א
ורבינו יצחק בר שמואל זצ"ל פסק הילכתא כר' יוחנן דנשא ונתן אסור. אע"ג דפי' כוותיה דרשב"ל מדלא חשיב ליה רבא בפ' החולץ בהדי הנהו תלת דפסיק כרשב"ל. דהתם חשיב נמי מידי דתניא כוותיה דסבירא ליה לר' יוחנן כדאמרי' לקמן גבי מתני' נשא ונתן איכא בינייהו דמתני' אסר אפי' בנשא ונתן. ואע"ג דאית לקמן שאר לישני מ"מ ר' יוחנן סבירא ליה כי האי לישנא מיהו לדידן שרי אפי' לכתחילה:
ב
[שם]
תניא מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר החי לבני נח ת"ל לפני עור לא תתן מכשול. ואוקימנא כגון דקיימא בתרי עברי נהרא גוי מצד זה וישראל מצד אחר דאי לא יהיב ליה האי לא מצי שקיל. דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש"מ. רש"י זצ"ל פי' לא יושיט אדם כוס יין לנזיר אם בא לשתותו. פי' שאומר לו הנזיר בפירוש תושיט לי כוס זה שאני רוצה לשתותו. אבל אם אמר לו בסתם תושיט לי כוס זה ולא אמ' שאני רוצה לשתותו משמע שמותר להושיט לו. ומורי רבי' יהודה בר יצחק זצ"ל הוא הנקרא שיר ליאון כתב תימא אמאי נקט כוס יין לנזיר יותר מנבילה לישראל. דבשלמא אבר מן החי לבני נח אצטריך לאשמעינן דשייך ביה לפני עור. אבל כוס יין לנזיר אמאי נקט. ואומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דנקטיה לפי שרוב העולם רגילין לשתות יין הוא לא נזהר. ולכך אפי' שואל לו סתמא לא יושיט לו. כי שמא שכח נזירותו ורוצה לשתות יין. כמו בן נח שאינו נזהר מאבר מן החי. אבל אם אמר לו ישראל הושיט לי נבילה זו פשיטא שהיה מותר שאינו רוצה לאוכלה. אבל הא ודאי אם היה רוצה לאוכלה היה אסור להושיט לו ואפי' היא של האוכלה דמ"מ עבר אלפני עור ולכך אסור…. שום דבר איסור אע"פ שהוא שלהם. וכגון דקאי בתרי עברי נהרא דקעבר ודאי אלפני עור. עכ"ל:
ג
מתני' להלוותן וללות מהן. פי' ר"ת זצ"ל דהיינו בלא ריבית. אבל ע"י ריבית מותר אפי' ביום אידם ואפי' בגוי דודאי פלח דלא אזיל ומודי דאדרבה צער הוא לו. כדאמ' פ"ק דקידו' דתניא ר' יוסי בר חנינא אומר בוא ונראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנא' בשנת היובל הזאת וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו' דבר הנקנה מיד ליד. לא הרגיש לסוף מוכר שדותיו שנא' כי ימוך אחיך ומכר. לא באתה לידו לסוף מוכר את ביתו שנ' ואיש כי ימכור בית מושב. לא באתה לידו לסוף מוכר את בתו שנא' וכי ימכור איש את בתו. ואע"ג דבתו בהאי ענינא לא כתיבא הא קמ"ל ניזבון אינש ברתיה ולא נוזיף בריבית מאי טעמא דהאי מיגרעא ונפקא והאי מוספא ואזלא. לא באתה לידו לסוף לוה בריבית. הא למדת דקשה היא לו הלוואה בריבית יותר ממכירת מטלטלין ומכירת שדותיו ומכירת ביתו ומכירת בתו אלמא צער הוא לו:
הסבר על זכויות יוצרים
אור זרוע
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.