א
(ה)(ו) כל מקום שמזיק חייב כו' ואפי' ברשות המזיק כו' היו שניהם ברשות כו' ז"ל הגמ' אמר רבה נכנס לחצר כו' [עב"ח שמביאו עד ואזדא כו'] (ופירש"י והזיק קרי ביה בין מתכוין בין אינו מתכוין מיהו בידים הזיקו הוזק שזה עומד במקומן ובא בע"ה ונתקל בו) ואזדא לטעמייהו דאמר רבה ואיתימא רב פפא שניהן ברשות או שניהן שלא ברשות הזיקו זא"י חייבין הוזקו זה בזה פטורין טעמא דשניהן ברשות או שניהן שלא ברשות אבל א' ברשות וא' שלא ברשות דברשות פטור ושלא ברשות חייב עכ"ל הגמרא ופירש"י הזיקו בידים כו' [עב"ת בסעיף ח' שהביא שם מה שהקשה רש"י] ומינה דמ"ש דשלא ברשות חייב מיירי בין היזק דבידים בין הוזק בו ממילא דדוקא כששניהן שווין ברשות או שלא ברשות חילקו בין הזיק דחייב בין הוזק דפטור הא אינן שווין דברשות פטור ושלא ברשות חייב בשניהן וכן מפורש בתחלה דברי רבא במימרא זו דקאמר נכנס לחצר בע"ה שלא ברשות דאם הוזק בו בע"ה חייב הזיקו בע"ה פטור וה"ט משום דבע"ה הוא ברשות מש"ה אפי' הזיקו בידים לשלא ברשות פטור והטעם מפורש שם בתו' בד"ה שניהן ברשות כו' [עיין ב"ח שמביאו בס"ו] ונראה דמה שמסקי התוספות וכתבו שלא ברשות חייב ל"ד בהזיקו אלא אפילו בהוזקו חייב אלא אגב רבותא דברשות פטור נקט הזיקו. ובזה דברי רבינו מבוארין וכמ"ש בפרישה. ע"ש. ומש"ר בשם הרמ"ה הא דאמרינן דאם הוזק בע"ה בנכנס דחייב הנכנס דהיינו דוקא בדלא ידע בעל הבית שנכנס כו' האי לא ידע דהרמ"ה לא הוה דומיא דלא ידע דרב פפא הנ"ל דשם פירושו דבשעה שהזיקו לא ידע ביה להזיקו במזיד וכמ"ש שם ולא ידע דהרמ"ה פי' דל"מ דלא ידע ביה להזיקו ביה במזיד אלא אפילו לא ידע ביה שנכנס לרשותו משעה ראשונה מיירי דאי ידע מכניסתו הו"ל כאילו נכנס ברשות דכיון דידע מכניסתו הו"ל לאסוקי אדעתיה דעדיין הוא שם ואז דינם כשניהם ברשות הנ"ל דבהזיקו בידים חייב ובחוזק פטור. ונראה דלדעת הרמ"ה ה"ה ברישא בהזיקו בע"ה להנכנס שלא ברשות בשוגג היינו דוקא בדלא ידע ביה בע"ה שנכנס הא ידע מכניסתו דוקא הוזק הנכנס מבע"ה פטור הא הזיקו חייב כדין שניהן ברשות ומטעם שכתבתי דהו"ל לאסוקי אדעתיה והרמב"ם בפ"ו דהל' חובל לא כ"כ ומפרש להסוגיא בענין אחר וכמ"ש המ"מ שם ע"ש ולהרמ"ה שחילק בין שניהן עושין מעשה זה בזה (וכן) [ובין] כשא' לבד עושה מעשה בחבירו (לכאורה נראה דלדבריו אצ"ל דהזיקו זה בזה דתנן בהמניח דפטורין בשנים מהלכין הוא ל"ד כפירש"י אלא ס"ל דבפרק המניח מיירי כששניהן עשו מעשה זה בזה וכמו שכתב רבינו בסמוך (אבל ז"א) וכמו שכתבתי בסמוך בפרישה ודרישה אדברי הרמ"ה:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.