א
תו' ד"ה עד שליש במצוה. א"ל דמשני מפי' רש"י משום דעד שליש במצוה פעם שנית הוא מיותר ודוק. וכן שמעתי שכתוב בספר שזה טעמייהו:
ב
גמ' אילימא בשור קשור כו' דכוותי' גבי אש גחלת מ"ש כו'. לכאורה דכוותי' גבי אש גחלת מיותר כי הלא אי' שלהבת יותר קשה מ"ש. אך יש לדקדק לשון כפול מ"ש ומ"ש הל"ל מ"ש הכא מהכא אך הנה לכאורה יותר היש ניחא למימר בשור מותר כו' ולא קשה מלקמן כסהו כראוי פטור כי קודם ראוי להיות בהרישא ניחא אך משום דקודם רוצה לפרש אליבא דכ"ע לר' יוחנן ולריש לקיש ע"כ אמר קודם בשור קשור כו' דכוותי' גבי אש גחלת ופטור אליבא דכ"ע משא"כ אי הוה אמר בשור מותר הייתי מוכרח לומר גבי אש שלהבת והוה חייב לריש לקיש וזה הוא שאמר דכוותי' גבי אש גחלת והוא טעם אמה שאמר בשור קשור ולפי זה ניחא הלשון כפול כי מקשה כן מ"ש הכא דחייב בבור מכוסה ממה שאמר לקמן כסהו כראוי פטור וא"ת משום דחרש מקלקל על זה קאמר ומ"ש הכא הלא ילבה הגחלת ודו"ק:
ג
ולקמן בר' יוחנן דכוותי' הכא בשור מותר כו'. זה יותר תמוה שהוא מיותר כי אם תאמר בשור קשור יותר קשה מ"ש אך י"ל כוונה לשלול קושית התוספות דשלהבת לר' יוחנן הוה כמו גחלת לריש לקיש ולא קשה מידי. וא"כ הויה ליה ברישא דכוותי' בשור קשור על זה אומר לשלול זה דכוותי' בשור מותר כלומר דהטעם הוא בשלהבת שפטור דהחרש שומר וא"כ דכוותי' בשור מותר כי הוא שומר וע"ז מקשה מ"ש הכא. ושמעתי אח"כ בשם מהרש"א נראה שג"כ כוונתו לתרץ זה במה שכתב ודוק ודוק. הלשון כפול לא הי' בידי לתרץ כאן וצ"ל לכאורה אגב שאמר לעיל מ"ש ומ"ש וכאשר תרצנו אמר גם כאן לשון כפול:
ד
בתוס' ד"ה ולר' יוחנן כו' ובשור קשור כו'. לכאורה זה מיותר לענין הקושיא וי"ל דשני דברים מקשה א' התימא ועוד הדכוותי' לא נייחא. ופירוש המהרש"א ז"ל ידוע:
ה
שם בסוף הדף ובהאי סברא פליג אריש לקיש. אפשר רצונם בזה טעם לתירוצים שע"כ הי' נראה להמקשן טעם ר' יוחנן שהקטן שומרו ודו"ק:
הסבר על זכויות יוצרים
דברי אמת
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.