א
מצות פרה אדומה היא חק בלי טעם. פירוש הטעם הוא אור גדול כל כך שאין אנו משיגין אותו, אבל משה זכה לבינה (ר"ה כא:) והבין אותה. והנה פרה אדומה נקרא המחשבה (זהר ח"ג רמג:), ונקרא פרה על שם שהוא פרה ורבה שכליות לאדם, אדומה נקרא על שם האדמימות שהיא בינה שמינה דינין מתערין (זהר ח"א קנא.). והנה כמו שפרה אדומה מטמא טהורים ומטהרת טמאים כך המחשבה, כי אמרו ז"ל (שבועות לט.) ישראל הם עריבים זה בזה, לשון מעורבים, והמחשבה טמאה מאדם שאינו מזוכך נופלת על הצדיק על מחשבתו וכביכול שמטמא את הצדיק, אך שהצדיק נמשך לשורשו עי"ז מושך ומעלה עמו את המחשבה, ועל ידי זה יכול להביא טהרה גם לאדם שאינו מזוכך ויכול להיות לו עלייה על ידי זה, וזהו בתחילה לטמא טהורים ואחר כך לטהר טמאים.
ב
והנה הבינה היא בית להחכמה ונקרא משכן לחכמה, ונקרא נוקבא שמקבלת מהחכמה, והדיבור נקרא קרקע המשכן, ולפעמים ההבנה מקבלת מהדיבור, שע"י הדיבור נתעורר הכוונה, וזו היפך מהראוי שצריכה להיות מקבלת מחכמה ולא מדיבור, וזה גרם שסטה מהבעל מהמשכיל, על כן אין יכולה לקבל מהחכמה. ואם זכתה כו', אם יזכך את עצמו ויתחבר להמשכיל ואז תהיה מקבלת מהחכמה ויהיה הדיבור הולדה מחמת הבינה:
הסבר על זכויות יוצרים
חיים וחסד
רשיון: CC-BY-NC
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.