אגרא דכלה

א ענין מה שאמרו בחטא אדם הוא בנסתרות, עיין כל זה במקובלים ויראתי בפצותי פי, וכבר דברנו באיזה רמזים במקראי קדש, ואיזה פרטים ברמזי תורת השם נרשום בכאן :(ב"ר פי"ט ה') סחטה ענבים ונתנה לו. ידוע מה שכתבו המקובלים שהיה החטא פגם קיצוץ בנטיעות, ועיין בספר שערי אורה שער א'. והנה בשם אדנ"י יש ך"ד … להמשך קריאה

א (ב"ר פי"ח א') ויבן וכו' (בראשית ב כב), ר"א בשם רבי יוסי בן זמרא וכו'. תיבת ויב"ן קדריש: ב ניתן בה בינה יותר מן האיש. יש להבין בדברי חכמים וחידותם, ידוע ענין יחודא עילאה ותתאה הם שמ"ע (דברים ו ד) וברו"ך, שמ"ע יחודא עילאה בחינת דכורא, וברו"ך יחודא תתאה בחינת נוקבא. והנה סוף יחודא … להמשך קריאה

א (ב"ר פי"ז ב') כל שאין לו אשה כו'. תוכחת מוסר ישתדל כל אדם שיהיה לו אשה לשם שמים, ויזכה לכל טוב ולא ישב בלא אשה: הסבר על זכויות יוצרים אגרא דכלהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

א (ב"ר פט"ז א') ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב י). ר' סימון פתח (איוב יד כ) תתקפהו לנצח וכו', תוקף שנתן הקב"ה לאדם הראשון וכו', כיון שהניח וכו'. ענין הפתיחה נ"ל דהוקשה לו מה ענין הארבע נהרות לכאן, ר"ל לכותב בסדר יצירת מעשה בראשית, על כן תירץ הגם דאין מקרא יוצא מידי … להמשך קריאה

א (ב"ר פט"ו ה') וישם שם את האדם (בראשית ב ח). המד"א (מלכים א' ח ח) ויהי שם עד היום הזה, אמר רבי לוי ובלבד ביצירה זו. תיבת שם קא קשיא ליה דהוה ליה למימר וישם בו. אך הוא מופנה לגזירה שוה ולהורות דהגם דנטרד מגן עדן, עם כל זה השאיר רישומו קיים לכל תולדותיו … להמשך קריאה

א (ב"ר פי"ד א') וייצר י"י אלקים (בראשית ב ז). כתיב (משלי כט ד) מלך במשפט כו'. בא לפרש מפני מה נאמר י"י אלקים, ולעיל (בראשית א כז) אמר ויברא אלקי"ם. לזה אמר דמרמז על מלך במשפט (דא אלקים) יעמיד ארץ, הוא האדם שהוא עיקר הארץ. ב (ב"ר פי"ד ג') ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן, … להמשך קריאה

א (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם (ב"ר פי"ב א'). כתיב (איוב כו יד) הן אלה קצות דרכיו וכו', כל שאתה רואה קצות דרכיו של הקב"ה הן. בא לפרש אל"ה. גם תיבת בהברא"ם. ובא להוציא מלב הפלסופים שאינם מאמינים בקבלת חכמינו בגבוה על גבוה, והאמת הוא כי נברא עולמות עד אין חקר ועד … להמשך קריאה

א ויברך אלקים וכו' ויקדש אותו (בראשית ב ג). בא לפרש מה הברכה והקידוש (ב"ר פי"א א'). הביא הפסוק (משלי י כב) ברכת י"י היא תעשיר, ר"ל שעל ידי שבת שורה ברכת ד' המעשיר, ולהיות שהשבת הו"א יום מנוחה ובני אדם אין עושין בו מלאכה, רק ברכת ד' היא המעשרת וכל ששת ימי החול ניזונים … להמשך קריאה

א (בראשית ב א) ויכולו השמים וכו'. (ב"ר פ"י א') כתיב (תהלים קיט צו) לכל תכלה ראית קץ וכו'. כוונתו לפרש הפסוק ויכול"ו מאי כוונתו. ופירש ויכולו השמים וכו', שהכל נבראו בגבול ושיעור ומדה, מה שאין כן התורה: ב דבר אחר לכל תכלה וכו' שנאמר ויכולו וכו', ר"ל שיכלו השמים והארץ, כי השמים כעשן ימלחו … להמשך קריאה

א (בראשית א לא) וירא אלקים את כל אשר עשה וגו', (ב"ר פ"ט א') ר' לוי פתח. ענין הפתיחה נ"ל לתרץ ריבוי א"ת כ"ל, על כן פתח (משלי כה ב) כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים וכו', דר"ל דכל פרשה מעשה בראשית מרמז בעליונים, והדרישה והחקירה אסור עד בוא כל הדברים להיחוד השלם זעיר ונוקב', … להמשך קריאה

א (ב"ר פ"ח א') נעשה אדם בצלמנ"ו כדמותנו (בראשית א כו), רבי יוחנן פתח. ענין הפתיחה להבין צל"ם ודמו"ת, על כן פתח (תהלים קלט ה) אחור וקדם, שהוא אם זכה אדם אוכל ב' עולמות, וזה פירוש בצלם הוא ענין עולם הזה ודמות מרמז על עולם הבא, והבן: ב אנדרוגינוס בראו, הה"ד (בראשית ה ב) זכר … להמשך קריאה

א (ב"ר פ"ז א') ויאמר אלקים ישרצו המים (בראשית א כ), כתיב (תהלים פו ח) אין כמוך וכו' בנוהג שבעולם וכו'. בא לתרץ למה אמר תחילה מבריות המים ואחר כך בריות היבשה. לזה אמר דהפלא יותר בבריות המים: ב ועוף יעופף, בנוהג שבעולם. בא לתרץ למה אמר יעופף ולא אמר ועוף יהיה, וכן הארץ על … להמשך קריאה

א (ב"ר פ"ו א') ר' יוחנן פתח (תהלים קד יט) עשה ירח וכו'. ענין הפתיחה דהוקשה לו יהי אורות הוה ליה למימר, מאי מאורות (בראשית א יד). על כן הביא דהירח לא עשה רק למועדים, ולהאיר רק גלגל חמה. וזה פירש יהי מאורות ולא כל אורות להאיר, נ"ל: ב מטמועין, עיין פירושו במתנות כהונה: ג … להמשך קריאה

א (ב"ר פ"ה א') ויאמר אלקים יקוו המים (בראשית א ט). כתיב (תהלים קד ז) מן גערתך ינוסון. קשה ליה היה לו לומר יכנסו המים או ילכו, דמשמעות הליכה וכינוס ביחד, ומדכתיב יקוו משמעותו במהירות ובניסה, נ"ל. ור' ברכיה גם כן קשה ליה כנ"ל, על כן פירשו מלשון קו. ור' לוי פירש מלשון קויתי, שר"ל … להמשך קריאה

א (ב"ר פ"ד ב') ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים (בראשית א ו). קשה ליה תוך המים היה לו לומר, אפילו אם נאמר דבא לרמז אאמצע, וכמו שפירש רש"י שהיו העליונים תלוים במאמר, אף על פי כן היה די לומר תוך, מה בתוך. אלא על כרחך להורות דגלדה טיפה האמצעית ונעשה מהן שמים, ויתפרש בי"ת … להמשך קריאה

א (בראשית א ג) ויאמר אלקים יהי אור. (ב"ר פ"ג א') ר' יצחק פתח. הפתיחה היא לדעתו שהוקשה לו על מה שלא נאמר מאמר בבריאת שמים וארץ, ואמרו רז"ל (ר"ה ל"ב ע"א) דבראשית (בראשית א א) מאמר הוא, כד"א (תהלים לג ו) בדבר ד' שמים נעשו. ויקשה למה לא נאמר מאמר בפירוש רק התחילה התורה … להמשך קריאה

א (בראשית א ב) והארץ היתה תהו ובהו. (ב"ר פ"ב א') ר' ברכיה פתח. כוונתו לתרץ והאר"ץ הידועה, על כן פירש דמרומז חורבן בית המקדש ושממות ארץ הק' שהוא מבחר הארצות: ב (ב"ר פ"ב ב') רבי אבהו הביא המשל מעבדים ורבי יהודה הביא משפחות, כי אין מדרך העבד לדאוג על התרחקות מהפלטין רק על דוחק … להמשך קריאה

א רבי הושעיה רבה פתח (ב"ר פ"א א'). כל היכא דאמר במדרש פתח, הוא מפני שיש איזה קושיא בהפרשה שבכאן או איזה חקירה, על כן הביא פסוק מנביאים או מכתובים, ושם קשה גם כן איזה קושיא, ועל ידי מה שמתרץ ומפרש הפסוק שם, יובן גם פסוק התורה. והנה בכאן נ"ל שבא ר' אושיעא לפתוח פתח … להמשך קריאה

א משר"י חזוז"א. אין לי לפרש כעת רק כמו שפירש המתורגמן, שחזוז"א הוא תרגו"ם פנוי, ואיני יודע השורש. ואם הוא כן כוונתו כיונתן, שהיה מקום פנוי להורות לשם דרכי השם, וכעת איני יודע: ירושלמי עד דן דקסריון. איני יודע אם הוא מקום "בקסריון, מנין לו שהוא "הדן דקסריון דייקא. והנ"ל דכוונתו דהפסוק משמיענו בזה שלא … להמשך קריאה

א ואברך מא"ן דיברך יתך, ומ"ן דלייט יתך יהו"י ליט. המתרגם הלז בברכה כתב מא"ן, ובקללה מ"ן. וגם בקללה תירגם יהוי ליט, משמע מעצמו והלא דבר הוא. אך הוא דקשיא ליה למה בברכה הקדים ברכת הש"י למברכים, ובקללה להיפך (בראשית יב ג). על כן אמר כי מדה טובה מרובה, ומיד שיעלה על לב אדם לברך … להמשך קריאה

א אמני יתך לאומה רבא ואברך יתך ואתק"ף. תיבת ואתק"ף אין לו ביאור. והנראה שצ"ל ואתקף: ב ויהוי אברם לברכ"ן סגיי"ן. מפרש שוב והיה ברכה (בראשית יב ב), לפי פירושו שפירש על ואגדלה את שמך, ואתק"ף, ר"ל שאחזק את שמך, והיה ברכה ויהיה שמך לברכן סגיין, ר"ל שיתוסף בשמך הה' שהוא מקור הברכה, נ"ל והבן: … להמשך קריאה

א בירושלמי ודכיר ברחמי טבא דאית עמיה. נ"ל שהוא גם כן בא לתרץ למה זכר אלקים שהוא הדין, לזה פירש דתיבת אש"ר את"ו שבפסוק קאי אדלעיל, וזה שיעור הכתוב (בראשית ח א) ויזכר אלקים את נח וכו', מה זכר אש"ר את"ו, ר"ל זכר את הרחמים אשר גנוז אתו גם בעת הדין, כי השם הוא האלקים, … להמשך קריאה

א ובהון בשניא הוה מוליד בנין ובנן הוסיף ביאור כי היכי דלא לישתמע שאחר הח' מאות הוליד: הסבר על זכויות יוצרים אגרא דכלהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה

א וארעא הות תהייא ובהייא וצדו מן בני אנשא וריקניאא מכל בעיר ורוח דרחמין מן קדם ה' הות מנשבא על אפי מיא וארעא הות תהיא וכו' וצד"ו מן בני אנשא משמע מלשונו מדקאמר וצד"ו שאין זה פירוש לתהו ובהו רק הוא ענין אחר הוספה לדברי המקרא או ע"ד בדברי המקרא והביא מקודם תהו ובהו כפשוטו … להמשך קריאה

א בחוכמא ברא ד' מפר ג"כ דנקרא ראשית היינו חכמה דאשכן בכתוב ראשית חכמה ועמ"ש בתרגום יונתן: הסבר על זכויות יוצרים אגרא דכלהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה

א בארבעת "עשר "שנין. דייק בעצם היום הזה (בראשית יז כו), הכוונה ביום שנכנס ישמעאל לשנת י"ד: הסבר על זכויות יוצרים אגרא דכלהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה