א עכו"ם אנס כו' גיטין דף נ"ה תנן לא היו דנין דין סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי מלחמה ואילך יש בה דין סיקריקון (וז"ל רש"י ואפילו בתר דגזור כל דקטיל לקטלוה איסתפי ליה מקמא דקמאי דאקטלי) לקח מסיקריקון וחזר ולקח מב"ה מקחו בטל ואיפכא מקחו קיים זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהם אמרו הלוקח … להמשך קריאה
א החרש דינו כקטן גיטין דף נ"ט [עב"ח שהביא המשנה] ובגמרא אר"נ מחלוקת במטלטלין אבל לגיטין ד"ה ברמיזה (ופי' רש"י דקיי"ל בחרש שנשא כשנתחרש אם רצה להוציא מוציא כשם שכנס ברמיזה כך מוציא ברמיזה) פשיטא במטלטלין תנן מ"ד אף במטלטלין פרש"י דל"ת אפילו מטלטלין שנפלו לו בירושה דקנהו אביו כשהיה פקח אפ"ה ס"ל דיכול למכרם … להמשך קריאה
א ויראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל דבמקרקע אין מקחו מקח כו' בב"ב דף קנ"ה איתמר קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו רב הונא אר"נ מבן ך' ושם (ע"ב) אמרינן דתוך זמן כלפני זמן שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא ילמדנו רבינו תינוקת שהגיעה לגדלות ויודעת בטיב מו"מ מהי שלח ליה אם יודעת בטיב מו"מ מקחה מקח … להמשך קריאה
א ויראה לי שהקטן שקנה קרקע כו' שתעמוד בידו כו' מדלא כתב רבינו שיש חולקים בזה על הרמב"ם משמע דס"ל שהכל מודים להרמב"ם בזה וק' ממ"ש רבינו אח"כ מיד בסמוך וז"ל ויראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל דבמקרקעי אין מקחו מקח כו' וכ"כ עוד מיהו אם קנה קרקע מקחו מקח כו' דמשמע דוקא כשהוא מבן י"ג … להמשך קריאה
א (ז) וכן אם קנו מיד הקטן כו' עד שאין מוציאין מיד הקטן כלום שהקנין כשטר כו' רבינו שינה בלשון הרמב"ם כי ז"ל וכן אם קנו כו' או השכיר כו' לא קנה שאין מוציאין מיד הקטן בדין ואין קנין מיד הקטן כלום שהקנין כשטר כו' ומל' זה משמע דתרתי קאמר ומ"ש תחלה שאין מוציאין כו' … להמשך קריאה
א וחזר בו אינו מקבל מי שפרע ואחרים שחזרו בהן עומדים במי שפרע ברמב"ם שבידינו בפכ"ט ממכירה גרס גם בסיפא ואחרים שחזרו בהן מקבלים מי שפרע ורבינו ששינה הל' וכתב בסיפא ל' עמידה אם עשה כן בכוונה או שגירסת הרמב"ם שבידו היתה כן אפשר ליתן טעם על השינוי משום דקטן שנתן מעות וחוזר ורוצה להוציא … להמשך קריאה
א והרמב"ם כתב קטן עד י"ב שנה אין הקנאותיו כלום כו' ז"ל ב"י ספר מוטעה נזדמן לרבינו ויש לתמוה עליו למה לא תמה שאין מציאות לאותה נוסחא שהיה בידו בפי' הגמרא ולפי הנוסחא שבידינו דבריו ממש כדברי הגמרא גם מ"ש וא"א כתב כסברא ראשונה יש לתמוה דהא ליתא חילוף סברא בזה בגמרא אלא תלמוד ערוך … להמשך קריאה
א והרמ"ה ז"ל כתב ואם המוכר ידע כו' כתבתי בפרישה דנראה דבהא לא פליג הרמב"ם ומיהו אפשר לומר דהרמ"ה דכתב דהוצאת הליכה על המוכר טעמו דס"ל דפלוגתת ת"ק ורשב"ג מיירי אפי' בידע המוכר בהמום ואפילו בידע ס"ל לת"ק דאינו חייב בהוצאה והרמ"ה פסק כרשב"ג והרמב"ם פסק כת"ק ובזה יתיישב יותר מאי דכ"ר והרמ"ה כתב כו' … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם ז"ל מכאן אתה למד שהלוקח כו' ז"ל הראב"ד שם בהשגות א"א דין אמת הוא אלא שאין מכאן ראיה לפי שהזרע כשאינו ראוי לצמוח דבר ידוע הוא שהוא נרקב בעמידתו בקרקע ואינו בר השבה משא"כ בשאר מקומות והמ"מ כתב ז"ל והמחבר סובר כי הדברים ק"ו ומה פירות לזריעה שאינו מחזיר לו כלום אינו … להמשך קריאה
א ואינו נראה כן מההוא עובדא כו' האי עובדא איתא בב"מ דף מ"ב [עיין בב"ח שהביא ל' הגמרא] וז"ל הרא"ש משתבע איהו דלא הוה ידע כו' קרוב לודאי הוא דידע (פי' מש"ה לא מקרי טענת ספק) דסתם ספסרי בקי במומי הבהמות וגם מעיין בהו ודמי לסלע שנפלה משנים דאמר פ' אלו מציאות דמצי לאשתבועי כיון … להמשך קריאה
א ואם הדבר ספק המע"ה ז"ל ב"י דין זה נלמד מדין המוכר פרה לחבירו ושחטה ונמצאת טריפה שנתבאר בסמוך עכ"ל משמע מתוך ל' שס"ל בהאי דינא ג"כ שאם לא יביא הלוקח ראיה אפילו אם המעות עדיין ביד הלוקח צריך ליתנם למוכר ויפסיד הוא ומ"ש הרא"ש המע"ה היינו משום דמסתמא כל כמה דלא יהיב דמי לא … להמשך קריאה
א והר"ר אפרים כו' וכיון דלא אתני כו' ז"ל מהרו"ך בשארית יוסף שלו ק"ק דלא הוה צריך לה"ט שהרי בטוי"ד סימן פ"א כתב דבהמה שנשחטה ונטרפה מחמת סירכא דהחלב מותר דהוה ס"ס ספק שמא אינה נטרפה רק שאין אנו בקיאין בבדיקה ואת"ל טריפה היא שמה עתה נטרפה וא"כ הואיל והוה ס"ס המע"ה עכ"ל ותמוה בעיני … להמשך קריאה
א המוכר פרה לחבירו כו' בב"מ דף פ' גרסינן אר"י המוכר פרה לחבירו וא"ל פרה זו נגחנית כו' רבצנית היא והיה בה מום א' וסנפו בין המומין הרי זה מקח טעות ופירשו הרי"ף והרא"ש והרמב"ם פרק ט"ו דמכירה דלא היה בה אלא המום הא' שאינו ניכר וחשבוהו בין המומין הניכרים שאין בה (והיינו כרישא דדברי … להמשך קריאה
א וזה נוטה לצד דבריו כו' דבר שאין לו קצבה כו' אבל המ"מ כתב דלמד הרמב"ם דין זה מדמיון אונאה ומק"ו שהרי המום לעולם חוזר אע"פ שאין האונאה חוזרת אלא לזמן ידוע עכ"ל ובאמת שהרמב"ם סיים בדבריו וכתב שהמוחל צריך לידע הדבר שימחול לו בו ויפרש אותו כמו המפרש בהונייה ומשמע דר"ל דבאונאה אמרו בפ' … להמשך קריאה
א וכתב הראב"ד פעמים שהמקח בטל וחוזר בו כל זמן כו' בפט"ו דמכירה כ"כ אמ"ש הרמב"ם המוכר לחבירו דבר במדה כו' חוזר לעולם כו' כיצד מכר לו ק' אגוזים בדינר ונמצא ק"א או צ"ט נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו לאחר כמה שנים כתב הוא בהשגה ז"ל א"א אינו מחוור דפעמים שאין המקח נקנה שאם רוצה … להמשך קריאה
א המוכר לחבירו דבר במדה כו' חוזר לעולם כו' בריש פרק האיש מקדש (קידושין דף מ"ב) איתא לשון הגמרא כדרבא דאמר רבא כל דבר שבמדה ובמנין ובמשקל אפילו פחות מכדי אונאה חוזר ע"כ וכתב ר"ן שם ז"ל פרש"י ז"ל חוזר המקבל ובטל והכי משמע בפ' הספינה כו' וכתב שם דל"ד לאומר בית כור עפר מדה … להמשך קריאה
א בד"א בדברים שיש בהן חיי נפש כו' בב"ב סוף דף צ"א מייתי ד' ברייתות זא"ז ברייתא ראשונה קתני אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אבל תבלין כמון ופלפלין מותר ברייתא שנייה אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות ברייתא שלישית אין משתכרין … להמשך קריאה
א הסיטון שקונה כו' עד ובעל הבית שאינו מוכר כ"כ כו' שם דף פ"ח הסיטון מקנח מדותיו א' לל' יום ובעל בית א' לי"ב חודש ופי' ר"ש הטעם כמש"ר רשב"ג אומר חילוף הדברים וכתב רשב"ם שם טעמו דרשב"ג ע"ש ופסקו הרמב"ם ורבינו כת"ק וז"ל המ"מ שם בפ"ח דגניבה ופסק הרב דלא כרשב"ג עכ"ל והכ"מ תמה … להמשך קריאה
א ושמינית הרובע כו' וכ"כ הרמב"ם בפ"ז דהל' גניבה ומשמע שהיתה גירסתם בגמרא סוף דף פ"ט תומן ועוכלא וכמה עוכלא א' משמונה ברובע הקב וכבר הזכיר רשב"ם גירסא זו ופירוש תומן מל' תמניא ור"ל שמינית הקב דהיא חצי לוג וא' משמונה ברובע הקב היינו שמינית הלוג אבל דחה אותה דא"כ איך פריך התם תלמודא תומן … להמשך קריאה
א המע"ה כיון דספק הוא כו' א"ל מ"ש מנמצא נקב בבית הכוסות אחר ג' ימים לקנייתו דספק הוא אם נולד ברשוחו ואפ"ה פסק לעיל ס"ס רכ"ד ולקמן סימן רל"ב ס"י דעל הלוקח להביא ראיה או צריך לפרוע דשאני הכא דכל שכר אם משהין אותו זמן ארוך נעשה חומץ משא"כ בבהמה שאין רובן נעשין טרפה וק"ל … להמשך קריאה
א אע"פ שהמוכר ע"ד כו' מכרו בטל כו' וא"ת הא לעיל סימן ר"ז כתב רבינו אהאי דינא גופיה בשם רש"י ור"ת היינו דוקא בקרקעות דאין מדרכו למכור אבל מטלטלין אפילו לגבי מוכר ל"מ גילוי מילתא כ"א תנאי גמור והכא הא במטלטלין איירי וי"ל דה"נ סתם מי שלוקח יין כדי להרויח בו לוקחו והוא גילה דעתו … להמשך קריאה
א צריך ליתן לו חטים ושעורים כשיעור הצרור כו' כתב נ"י אע"ג דקיי"ל גרמא בניזקין פטור היינו דוקא כגון שולח הבערה ביד חרש שוטה וקטן דהשתא לא מזיק ליה ממש בענין זה כמות שהוא ופעולה אחרת היא וכן כל כיוצא בזה אבל הכא כיון שהדין נותן שאין לו לנפותו ונמכר במקום חטים (כיון שהיה מעורב … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם ובשאר פירות כו' ז"ל ב"י ויש לתמוה למה כתב כן בשם הרמב"ם והלא משנה שלימה היא בפרק המוכר את הפירות סוף דף צ"ג ואפשר שכ"כ לאפוקי מהרשב"ם שפי' שם שקאי אהמוכר תבואה ומשמע דוקא במוכר תבואה הצומח מן האדמה ושכיחי בה עפר וטינופת הוא דמקבל אבל בפירות אילן וכיוצא בו לא לכך … להמשך קריאה
א והרמב"ם כתב אסור לערב שמרים בין ביין בין בשמן כו' עד סופו כ"כ הרמב"ם שם בפי"ח דמכירה אלא ששם פי' יותר וכתב ז"ל ואפילו שמרים של אמש בשמרים של יום אסור וכתב המ"מ שם ז"ל אסור לערב שמרים כו' ברייתא שם ובהלכות וסוף הברייתא אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום … להמשך קריאה
א אין מערבין שמרי יין ביין כו' אבל אם קנה ממנו חבית כו' כעין זה כ"ר עוד בסמוך סי"ח וי"ט לענין שמן וכתב אח"כ דברי הרמב"ם דפליג עליה ומקור דין עירוב שמרי יין מפ' הזהב ומקום דין עירוב שמרי שמן מפ' המפקיד ובין לרא"ש ובין לרמב"ם למדו השמועות זו מזו לדינים הנאמרים ביין לשמן וכן … להמשך קריאה
א אין מערבין מעט פירות כו' בב"מ דף נ"ט אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואצ"ל חדשים בישנים ופרש"י בע"ה שאומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבם בפירות שדה אחר ואצ"ל אם פסק למכור לו ישנים שלא יערב בו חדשים שהישנים יבשים ועושין קמח יותר מחדשים עכ"ל וכן פי' … להמשך קריאה