דרישה, חושן משפט רמ״ב:ו׳

א

וכתב הר"ר יוסף הא דמתנה טמירתא לא קניא דוקא בדלית בה קנין כו' עד ואיכא נמי למימר כו' הרמב"ן כתב (וב"י הביאו אדברי הר"ר יוסף הללו) ז"ל ובתשובה לגאון דבקנין לחודיה אי אמר בשעת הקנין דהא מתנתו פרהסיא הוא קנה ואי לא אמר הכי חיישינן לסתמא ודברי הר"ר יוסף מטין כן עכ"ל נראה מ"ש ודברי הר"ר יוסף מטין כן ר"ל דברי ר' יוסף האחרונים והוא מ"ש ואיכא נמי למימר כו' ולפ"ז מ"ש בקנין לחודיה כו' דרבותא כ"כ דאפילו לא הזכיר לו שום כתיבה אלא קנין לחודיה אפ"ה בעינן שיאמר שיהא בפרהסיא וכיון שכתב שהוא דומה לדברי ר' יוסף נראה דדוקא בקנין דלכתיבה עומד ס"ל הכי וכמ"ש ר"י בהדיא דכיון דלכתיבה עומד הו"ל כאילו לא הקנהו מיד [אלא] עד אחר שיכתוב אבל אי הקנהו או החזיקהו לקנותו מיד משמע דס"ל דא"צ להזכיר בהמתנה ל' פרהסיא ואפילו בקנין סתם נראה לכאורה דדוקא בקנין דקרקעות דעומד לכתיבה הוא דמצריך שיאמר בשעת קנין ג"כ כתבו ליה שטר בשוקא אבל לא בקנין מטלטלין (דדוקא קרקעו' דבמקומה עומדת צריך ראי' לקניינו שלא ישתכח משא"כ בקנין דמטלטלין דמיד אחר הקנין יקחנו לביתו או לרשותו וא"צ שטר ראיה מש"ה אינו עומד לכתיבה) וגדולה מזו משמע מדברי הרמב"ם בריש פ"ה דזכייה דאפילו בשטר דמטלטלין א"צ להזכיר כתבו בשוקא שכתב שם ז"ל לפיכך כל שטר מתנה קרקע שאין כתוב בו וא"ל פלוני הנותן שבו בשוקא וברחובות וכתבו לו מתנה גלויה ומפורסמת כו' עד ולא זכה בה המקבל הרי שדקדק לכתוב כל שטר מתנת קרקע ואף שהמ"מ כתב שם ז"ל מ"ש המחבר קרקע לאו למימרא מתנת מטלטלין שהיא מסותרת שתועיל דהא אמרינן סתמא האי מתנתא טמירתא כו' מ"מ הרי דקדק בלשונו גם המ"מ דבמטלטלין אינו פסול אלא במתנה טמירתא ממש ולא כשהיא סתמא בקנין וכמו שסיים המ"מ שם בהדיא וכתב ז"ל ומ"ש המחבר קרקע אינו אלא מפני שאין שטר מועיל במטלטלין בלא קנין וה"ה לקנין מטלטלין ודאי כשצוה להסתירו עכ"ל הרי שכתב במטלטלין דוקא כשצוה להסתירו ולאפוקי בסתמא ומדכתב שאין מועיל במטלטלין בלא קנין משמע דר"ל וכיון דאיכא קנין וא"צ שטר לא הקפידו בסתמא משא"כ בקרקע דבעי נמי שטר ונראה שהר"ר יוסף שהזכיר רבינו כאן הוא הרב מיגא"ש שהיה רבו של הרמב"ם שעל הרוב נמשך הרמב"ם אחריו כידוע וס"ל הכי וכמ"ש אלא שממה שסיים רבינו וכתב ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל מוכח דס"ל לרבינו דגם במטלטלין דינא הכי הוא ויגעתי ולא מצאתי זה לא בהלכותיו ולא בתשובותיו דהרא"ש ודוחק לומר דבע"פ שמע רבינו כן מהרא"ש אביו וצ"ל שדייקו רבינו ממה שכתב הרא"ש אביו דאפילו אי תפס מפקינן מיניה משום דהו"ל ספיקא דדינא וכההיא דתקפו כהן דפ"ק דמציעא וכמ"ש לשונו לעיל בסמוך בדרישה ומדמייתי זה אדברי ר' יוסף דמיירי בקנין ש"מ דס"ל לרבינו דגם בקנין מטלטלין דינא הכי דהרי שם במטלטלין דבכור איירי וכנ"ל ומיהו נראה דמיירי באינו מוסר לו המטלטלין מיד דאז רגילין ליקח שטר על המתנה וק"ל:

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן