א ותנן אחד השור ואחד כל בהמה כו' עיין בב"י האיך מפרש דמהיכי יליף לה רבינו [והביאו הב"ח] ולעד"נ רבינו דכתב בפשיטות ז"ל ותנן א' שור וא' כל שאר בהמה כו' לא להכי נתכוון אלא כוונתו דילפינן שור דנגיחה משור דשבת כדילפינן שם באותו משנה דבור חסימה וכלאים שור שור משבת והא דלא יליף נמי … להמשך קריאה
א תשובה מה שתוכל לברר כו' וישבע ראובן עיין בב"י מ"ש על מה שקיצר רבינו ל' השאלה ויש ליתן קצת טעם שמש"ה קיצר רבינו מפני שקאי אמ"ש לפני זה דברי הרמב"ם שאין כל מלשין פסול לשבועה אא"כ נתכוין כו' וכתב התשובה מיד ע"ז ללמדך שגם בנדון זה מה"ט כתב הרא"ש שנאמן בשבועה שלא נתכוין למסור … להמשך קריאה
א וכגון שיטענו בדבר הרגיל כו' שם בגמ' ז"ל ההוא גברא דבטש בכספת' דחברי' שדא בנהרא אתא מריה ואמר כך וכך הוה לי בגווי' יתיב רב אשי וקא מעיין בה בכה"ג מאי א"ל רבינא לאו היינו מתני' דתנן ומודים חכמים לר' יודא במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכו שכן דרך בני אדם להניח בבתים … להמשך קריאה
א ולדעת ר"י פטור אף על הסילוק דבשעת החילוק גרמא בנזקין בעלמא הוא ופטור וכנ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה
א וכן הזורק כלי כו' מימרא דרבה [עב"ח שהביאו] ופירש"י מש"ה פטור הזורק אפי' קדם הוא בעצמו וסילק הכרי' שהרי בשעת זריקתו לא היה ראוי לישבר ואז פסק גיריה דיליה ושוב בשעה שסילק הכרים לא היה אלא גרמא בעלמא וכתב ע"ז הרי"ף מסתבר לן דלית הלכתא בהא כרבה וס"ל דלא דיינינן דינא דגרמי כו' וכ"כ … להמשך קריאה
א ואם היה לו בו שותפות כו' חייב לשלם צ"ע דבי"ד סי' ד' כ"ר בשם הרא"ש דאפי' שותף אינו אוסר דאמרינן לצעורי קמכוין וכ"כ שם בסי' קמ"ה ואיכא למימר דרבי' לא נחית כאן לפסוק הלכה דשותף אסור או לא אלא בא להשמיענו דבדין זה מצינו שהמזיק חייב למר כדאית ליה ולמר כדא"ל דהיינו להרמב"ם בהיותו … להמשך קריאה
א שאינו עושה בגופו הוא תולדתו ז"ל ב"י כ"כ גם הרמב"ם פ"ו מהל' חובל ואיני יודע למנ"מ קראו אותם תולדות עכ"ל פי' בשלמא אמשנה וגמ' ריש ב"ק לק"מ דתנא אתורה קאי ולפרש דמה שפרטה התורה ד' נזיקין לאו דאין עוד חיובים בניזקין אלא שאלו הם אבות ומהם מסתעפים ומשתמעים חיובים אחרים הנקראים תולדות אבל הרמב"ם … להמשך קריאה
א משלשין ביניהם בש"ע כתוב משלמין ביניהם גם המרדכי פ"ק דב"מ הביא לשון הרמב"ם וכ' משלמין אבל בספרי הרמב"ם שלפנינו בפ"ו דחובל איתא ג"כ לשון משלשין וכ"כ הטור ס"ס תכ"א בשמו ב' שחבלו כא' שניהם חייבין ומשלשין ביניהן וכן הוא ל' מיימוני פ"א דחובל וכן הוא בפ"ק דמכות דף ג' כיצד העידו שהוא חייב לחבירו … להמשך קריאה
א שור שעלה על גבי שור חבירו כו' עיין בב"י מ"ש בשם הרמב"ם והמ"מ ור"ל דאם נכנס שור הניזק לחצר המזיק ועלה עליו שור המזיק והניזק בא להציל שורו ועי"ז מת שור המזיק חייב הניזק לשלם למזיק שורו כמו שבאם הכניס ראובן כליו לחצר שמעון דשמעון יוצא ונכנס ומשבר כליו דפטור וס"ל דה"ה שור המזיק … להמשך קריאה
א ואם האילן ראוי ליקצץ כו' שם בגמרא וע"ש ובפרש"י דלשם ורבי' שכתב חייב ליתן לו כפי מה שיראו הדינים ולא כתב מילתא דפסיקא ליתן לו י' זהו' וכמ"ש אח"ז בביטל ממנו מצוה לכאורה היה נראה דר"ל דהדיינים יראו אם הוא צורך שעה להרגו ולקצצו מיד ולא היה פנאי להודיע וכיוצא בזה אז הוא פטור. … להמשך קריאה
א הקוצץ נטיעותיו אע"פ שאינו רשאי בב"ק דף צ' מעשה בא' שפרע ראש האשה בשוק וחייבו ר"ע ליתן ד' מאות זוז כו' עד א"ל לזו אני נותן ד' מאות זוז א"ל לא אמרת כלום דהחובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי פטור אחרים שחבלו בו חייבים וז"ל התוס' שם דף צ"א החובל בעצמו כו' פטור תימה מאי … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם כו' הנה רבים תמהו על הרמב"ם שדבריו הן שלא כשיטת הגמ' שבידינו וגם על הרא"ש יש לתמוה שפי' הגמרא במקצת כרש"י ובמקצת דלא כרש"י לכן באתי להעתיק ל' הגמרא ופרש"י ולדקדק בהן ולבארן וע"פ ישובן יתבארו ג"כ דברי הרמב"ם והרא"ש ז"ל והוא זה דגרסינן שם תניא ה' שישבו כו' [עב"ח שהביאו עד … להמשך קריאה
א ואם עמד לתקן משאו כו' כאן סתם רבינו דפטור אע"פ שלא הזהירו משום דאמרי' דטרוד היה וק"ק הא הרי"ף הוא דאמר הכי אבל הרא"ש חולק ע"ז וכ"ר דעת שניהן לקמן בר"ס תי"ג בענין שני קדרין שנפל הראשון ולא היה יכול לעמוד ונתקל השני בראשון והרא"ש תמה שם בקדרין אפסקא דהרי"ף והוכיח דמשמע מהמשנה דבא' … להמשך קריאה
א כתב הרמ"ה אם שניהם רצים כו' לכאורה היה נראה דהרמ"ה מיירי דוקא בשנים רצים בר"ה וכדקתני במשנה דפרק המניח הנ"ל בהדיא שנים שהיו רצים בר"ה ומטעם מחילה נגעו בה והוא דכל שרץ בר"ה מייאש נפשו שגם אחר יעשה מה שהוא עושה וירוץ נגדו והו"ל כשנים שהתאבקו בתחלה יחד ומפיל אחד את השני והזיקו דכ"ר … להמשך קריאה
א (ה)(ו) כל מקום שמזיק חייב כו' ואפי' ברשות המזיק כו' היו שניהם ברשות כו' ז"ל הגמ' אמר רבה נכנס לחצר כו' [עב"ח שמביאו עד ואזדא כו'] (ופירש"י והזיק קרי ביה בין מתכוין בין אינו מתכוין מיהו בידים הזיקו הוזק שזה עומד במקומן ובא בע"ה ונתקל בו) ואזדא לטעמייהו דאמר רבה ואיתימא רב פפא שניהן … להמשך קריאה
א דאמר רב יהודה כו' מדברי ב"י מוכח שגירסת ספרו היה ואמר ר' יודא כו' בוי"ו ולכאורה כן הוא ותרתי קאמר דהא דאסור להזיק בראייה יש מזה כמה הלכות במשנה וגמרא ריש ב"ב וכתבו רבינו בסי' קנ"ד וקנ"ז ע"ש אבל אחר העיון גירסת הספרים דאמר בדלי"ת היא היותר נכונה בעיני דהנהו הדינים הנזכרים שם היינו … להמשך קריאה
א ובלבד שלא יהא אנוס כו' ז"ל הגמרא ספ"ב דב"ק דף כ"ז אמר רבא נפל מראש הגג ברוח שאינה מצויה והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור מד' דברים ברוח מצויה והזיק ובייש חייב בד' דברים ופטור על הבשת וב"י הקשה כו' [עב"ח שהביאו] ואני אומר דבלה"נ ק' דברי רבינו אהדדי שכתב בהדיא בסי' תכ"א סי"ג … להמשך קריאה
א ואם בעל השדה אומר לו עקור כו' עד אין שומעין כו' בב"מ דף ק"א איתא היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה ושמואל אמר אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה אמר רב פפא ול"פ כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע והא דרב … להמשך קריאה
א גבאה הגזלן מהנגזל בחובו אם היה כו' ולא רצה אלא זאת כו' נראה דהאי ולא רצה כו' ל"ד הוא דהא מסיק וכתב ז"ל ואם אין לנגזל קרקע אחרת כו' משמע הא יש לו אחרת אע"פ שלא שמענו שהקפיד לאמר תן לי זאת סתמא כפירושו דמי וה"ט דאילו לא כיון כדי לעמוד בהימנותיה כיון דידו … להמשך קריאה
א ואין נראה דמיד כשקנאה נתקיימה כו' עיין בב"י שהמליץ בעד הרמב"ם (והא דכ"ר בר"ס זה והוא מהגמרא דלא אמרינן שיקנה כחו של נגזל כו' דמשמע אף שיאמר שלעצמו קנאו אין שומעין לו דלא כב"י בתירוץ שני שלו שכתב בהרמב"ם ע"ש דדוחק לומר דר"ל שם אנן לא טענינן ליה עבורו אבל הוא היה יכול לטעון … להמשך קריאה
א הגוזל שדה ומכרה או נתנה לאחר כו' עד או ביד מקבל המתנה בפ"ק דב"מ אמרינן הכי אליביה דרב אשי ופסקו הפוסקים כרב אשי וזה שדקדק רבינו ג"כ וכתב ומכרה או נתנה וסיים בטעם דכיון בלקיחתו כדי לעמוד בנאמנותו וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א ופירות שאכל הלוקח בעוד שהיתה בידו צריך לשלם לנגזל כו' כ"כ ג"כ הרמב"ם בפ"ט דהלכות גזילה וכתב ע"ז המ"מ שם דלא משמע מפרש"י בפ' הניזקין כו' עד והכי משמע קצת באוקימתא קמייתא דשנים אוחזין דף י"ז גבי הא דלאכילת פירות דקאמר הכא כגון שגזל שדה מליאה פירות ואכל פירות וכו' ואם כדברי רבינו הו"ל … להמשך קריאה
א ואינו נותן לו כלום ז"ל ב"י צ"ל שמש"ר בין השביח הוא בין בשבחא דממילא לא קאי אלא להא דקאמר טורף אותה מיד הלוקח כמו שהיא עם שבחה אבל מאי דקאמר אינו נותן לו כלום לא הוה אלא בשבחא דממילא או בהשביחה הוא בהוצאתו ואין השבח יתר על ההוצאה אבל אם השבח יתר על ההוצאה … להמשך קריאה
א שלש עבירות הן בענין גזילת קרקע ז"ל ב"י יש לתמוה למה כתב בענין גזילת קרקע דבגזילת מטלטלים נמי משכחת לה להני ג' עכ"ל וכבר כתבתי בפרישה בישובו בסי' שכ"ט דלא תחמוד אינו עובר אלא בשעשה הקנין והוא ממכילתא כמ"ש שם ואז אף אם רוצה ליתן דמים בעדו עובר בלא תחמוד וכשלקחו בלא דמים עובר … להמשך קריאה
א ושמעון כופר הכל כו' עד כפי שישבע שמעון ששוה בשעת הבציר כו' ז"ל ב"י תמיהני כו' [עב"ח שמביאו] ונ"ל ליישב דהמעשה כך היה דהנתבע השיב לו אמת שאכלתי ממנו פירות אבל דידי אכלתי כי לקחתי ממך השדה ושטר היה בידי ואבדתי ולא היו לי עדי חזקה ג"ש גם התובע לא הוה טוען עליו שאכלו … להמשך קריאה
א ואשה וקטן נאמנים לומר כו' עד וגם מסיחין לפי תימן כן הוא בב"ק דף קי"ד אל' המשנה דקתני שם אר"י בן ברוקא נאמנים אשה וקטן לומר מכאן יצא נחיל זה כו' דפריך אשה וקטן בני עדות נינהו אר"י אמר שמואל הב"ע כגון שהיו בעלי' מרדפין אחריהם ואשה וקטן מסיחין לפ"ת מכאן יצא נחיל זה … להמשך קריאה