזהר מזה. ובדרך חטאים לא עמד, היינו שאם יבוא בלבו בשוגג איזה מחשבה רעה אינו עומד בה רק תיכף מסיר ומדחה אותה מלבו. ובמושב לצים לא ישב אין פירושו דוקא מי שמתלוצץ מדברי תורה רק מי שאינו נזהר … להמשך קריאה