א בכור שמכר כו' בב"ב דף קכ"ו אמר ר' אסי בכור שנטל חלק כפשוט ויתר מאי ויתר אמר רב פפי ויתר בכל הנכסים כולן קסבר יש לו לבכור קודם חלוקה מדאחיל בהא אחיל בכולהו ומסיק דהא דר"פ לאו בפי' איתמר אלא מכללא דההוא בכור דזבין נכסי דידיה ודפשוט אתו לקמיה דרבא א"ל לא עשה ולא … להמשך קריאה
א וכתב הרשב"א ז"ל על דבריו כו' עד אבל לדידן אין כופין בפרישה כתבתי דנראה דצ"ל ר"פ במקום רב הונא ועתה אבוא לבאר ולהוכיח זה והוא דבפ' שום היתומים (ערכין דף כ"ב) אמרינן אהא דאין נזקקין לנכסי יתומים קטנים כו' מ"ט ר"פ אמר פריעת ב"ח מצוה ויתומים (קטנים) לאו בני מעבד מצוה נינהו רב הונא … להמשך קריאה
א פי' רשב"ם כו' שם אמימרא דר"פ כתב ז"ל ואי תפס עלה משכון אפילו לר"פ נוטל בה פ"ש דקיי"ל דבעל חוב קונה משכון עד כאן לשונו ולכאורה קשה למה שינה רבינו לשון רשב"ם וכתב דכמוחזק דמי במקום שכתב רשב"ם הטעם דקיימא לן בעל חוב קונה משכון ויש נפקא מינה גדולה בין דא לדא דלטעמא דבעל … להמשך קריאה
א ואם מיחה כו' בב"ב דף קכ"ו אר"ה אר"א בכור שמיחה מיחה ומוקי לה רבה בענבים ובצרום אבל דרכום לא ור"י אמר אפי' דרכום דרכום מעיקרא ענבים והשתא חמרא ליתן לו דמי היזק ענביו ומסיק ר"ש ע"ז ז"ל וכתב מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ רבינו כתב כאן דין זה ע"פ פי' רשב"ם ובסמוך … להמשך קריאה
א והרמב"ם כתב כו' כבר כתבתי בסמוך לשון הגמרא וביאורה לדעת רשב"ם לרבינו ולפום רהיטא יש לתמוה על הרמב"ם דכיון דאוקימנא ברייתא כרבי איך פסק הוא כוותיה אחר שכבר פסק בעצמו דלא כרבי והמ"מ תירץ דס"ל לרמב"ם דע"כ לא אוקמא ברייתא כרבי אלא קודם דידענו חילוק דר"פ אבל משבא ר"פ וקאמר דבדיקלא ואלים כ"ע מודים … להמשך קריאה
א ולא נוטל פי שנים כו' עד אפילו כו' ב"ב דף קכ"ג וקכ"ד ת"ר הבכור נוטל פי שנים בזרוע בלחיים כו' ובשבח ששבחו הנכסים לאחר מיתת אביהן כיצד הניח להן אביהן פרה מוחכרת או מושכרת ביד אחרים או שהיתה רועה באפר וילדה בכור נוטל בה פי שנים אבל בנו בתים ונטעו כרמים אין בכור נוטל … להמשך קריאה
א לשון הרמב"ם כו' ואיני מבין דבריו כו' הרמב"ם כ"כ בפ"ב מה"נ וז"ל שם אם היה אבי א' מהיורשים כו' וכתב עליו המ"מ ז"ל ואפשר דמיירי כשמת ראובן בלא בנים ובלא אחים אבל יעקב אבי ראובן חי כשמת ראובן (דאי לא היה חי הו"ל נכסי ראובן ראוי לבני יעקב ואין הבכור נוטל פי שנים בראוי) … להמשך קריאה
א אפילו אמר על מי שלא הוחזק שבנו כו' פלוגתא דר"י ורבנן היא בי"נ דף קכ"ז ז"ל יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר ר"י נאמן אדם לומר זה בני בכורי כו' וחכ"א אינו נאמן ופריך בשלמא לר"י היינו דכתיב יכיר (פי' ר"ש קרא יתירא הוא) אלא לרבנן יכיר ל"ל בצריך היכרא (ופר"ש כגון שבאו מחדש לכאן … להמשך קריאה
א אפילו שיצא ראש הנפל חי כן הוא ר"פ יש בכור (בכורות דף מ"ו) ושמואל מוקי לה בגמרא דראשו ל"ד אלא ר"ל רובו (של נפל) ובגמרא דחי לה ולכאורה משמע דוקא ראשו קאמר הא נולד כל הנפל הבא אחריו אינו בכור לנחלה וכן משמע מפי' רש"י דפי' שם הבא אחר נפלים שיצא ראשו של נפל … להמשך קריאה
א וגם עובר במעי אמו אינו יורש כו' בב"ב דף קמ"ב תינוק בן יום א' נוחל ומנחיל דוקא בן יום אחד אבל עובר לא מ"ט דהוא מיית ברישא ע"כ וכתבו התוס' ז"ל ה"ט כדאמרינן בפ"ק דערכין דאיידי דזוטרא חיותיה עייל ליה שיפת' דמלאך המות ומחתכי' ליה לסימניה והא דאמר בפ' המקשה (ומייתי לה רבינו בי"ד … להמשך קריאה
א הראשון לא קנה כו' ז"ל הגמרא שם פח"ה דף נ"ג אר"נ אמר רבה הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחר והעמיד בהן דלתות קנה (ור"ל השני) מ"ט ליבני בעלמא הוא דאפיך וכתבו התוס' שם ע"ז ז"ל ואע"ג דרפק בה פורתא כשבנה היסוד לא מהני מידי אלא בקרקע העומדת לחרישה ול"ד למי שמוצא פלטרין בנויין … להמשך קריאה
א היה לגר כו' מקור דברי רבינו נכללו מג' מימראות דב"ב ד' נ"ד נ"ה ומתוס' הביא הרא"ש והנה אעתיק תחילה המימראות והצורך לביאורם ומתוכן נעמוד על ביאור דברי רבינו בס"ד בדף נ"ד גרסינן איתמר שדה המסייימת במצריה אמר ר"ה אמר רב כיון שהכיש בה מכוש א' קנה כולה ופר"ש המסויימת במצריה שיש נה מצר בד' … להמשך קריאה
א וקוטמין נטיעות וכו' בב"ק דף פ"א וקוטמין נטיעות בכ"מ חוץ מגרופיות של זית פירוש כו' בזתי' כביצה בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה ע"כ ופירש"י מגרופית של זית הקוצץ זתיו לשרוף מניח ב' גרופיות מלא ב' אגרופיות כדאמר בב"ב והן מחליפות ומוצאות בדין ומש"ה אין לקטום נטיעות מפני שמפסיד את הגרופיות בזית כשיעור גובה ביצה … להמשך קריאה
א עוד יש דברים המותרים וכו' דברים אלו בב"ק דף פ' ופ"א קפריך הני י' חד סרי הויין ומשני מהלכין בשבילי השדות שלמה אמרה כו' וכ"כ הרמב"ם ורבינו ירוחם ויש לדקדק למה סתם רבינו וחשבו בהדי הנך דיהושע ונראה שזהו מיושב כמ"ש בפרישה דרבינו התחיל וכתב ז"ל דברים שמותרים משום תקנת יהושע דל' משום משמע … להמשך קריאה
א כל שדה שיש בו כלאים כו' ז"ל ב"י בריש שקלים תנן באחד באדר משמיעין על הכלאים ובט"ו בו היו מפקירין כל שדה שיש בו כלאים ומ"מ יש לתמוה על רבינו למה כתב הרי הוא דמשמע דממילא הוי הפקר והתם משמע דב"ד מפקירין אותו שדה אבל ממילא לא הוה הפקר עכ"ל ודע שלא כל' שהביא … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ז"ל אע"פ כו' דברי הרמב"ם המה בפרק א' דהלכות זכייה והראב"ד השיג עליו שם למה לא חילק בין צבי שבור לצבי רץ והלא המשנה חלקה בהן עכ"ל וגם רבינו שכתב על דברי הרמב"ם ונראה דאפי' כו' ס"ל בפשיטות דאין מועיל עומד בצד שדהו כ"א כשיכול להגיעו ג"כ ואז אין חילוק בין צבי … להמשך קריאה
א שאם הפקירו כו' כבר כתבתי בפרישה שהרא"ש אדבר תורה קאי ועיין בפסקי הרא"ש ס"פ אין בין המודר שכתב ז"ל וקיי"ל בכל דוכתי הלכה כריב"ל לגבי ר"י הילכך הוה הפקר מן התורה אפי' בא' וה"ה אפילו בינו לבין עצמו הילכך הא דאמר' בפ"ק דשבת גיגית שפוד נר וקדרה אפקורי מפקיר להו שלא יעבור על שביתת … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ההפקר כו' כ"כ בפ"ב מהל' נדרים וכבר כתבתי בפרישה דהאי לישנא משמע דוקא איסור יש בדבר אם חוזר בו הא אם חזר בו מהני חזרתו דשוב לא מצא אינך לזכות בו אפילו בחזקה או משיכה גמורה וכן מוכח מהא דמסיק הרמב"ם שם ז"ל המפקיר את שדהו ולא זכה בה אדם כל ג' … להמשך קריאה
א ואם אמר תנו לי דמי חמורי שאני רוצה ליקח חמור כו' ואני רוצה לשמור כך גירס' קצת ספרי רבינו ויש מביאין ראיה לגי' זו מב"ק (בדף קי"ו) ז"ל רשאין החמרין כו' בכוסיא (כלומר אבדו בפשיעה) אין מעמידין שלא בכוסיא מעמידין לו ואם אמר תנו לי ואני לוקח אין שומעין לו פשיטא ל"צ דאית ליה … להמשך קריאה
א גייס לטרפה ברייתא בסוף ב"ק ופרש"י לבזזה ואינן באין עליהן על עסקי נפשות דא"כ היו גובין החצי לפי נפשות כמו בתייר דבסמוך אשר"י: החצי לפי נפשות פי' שהרי שכרוהו להצילם מחיות והחצי לפי ממון שהרי שכרו ג"כ להצילם מלסטיס: ולא ישנו ממנהג כו' פרש"י שאם נהגו לגביית לתייר לפי ממון או לפי נפשות עושין: … להמשך קריאה
א אם יעברו בזה אח"ז כו' בסנהדרין (דף ל"ב) פי' רש"י בזא"ז כו' כשתלך אחת אל היבשה עד שתעבור חברתה ואח"כ תעבור היא: ופגעו זה בזה במעלה גבוה ר"ל בחודה של הר שהוא מקום צר ואין דרך לנטות ימין ושמאל וצריך האחד לנטות לאחוריו ולשון פגעו שזה עולה מצד זה וזה מצד זה: אחת טעונה … להמשך קריאה
א אחד רכוב כו' תוספתא שם ופירוש חמור אחד רוכבין עליו דנמצא שהוא רכוב דומיא דטעון ובמיימוני כתוב אחד רוכב ולשון רבינו מדוייק יותר: והדרך צר כו' נראה דהכא לא מיירי בפוגעות זו בזו דדין ההוא כתב רבינו בסמוך ז"ל וכן ב' גמלים פוגעים כו' ועוד דכאן כתב לשון מעבירין ובסמוך כתב תדחה ועוד דבסמוך … להמשך קריאה
א חמורים שרגליו של אחד כו' כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם בסוף הלכות רוצח והוא מהתוספתא כתבוה הרי"ף והרא"ש בר"פ א' ד"מ אלא שהם שינו לשונן לתוס' ביאור וכלל דבריהן שבעל החמורים המחמרים אחר חמוריהן שהולכין בחבורה אחת אם נזדמן להם שרגל אחד מחמוריהן נתקלקל ואינו יכול לילך כ"כ בטוב אין חביריו בעל החמורין רשאין … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם ז"ל בהמת כותי כי"ג מהלכות רוצח כ"כ וסיים שם הרמב"ם וכתב ז"ל אבל בהמת הכותי ומשאו אינו מחוייב להטפל בו אלא משום איבה עכ"ל והרבה דקדוקים יש לדקדק בדבריו גם בדברי רבינו וקודם שנבוא אל הביאור נעתיק לשון הגמרא שם פא"מ (דף ל"ב) דאהא דאמר רבא צער ב"ח דאורייתא קאמרינן עלה ת"ש … להמשך קריאה
א ונ"מ שאם ירצה שם פ' א"מ (דף ל"ב) אהא דאמרינן שם צער ב"ח דאורייתא בעי הגמרא לאוכוחי דלאו דאורייתא הוא מדקתני הלך וישב לו וא"ל הואיל ועליך המצוה לפרוק פרוק פטור ומשני מאי פטור בחנם אבל בשכר חייב דצער ב"ח דאורייתא ופרש"י בשכר חייב וע"כ יטול שכר עכ"ל והנה לשון זה דהגמרא ורש"י משמע … להמשך קריאה
א היה כהן והבהמה כו' עיקר דין זה נזכר בגמרא גבי השבת אבידה ומיניה למד רבינו וז"ל (דף ל') והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כו' הא כיצד היה כהן והיא בבית הקברות או שהיה זקן ואינו לפי כבודו או שהיתה מלאכה שלו מרובה אמר רבא כל שבשלו מחזיר בשל חבירו נמי מחזיר וכל שבשלו פורק וטוען … להמשך קריאה