א
והנחש היה ערום (בראשית ג א), וגו' ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותין (בראשית ג ד), פירוש רש"י (ד"ה לא) דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה. נשאלתי במה שנתקשו לומדי בית המדרש דק"ק דראהביטש, האיך אמרה הנחש כשם שאין מיתה בנגיעה וכו', הא עדיין לא כלה היום והשי"ת אמר ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב יז), (וכן הקשה השפתי חכמים). והשבתי בתוך כדי דבור, כיון שדעתה היה שהנגיעה והאכילה שוין המה, אמרה בדרך ממה נפשך, אם יש מיתה, אם כן כיון שכבר נגעה מה יתן ומה יוסף אם תאכל, דהלא כבר המיתה מזומנת מכח הנגיעה, ושוב אין לה לירא לנפשה שלא תאכל. ואם אין מיתה בנגיעה, אם כן באכילה גם כן אין מיתה, רק דנקטה בלשונה הצד הטוב של הממה נפשך, דהיינו אם אין מיתה וכו', ומזה יובן מכללו דאם יש מיתה באכילה אם כן גם בנגיעה, ושוב אין לה מה להפסיד, ופשטה טלפה לומר רק הצד הטוב של הממה נפשך, ולא צד הרע משום אל יפתח אדם פיו לשטן (ברכות י"ט ע"א), וכדרך אוהב נאמן שאינו פותח פיו לרעת אהובו, והוא מובן מאליו מכללו, וזה ברור.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.