א
בעי רבא תלוש ולבסוף חברו לענין שחיטה מאי ת"ש היה צור יוצא מן הכותל כו'. יש בה לכאורה כמה תמיהות (האויש ברענגיר) או שהי' קנה עומד מאליו. ואדרבה בזה מתרץ דקאמר דייקא נמי אך יש לומר דמסדרי הגמרא גרסו זה משום התירוץ וכמו שכתבו התוס' בריש עירובין דף ב' ע"ב יעו"ש. אך כאן הוא דוחק כי הברייתא כבר הובאה לעיל וידוע. הגם אם לא נודע לרבא כפי' רש"י ועוד קשה לפי התירוץ שקאמר דייקא נמי א"כ יפשוט מהדיוק כי תלוש ולבסוף חברו לענין שחיטה כשר כי דווקא דומיא דקנה פסולה. אך נראה דהמקשן ידע שיש לומר בכותל מערה ע"כ הביא מקנה העומד מאליו וקשה תרתי למה לי ע"כ לגלויי רישא דמיירי בכותל בנין וכן פירשו בגמרא כמה זימני ומשני לעולם בכותל מערה ואי משום סיפא למה לי אדרבה דייקא נמי פי' לגלויי להיות דומיא ודוק ותו לק"מ:
ב
עוד יש לדקדק למה לא פשט מריש הברייתא מנעץ סכין בכותל וגם לפי שיטת המקשן דמיירי בכותל בנין קשה הדיוקין של הברייתא ונראה דהנה רבא קאמר לענין ע"ז הוי כתלוש לענין זרעים תנאי היא לכאורה לענין האיבעיא הוא מיותר והמשמעות הוא דקאמר זה כדי לומר אח"כ בעי רבא לענין שחיטה מאי ואפשר לומר דאי הוה אמר הכי ה"א דגם לענין זרעים הוי כתלוש וא"כ נילף לענין שחיטה מתרווייהו במה הצד דאי תאמר שאני ע"ז דחמיר זרעים יוכיחו וא"ת איסור מטומאה לא ילפינן ע"ז יוכיח וחזר הדין ואפשר לא שייך לומר כן מה הצד:
ג
וי"ל עוד שמשמע מזה דבעיא שלו בענין דלא מבטל לי' דומיא דשם וא"כ י"ל דהמקשן ידע שיש חילוק ע"כ מקודם בעי לפשוט מה שודאי איבעיא לי' דהיינו במה דמבטל לי' דומיא דלענין ע"ז והכשר זרעים משא"כ במה דלא מבטל לי' אולי לא מבעיא ליה אחר התירוץ קאמר ת"ש מנעץ סכין אולי לא פליג וגם זה מבעיא לרבא ומשני שאני סכין כו' כלומר זה לא מבעיא ליה כלל וקאמר אח"כ ת"ש במחובר לקרקע כו' ע"כ בתלוש ולבסוף חברו מיירי דאל"כ קשה הדיוקין וסיפא לגלויי רישא דהיינו נעץ סכין קתני אח"כ לגלות שלא נימא במחובר לקרקע הפירוש תלוש ולבסוף חברו באופן דלא מבטל לי' ע"כ קתני נעץ סכין לגלות דרישא מיירי במה דמבטל ליה נמי ומשני פירושא קא מפרש וק"ל:
ד
בתוספת ד"ה תלוש ולבסוף חברו שם בסופו אבל קשה דהיכי מצי לאוקמי כר' חייא כו'. י"ל דרבא לא סבירא ליה כרבה בר רב הונא דף י"ח ודוק וא"ל א"כ לא הי' להפוסקים לפסוק כרבה בר רב הונא דרבא אחרון הוא י"ל משום דסוגית הגמרא לעיל לא כפי' רבא שפירשו התוס' וא"כ סוגית הגמרא כרבה בר רב הונא ומסדרי הגמרא אחרונים לגבי רבא ודוק:
הסבר על זכויות יוצרים
דברי אמת
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.