חיים וחסד שי״ב

א

ונשא אהרן את שמות בני ישראל על שתי כתפיו לזכרון לפני ה' תמיד (שמות כח, יב). איתא (הוריות יב.) אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשוך מלכותו, שנאמר (מ"א א, לג-לד) והורדתם אותו אל גיחון ומשחת אותו שם. ואתא הקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח.). הנה אנו נקראים בנים כמ"ש (דברים יד, א) בנים אתם לה' וגו', ובנים נקראים על שם מנצחים, כמו שאמרו חז"ל (ב"מ נט:) נצחוני בני, פירוש השי"ת נתן לנו מדת הנצחון לנצח אותו כביכול, וזה היה רצונו, פירוש שאין מהפכין הרצוניות חס ושלום, אלא מושכין המשכה לעולם כרצון השי"ת. וזה הקב"ה קראו ליעקב אל, פירוש שמסר החכמה שנקרא כח ליעקב כדי שבהחכמה ינצח להשי"ת, ואל הוא כח, כלומר שמחמת החכמה מביאין השי"ת בתענוג, וזה סוד הקב"ה קא חייך ואמר נצחוני בני, ואל הוא צירוף למ"ד אל"ף, אלף הוא חכמה ול' הוא אמצעות האותיות והוא התענוג, כלומר בחכמה יכול האדם להביא השי"ת בתענוג. ויש צירוף א"ת, פירוש בהסתכלות החכמה על סוף דרגין יכול לקשר ולחבר לשרשו, ות' הוא סוף דרגין, וזהו (סוטה יז. ועוד) את לרבות, לשון הגדלה, שיגדל ויקשר סוף דרגין עם השי"ת. וזהו קל וחומר, כי החכמה נקראת קל שאין בה כבידות, ובהסתכלות החכמה על החומריות יכול לקשר אותם לשרשם.

ב

והנה בצירוף א"ל הביא משה להשי"ת בתענוג, וז"ש (במדבר יב, יג) אל נא רפא וגו', והשיב לו השי"ת מקל וחומר (ערש"י שם, יד), שיסתכל בחכמה על החומריות ועל ידי זה יהיה רפואה. וזהו (תהלים לד, טו) ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן, יין הוא נקרא תענוג, וז"ש ישמח – שמאיר הפנים מהחכמה. חסר: הרצוניות של השי"ת נקרא יוד, שמעגל ומקיף כל הדברים, וכשבא בהמשכה נקרא ו' לתוך הבית, וזה סוד (תקו"ז יב:) נקודה בהיכליה, נמצא שהחכמה לא נמדדה בכלי ועל כן יש בה כח להתחבר עם כל הדברים, מה שאין כן שאר המדות שנצמצם בכלי.

ג

וזהו שהיו מושחין המלכים בשמן, שהיא חכמה (זהר ח"ג ז:), פירוש שהיו משיגין לו חכמה, כי מחמת עצמו לית ליה מגרמיה כלום, והיו אחרים ממשיכין לו הא' שהוא החכמה, וגם א' לשון שררה, וגם על המעיין דוקא שהוא חכמה (תקו"ז פז.) כדי שתמשך מלכותו, שיכול להמשיך אל העולם: