א כההוא דאפקידו זוזי גביה בב"מ דף מ"ב ההוא גברא דאפקיד זוזי גביה אותבינהו בצריפא דאורבני איגנוב אמר רב יוסף אע"ג דלענין גנבי נטירותא היא לענין נורא פשיעותא כו' ופירש"י צריפא דאורבני בית קטן כגון כובע עגול שעושין ציידי עופות לארוב שם דאורבני משל ערבי ואע"ג דלענין גנבי נטירותא היא אפילו בלא קבורה שאין גנבים … להמשך קריאה
א בהא פליגי ר' סבר כו' בפ' הפרה איתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כר' וכתב הרי"ף דהלכתא כשמואל דקיי"ל כוותיה בדיני וכתב ע"ז הרא"ש וז"ל התוס' כתבו צ"ע משום דרבא שהוא בתראה סובר כחכמים דקאמר הכניס שורו לחצר ב"ה שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי חצר והיינו … להמשך קריאה
א והא דאמרינן הא ביתא קמך כר ומיבעיא בהנח סתמא זהו בבית הנפקד שהוא מקום המשתמר כו' ז"ל המשנה פ' האומנין דף פ' שמור לי וא"ל הנח לפני ש"ח (פי' הרא"ש ואע"פ שלא משכו השומר דש"ח וש"ש חייבים כשקבלו עליהם לשמור עכ"ל) ובגמרא שם דף פ"א אמר רב הונא א"ל הנח לפניך אינו לא ש"ח … להמשך קריאה
א אלא אמר הנח לפני הוה כש"ח וכתב נ"י פ' האומנין ז"ל וא"ת ובמה נשתעבד לו לשמור דבדיבור לא נתחייב עד דמשיך וי"ל כגון שהניחו בד' אמותיו בסמטא א"נ הכא איירי בבהמה וא"ל הכישה במקל והיא תבוא עכ"ל וכבר כתבתי בפרישה דהנ"י נמשך לדעת הרמב"ם דבעי משיכה ואע"ג דהרמב"ם כתב בפ"ג מהל' שאלה דהכישה במקל … להמשך קריאה
א כי יתן איש אל רעהו כו' בב"מ דף צ"ד ע"ב ת"ר פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם שנייה בשומר שכר איפוך אנא מסתברא שנייה בש"ש שכן חייב בגניבה אדרבה ראשונה בש"ש שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת גנב אפ"ה קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה תדע דהא שואל כלים דכל הנאה שלו ואינו משלם אלא … להמשך קריאה
א וא"א כתב דאין חילוק כו' כ"כ הרא"ש פ' הניזקין על דברי הרמ"ה הנ"ל: ומש"ר ואפילו בקטן ממש אינו מבואר בדברי הרא"ש ב"י ואני אומר שמבואר הוא מדכתב שהרמ"ה חולק ומצריך שיהא בן ט' וגם שאין לו כח אלא במטלטלין וכתב עליו ז"ל ולא מסתבר לחלק דמאחר שיש לו כח לתרום הו"ל כאפוטרופוס גמור כו' … להמשך קריאה
א וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל כתב ב"י ז"ל ואיני יודע היכן כתב כן ולי נראה דדייק כן מדהביא הרא"ש הברייתא דפלוגתת ת"ק ורשב"ג סתם ודאי ס"ל דהלכה כת"ק שנשנה בל' רבים דאל"כ לא הוה שתיק מלפסוק כרשב"ג דהא מ"ש כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו במשנה דוקא קאמר ולא בברייתא ומש"ה כ"ר וכן … להמשך קריאה
א אלא כיצד עושין בודקין כו' ב"מ דף ע' א"ל רבה לר"י הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו א"ל מותבינן להו בי דינא ויהבינן להו זוזא זוזא א"ל והא קא כליא קרנא א"ל מר היכי עביד א"ל בדקינן גברא דאית ליה דהבא פרוכא ונקטינן דהבא פריכא מיניה ויהבינן קרוב לשכר ורחוק להפסד כו' אמר רב … להמשך קריאה
א ומבקשין הגדולים שיחלקו כו' משמע מלשון רבינו דוקא כשמבקשין חלוקה אז מעמידים אפוטרופוס לקטנים הא אם רצו לעמוד ביחד בשותפות אין ב"ד מעמידין אפוטרופוס לקטן וכן דייק המ"מ מל' הרמב"ם שכתב ג"כ בדין זה בל' הזה וז"ל פ"י דנחלות מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים ורצו לחלוק כו' וכתב עליו המ"מ ז"ל מש"ר … להמשך קריאה
א ובגדול אחין אפילו מה שעליו כו' ב"י תמה על מה שהשמיט הרמב"ם פ"י מה"נ האי מימרא דר"פ דגדול אחא וכתב דנראה דה"ט משום דס"ל דר"א גם בגדול קאמר דשמין מה שעליהן דלא אמר רבא בספי"נ דמחלי ליה כי היכא דלישתמעו מיליה אלא כל זיין שעוסק בשל אחין אבל לא כשבאין לחלוק וכ"כ הב"י ולעד"נ … להמשך קריאה
א ואם אמרו ראו מה שהניח כו' ושתקו כשא"ל לעצמי אני עושה כו' ל' זה משמע דוקא כשמדבר עמהן ולפניהן לעצמי אני עושה הוא דמהני משום דשתקו ומחלו אבל ממש"ר אח"כ ז"ל ור"ח פי' שצריך שיאמר בפני ב"ד לעצמי אני עושה וא"א הרא"ש ז"ל [כתב] שאם הם כולם גדולים א"צ שיאמר בפני ב"ד רק בפני … להמשך קריאה
א מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים כו' דע שברמב"ם פ"ט דנחלות ליתא האי בד"א ששבחו כו' וג"כ לא ס"ל הכי ובג' דברים מחולק הרמב"ם עם מש"ר כאן בדין זו והוא מפני שהיה לו גירסא אחרת בגמרא ותלוייה בו הג' דינים וכאשר יראה לעינים ע"פ מה שאעתיק לשון הגמרא ודברי הרמב"ם והוא זה דבפ' מי … להמשך קריאה
א אין נזונין ולובשין ז"ל משנה ס"פ י"נ הניח בנים גדולים וקטנים אין הגדולים מתפרנסים ע"י הקטנים (ופירש"י מתפרנסים לבוש וכסות) ואין הקטנים נזונים ע"י הגדולים ובגמרא אמר רבא האי גדול אחא שלבש ומכסי מאי דעבד עבד ופריך והא תנן אין הגדולים מתפרנסים ע"י הקטנים התם בשרכא (פי' אדם ריק שאין להם הנאה ממנו) ע"כ … להמשך קריאה
א שאין מורידין הבת כו' ואין מורידין קרוב כו' ק"ק בלאו האי טעמא הרי אין מורידין לבת בנכסים מטעמא שכתב רבינו בסימן ר"ץ דאין מעמידין נשים לאפוטרופוס דטעמא דאין מעמידין נשים אפוטרופוס לפי שאין דרכן לצאת ולבוא ולטרוח בנכסים והכא כיון שבחציה שלה ודאי רצונה לצאת ולבוא ולטרוח בנכסים אין חשש אם תוסיף מעט לטרוח … להמשך קריאה
א ואפילו הוא קרוב כו' שם דף ל"ט אמר רב הונא אין מורידין קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן באחי מאמו תו גרסינן אמר רבא כו' עד ולא אמרן אלא באחא דאבא אבל באחא דאמא לית לן בה ולא היא ל"ש אחא דאבא ל"ש אחא דאמא ופירש"י לא קרוב מחמת קרוב כגון שיש לו אח מאב … להמשך קריאה
א ומ"ש בא השבוי כו' ופי' רש"י כו' אע"פ דרש"י בד"ה ושמין לו כאריס לא פי' כן אלא ז"ל שמין לו כאריס אם יבואו הבעלים יטלו אלו בשבח ובפירות כאריס המקום עכ"ל והיינו כעין דעת הרמב"ם שכתב רבינו כאן ס"ל לרבינו דלא כתב רש"י כן אלא לפי ס"ד דמקשן דהקשה עלה ז"ל אהייא אילימא אשבויין … להמשך קריאה
א לפיכך בין שמעו בו שמת בין עד ולכאורה נראה כו' בפ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ח ע"ב) פליגי רב ושמואל באי מורידין קרוב לנכסי שבוי דשמואל אמר מורידין והלכתא כוותיה בדיני ומסיק הגמרא ע"ז וקאמר ז"ל ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותן מידו (וכתבו התוס' דאפילו לכתחלה נמי … להמשך קריאה
א שכיון שאין מי שיעיין כו' כבר כתבתי בפרישה שזהו לשון הרא"ש והנ"י פרק המפקיד כתב טעמא אחרינא וז"ל ואע"ג דביורש יש לחוש שמא יזרעם תמיד ויכחישם מ"מ אין מורידין בהן אריס אלא הקרוב וטעמא דכיון שאין אנו עושין תקנה זו מעצמינו אין לנו לעשות תקנה שיהיה אפשר שיהיה קרוב זה נפסד בה כגון זה … להמשך קריאה
א מומר שנתן הירושה כר פי' וכמו שקנסו אותו מליהנות בו כך קנסו אותו מליתן לאחרים כי הנאה יש לו בזה שיקויים מתנתו אבל בתו מצד ירושה היא באה ודע שבת"ה סימן שמ"ח האריך בענין ירושת מומר ומסיק דכמו שהפקיע את זכותו שאינו יורש לנפשו כך אין בו זכות להוריש לקרוביו אף שמת מורישו בחייו … להמשך קריאה
א דקיי"ל כר"ש ב"ג דאמר אין לשני כו' ואף שכבר נתבאר לעיל סימן רמ"ח דאם אמר ואחריך מהיום לפ' אז השני מוציא מיד הלקוחות שמכר להן הראשון מכל מקום ה"ק לא תועיל המתנה זו בתנאי זה רצה לומר בתנאי שכתבת שלא נתנו מהיום לפ' והעיקר דסמך אועוד כו' דכתב בתר הכי דאינו יכול להקנות למי … להמשך קריאה
א אבל באנדרוגינוס כו' כתב ב"י טעמו דהוי בן ודאי ואנדרוגינוס ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי כו' ע"ש אל תטעה שר"ל שס"ל לרבינו דאנדרוגינוס הוי ספק שבהדיא כ"ר כאן ובי"ד סימן ס"א דאנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא וכ"כ בכמה דוכתין אלא ר"ל דלגבי בן שהוא ודאי נקרא הוא ספק וק"ל ומה שסיים בסוף דבריו … להמשך קריאה
א ומיהו אינו ממעט חלק הנקבות כו' עפ"ר מ"ש ולכאורה נראה ליישב הקושיא בענין אחר ובלא הג"ה כלל וה"ק ומיהו אל תאמר דנחשב לבת ודאי גם לענין נכסים מועטים למעט חלקן אלא כך עושין דמיד כשמת מורישן יורדין לנחלתן ומשערין כמה היא ובתחלה משערין כמה צריכין הבנות למזונותיהן עד שיבגרו ואח"כ משערין גם לטומטום אם … להמשך קריאה
א הרי שיושב כו' ב"מ דף ל"ט מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א"ל לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא א"ל שפיר קאמר דכתיב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו כר וכתב הרא"ש ז"ל לא הוצרך ר"ח להביא ראיה לענין זה דמילתא דפשיטא הוא שאם יבוא אחד ממדה"י ויאמר לבעל נכסים … להמשך קריאה
א לא שנא נפלו לו ממקום אחר כו' כבר כתבתי בפרישה מה שנ"ל ביאור דבריו ויש רוצים לתרץ דמ"ש למטה ולא ממונא דידוע דאתי מחמתיה קאי אלא שביק שיעור מאי דיהיב ליה ואיכא הוכחה קצת דאין אלו הנכסים ופירשו מ"ש ולא ממונא דידיע כו' ר"ל שאין כאן ממון דידוע דאתי מחמת זה אלא ספק אי … להמשך קריאה
א האומר על אחד כו' מקור דין זה הוא בב"ב דף קל"ד דתנן שם האומר זה בני נאמן עכ"ל וז"ל הגמרא האומר זה בני נאמן למאי הלכתא אר"י א"ש לירשו ולפטור את אשתו מן החליצה לירשו פשיטא לפטור את אשתו מן החליצה איצטריכא ליה עכל"ה וז"ל ר"ש לירשו פשיטא במגו דאי בעי יהיב ליה במתנה … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם כו' כן כתב בפ"ג דה' נחלות וז"ל המ"מ ע"ז שם א"ר אסי בכור שמיחה מיחה אמר רבה מסתברא טעמא דר' אליעזר בענבים ובצרום וזיתים ומסקום אבל דרכום לא ורב יוסף אמר אפילו דרכום וקיימא לן דרבה ור"י הלכתא כוותיה דרבה ופירש רבינו (הרמב"ם) בזה מובן מדבריו וכבר נזכר פי' זה בדברי רבו … להמשך קריאה