ישמח משה

א בב"ר פרשה ל"ג (ב"ר ל"ג ה') וישלח את העורב (בראשית ח ז), הדה"ד (תהלים קה כח) שלח חשך ויחשיך. והוא פלאי מה ענין זה לזה. והנ"ל בהקדים לפרש גוף הפסוק (תהלים ק"ה כ"ח) שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו. דקשה תרתי. א', מהיכי תיתי שימרה. ב', אם קאי על החשך, הוי ליה לכתוב … להמשך קריאה

א כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו (בראשית ז כב). גרסינן בקידושין (דף י"ג ע"א) הדור יתבו וקאמרי הא דאמר ר' יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהן, אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול, שנאמר (הושע ד ב) וכו' … להמשך קריאה

א ויבא נח ובניו ואשתו אל התיבה מפני מי המבול (בראשית ז ז). פירש רש"י (ד"ה) נח ובניו, האנשים לבד והנשים לבד. וכתב הרא"מ ז"ל שיבוש הוא שנפל בספרים, שמפני שראו גבי ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך (בראשית ו יח), שפירש האנשים לבד והנשים לבד, חשבו שכמו כן ראוי לפרש זה אצל העשיה, ואין … להמשך קריאה

א מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו וגו' (בראשית ז ב). פירש רש"י (ד"ה) הטהורה, העתידה להיות טהורה בישראל, למדנו שלמד נח תורה. ותמה הרא"מ ז"ל למה שבק דרך הגמרא בזבחים קט"ז ע"א דמקשה מי הוי טמאים וטהורים בהאי שעתא, ומשני שהעבירן לפני … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל נח בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (בראשית ז א). לכאורה קשה טעם זה למה, אי כדי שלא יחשוב נח בעצמו כי משא פנים יש בדבר, מהיכי תיתי לו לחשוב כן, הלא בודאי ידע בעצמו כי לא עשה כמעשיהם דהרי הוכיחן כדאיתא בפרק חלק … להמשך קריאה

א במדרש תהלים (שוח"ט) מזמור א' (א-ו) הובא בעקדה ריש שער י"ב וז"ל, (תהלים א א) אשרי האיש אשר לא הלך זה נח, בעצת רשעים זה דור אנוש, ובדרך חטאים לא עמד זה דור המבול, ובמושב לצים לא ישב זה דור הפלגה, (תהלים א ב) כי אם בתורת ה' חפצו, אלו שבע מצות שניתנו לו, … להמשך קריאה

א בתנחומא ריש הפרשה (תנחומא נח סי' א') ילמדנו רבינו על כמה עבירות נשים מיתות בשעת לידתן. כך שנו רבותינו על שלש עבירות וכו', על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו, אמר הקב"ה אדם הראשון תחילת בריותי היה ונצטוה על עץ הדעת (בראשית ב יז), וכתיב בחוה … להמשך קריאה

א במדרש ב"ר (פ"ל א') אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים (בראשית ו ט), הה"ד (משלי י כה) כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול, וצדיק יסוד עולם זה נח, הפוך רשעים ואינם זה דור המבול, ובית צדיקים יעמוד זה נח. נ"ל דהיה קשה להמדרש מה ענין נח איש צדיק וגו' לאלה תולדות נח, … להמשך קריאה

א ועל דרך רמז נ"ל לפרש אלה תולדות נח וגו', על פי מ"ש לפרש הפסוק (משלי ט"ו כ"ד) אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. כי אית יראה עילאה בגין דאיהו שרשא ועקרא דכל עלמין ולא מפחד העונש, ויראה תתאה דהיינו יראת העונש (עיין זוהר ח"א י"א ע"ב). והנה הירא רק מעונש, אינו שומר … להמשך קריאה

א את האלקים התהלך נח, פירש רש"י שהיה צריך סעד לתומכו. הנה אין לך פסוק שאין כל גופי תורה או עבודה תלוין בו, וכאן למדנו אורחות חיים שאין הקב"ה עוזר, רק להעוזרין לעצמן השי"ת תומכן, והרמז לזה דוד המלך ע"ה שכל תפלותיו היה הכל צריך גבוה, וסתם ישועה ששואל היינו במילי דשמיא, אמר (תהלים סט … להמשך קריאה

א בדורותיו (בראשית ו ט). פירש רש"י יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי וכו', עיין שם. ואני אומר דאלו ואלו דברי אלקים חיים. וגם לישב הכפל כיון שכבר אמר צדיק תמים היה, שוב אין צריך לומר את האלקים התהלך. והנ"ל בזה, כי בעל מעשים טובים ורובו לשמה יקרא צדיק, אף שיש בו מהתערובות החונף מעט … להמשך קריאה

א צדיק תמים היה בדורותיו (בראשית ו ט), ולהלן נאמר (בראשית ז א) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ולא נאמר תמים, וידוע מה שדרשו רז"ל (עירובין י"ח ע"ב), וגם אני כבר פרשתי בו, וכעת לחדש באתי. וגם לישב הדקדוק דתיבת לפני הוא כשפת יתר. וגם להבין מה דדייק לומר בדור הזה, ולהלן אומר … להמשך קריאה

א צדיק תמים היה בדורותיו (בראשית ו ט). הנה על דרך הפשט קשה למה לי השבח הזה כאן. וגם התואר תמים מה היא. וגם בדורותיו מיותר, דודאי בדורותיו היה דכל אדם הוא נמצא בדורו, וכבר כתבתי בזה, אך דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע. והנ"ל דהא רש"י פירש בפסוק (בראשית ו יג) קץ כל בשר (ד"ה … להמשך קריאה

א נח איש צדיק תמים היה (בראשית ו ט). והנה לכאורה היה די לומר נח צדיק תמים היה, ואיש למה. והנ"ל על פי מ"ש בפסוק (תהלים ז ט) שפטני ה' כצדקי וכתומי עלי, ותורף הדברים דבערך גדולתו וכבודו איך שראוי לעבדו אין לו שיעור, אך בערך העובד כפי כחו וחכמתו יש שיעור, ואם כן לא … להמשך קריאה

א אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח (בראשית ו ט). יש לדקדק (א), מה ענין צדיק לתולדות, לא היה לו לומר אלא אלה תולדות נח שם חם ויפת, ודברי רש"י (ד"ה אלה) ידועים. (ב), בדורותיו למה. (ג), כאן נאמר צדיק תמים, ולהלן (בראשית ז א) נאמר כי אותך … להמשך קריאה

א כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיה מג ז). דהנה ידוע (סנהדרין צ"ז ע"א) דשית אלפי שני הוי עלמא, ואחד כלו שבת, הוא בשבע ספירות הבנין מחסד ולמטה. והנה הוד היה כלו בגלות, ונהפך למטה הוד לדוה כל היום דוה (איכה א יג), והודי נהפך למשחית (דניאל י ח), ומן יסוד יצא … להמשך קריאה

א ה' חפץ למען צדקו וגו' (ישעיה מב כא), עד (ישעיה מג י) אתם עדי וגו' לפני לא נוצר אל וגו'. בהקדים לפרש הפסוק בפרשת ויצא (בראשית כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וגו'. לישב מה שדקדקו המפרשים כיון שנמשלו לכוכבים גם כן, למה נאמר ליעקב הגרוע. והנ"ל כי מבואר באלשיך פרשת ויצא … להמשך קריאה

א בהפטרה (ישעיה מב יג) ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה על אויביו יתגבר. והנה ידוע דאוהב ית"ש רק להטיב שהוא מקור הטוב, ולהעונש יקרא ירידת מעלה, כנודע מהרמב"ם בפסוק (בראשית יא ד) וירד ה' לראות את המגדול, ומהזוהר הק' (ח"א ק"ה ע"ב) בפסוק (בראשית יח כא) ארדה נא ואראה, והבן. והנה כשיש צורך … להמשך קריאה

א ונח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו ח). עיין מ"ש בזה ריש פרשת נח. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

א וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום (בראשית ו ה), וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו (בראשית ו ו). י"ל על פי מה שכתב בידי משה על המדרש בפרשת חקת, דטעם הפלוגתא אם חכמה בראש או בלב, דמאן דאמר דסובר דראשו מארץ … להמשך קריאה

א ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיה ימיו מאה ועשרים שנה (בראשית ו ג). והנה הפסוק בעצמותו משולל הבנה. נוסף על זה מה שדרשו בו רז"ל (חולין קל"ט ע"ב) בשגם זה משה כי כן הוא בגימטריא, וזה מוסיף קושיא על קושיא מה ענינו של משה לכאן. גם צריך להבין מ"ש … להמשך קריאה

א הלא אם תטיב שאת (בראשית ד ז). יש לפרש כי לפעמים היצר הרע מדיח את האדם מדרך הטובה בהראות לו שפלותו ופחיתותו, כמ"ש העקדה (שער ס"ז) מחויב השקפת האדם אל החלק המעולה שבו ולא אל חלק הפחות, עיין שם. וזה שמזהיר הכתוב דלטוב ישא את עצמו ויאמר הלא אני חלק אלקי ממעל כנ"ל. הסבר … להמשך קריאה

א ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' (בראשית ד ג) והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, וישע ה' אל הבל וגו' (בראשית ד ד). הנה רבים ראו כן תמהו מה נשתנה זה מזה כיון שכל אחד הביא משלו ממה שעסק בו. ועוד דראוי לומר והבל הביא מבכורות צאנו, ושני תיבות גם הוא, אך למותר … להמשך קריאה

א כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג יט). י"ל כי העצלות היא מיסוד העפר כי הוא גס וכבד מכלן, ומי שהוא עצל בטבע העפר אינו משלים חקו במצות ומעשים טובים, ועל כן צריך להתגלגל. וזה שאמר הכתוב כי עפר אתה, אם עצל אתה, אז ואל עפר תשוב, ועל כן תהיה איש מהיר במלאכתך … להמשך קריאה

א ויאמר ד' אלקים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה וגו' (בראשית ג יד). עיין בתרגום יונתן שמפרש שאמר ה' לנחש ליט את מכל בעירא ומכל חיות ברא וכו' ואריסא דמותא בפומך, עיין שם. ולכאורה עלה על דעתי לפרש כוונתו שאמר הש"י להנחש ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית … להמשך קריאה

א והנחש היה ערום (בראשית ג א), וגו' ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותין (בראשית ג ד), פירוש רש"י (ד"ה לא) דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה. נשאלתי במה שנתקשו לומדי בית המדרש דק"ק דראהביטש, האיך אמרה הנחש כשם שאין מיתה בנגיעה וכו', הא עדיין לא … להמשך קריאה