דרישה, חושן משפט רמ״ב:ו׳

א

וכתב הר"ר יוסף הא דמתנה טמירתא לא קניא דוקא בדלית בה קנין כו' עד ואיכא נמי למימר כו' הרמב"ן כתב (וב"י הביאו אדברי הר"ר יוסף הללו) ז"ל ובתשובה לגאון דבקנין לחודיה אי אמר בשעת הקנין דהא מתנתו פרהסיא הוא קנה ואי לא אמר הכי חיישינן לסתמא ודברי הר"ר יוסף מטין כן עכ"ל נראה מ"ש ודברי הר"ר יוסף מטין כן ר"ל דברי ר' יוסף האחרונים והוא מ"ש ואיכא נמי למימר כו' ולפ"ז מ"ש בקנין לחודיה כו' דרבותא כ"כ דאפילו לא הזכיר לו שום כתיבה אלא קנין לחודיה אפ"ה בעינן שיאמר שיהא בפרהסיא וכיון שכתב שהוא דומה לדברי ר' יוסף נראה דדוקא בקנין דלכתיבה עומד ס"ל הכי וכמ"ש ר"י בהדיא דכיון דלכתיבה עומד הו"ל כאילו לא הקנהו מיד [אלא] עד אחר שיכתוב אבל אי הקנהו או החזיקהו לקנותו מיד משמע דס"ל דא"צ להזכיר בהמתנה ל' פרהסיא ואפילו בקנין סתם נראה לכאורה דדוקא בקנין דקרקעות דעומד לכתיבה הוא דמצריך שיאמר בשעת קנין ג"כ כתבו ליה שטר בשוקא אבל לא בקנין מטלטלין (דדוקא קרקעו' דבמקומה עומדת צריך ראי' לקניינו שלא ישתכח משא"כ בקנין דמטלטלין דמיד אחר הקנין יקחנו לביתו או לרשותו וא"צ שטר ראיה מש"ה אינו עומד לכתיבה) וגדולה מזו משמע מדברי הרמב"ם בריש פ"ה דזכייה דאפילו בשטר דמטלטלין א"צ להזכיר כתבו בשוקא שכתב שם ז"ל לפיכך כל שטר מתנה קרקע שאין כתוב בו וא"ל פלוני הנותן שבו בשוקא וברחובות וכתבו לו מתנה גלויה ומפורסמת כו' עד ולא זכה בה המקבל הרי שדקדק לכתוב כל שטר מתנת קרקע ואף שהמ"מ כתב שם ז"ל מ"ש המחבר קרקע לאו למימרא מתנת מטלטלין שהיא מסותרת שתועיל דהא אמרינן סתמא האי מתנתא טמירתא כו' מ"מ הרי דקדק בלשונו גם המ"מ דבמטלטלין אינו פסול אלא במתנה טמירתא ממש ולא כשהיא סתמא בקנין וכמו שסיים המ"מ שם בהדיא וכתב ז"ל ומ"ש המחבר קרקע אינו אלא מפני שאין שטר מועיל במטלטלין בלא קנין וה"ה לקנין מטלטלין ודאי כשצוה להסתירו עכ"ל הרי שכתב במטלטלין דוקא כשצוה להסתירו ולאפוקי בסתמא ומדכתב שאין מועיל במטלטלין בלא קנין משמע דר"ל וכיון דאיכא קנין וא"צ שטר לא הקפידו בסתמא משא"כ בקרקע דבעי נמי שטר ונראה שהר"ר יוסף שהזכיר רבינו כאן הוא הרב מיגא"ש שהיה רבו של הרמב"ם שעל הרוב נמשך הרמב"ם אחריו כידוע וס"ל הכי וכמ"ש אלא שממה שסיים רבינו וכתב ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל מוכח דס"ל לרבינו דגם במטלטלין דינא הכי הוא ויגעתי ולא מצאתי זה לא בהלכותיו ולא בתשובותיו דהרא"ש ודוחק לומר דבע"פ שמע רבינו כן מהרא"ש אביו וצ"ל שדייקו רבינו ממה שכתב הרא"ש אביו דאפילו אי תפס מפקינן מיניה משום דהו"ל ספיקא דדינא וכההיא דתקפו כהן דפ"ק דמציעא וכמ"ש לשונו לעיל בסמוך בדרישה ומדמייתי זה אדברי ר' יוסף דמיירי בקנין ש"מ דס"ל לרבינו דגם בקנין מטלטלין דינא הכי דהרי שם במטלטלין דבכור איירי וכנ"ל ומיהו נראה דמיירי באינו מוסר לו המטלטלין מיד דאז רגילין ליקח שטר על המתנה וק"ל: