אגרא דכלה, ביאורים על מדרשים, תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך, מדרש רבה ח׳

א

(ב"ר פ"ח א') נעשה אדם בצלמנ"ו כדמותנו (בראשית א כו), רבי יוחנן פתח. ענין הפתיחה להבין צל"ם ודמו"ת, על כן פתח (תהלים קלט ה) אחור וקדם, שהוא אם זכה אדם אוכל ב' עולמות, וזה פירוש בצלם הוא ענין עולם הזה ודמות מרמז על עולם הבא, והבן:

ב

אנדרוגינוס בראו, הה"ד (בראשית ה ב) זכר ונקיבה ברא"ם, וזה ענין צל"ם (דכורא) דמו"ת (נוקבא), וכן הוא בזוהר הק' (ח"ג ל"ה ע"ב). וענין אנדרוגינוס הוא בריה כלולה מבחינת זכר ונקיבה, ורבי שמואל בר נחמן הוסיף ד"ו פרצופין, ר"ל כל צד ניכר בפני עצמו:

ג

ומנין אף בחללו של עולם, ר"ל מן השמים לארץ:

ד

(ב"ר פ"ח א') זו רוחו של מלך המשיח, והוא אדם בעצמו כידוע מנוטריקון "א"ד"ם "אדם "דוד "משיח:

ה

(ב"ר פ"ח ב') רבי חמא בר חנינא פת"ח. ענין הפתיחה נ"ל דהנה הבאים בסוד השם, מבינים סוד מעשה בראשית בדברים העומדים ברומו של עולם לא על דברים המוגשמים בלבד, והנה שוב בכאן מתחיל נעשה אדם, בין והתבונן בדברינו ועיין בזוהר הק', לזה אמר שכל העולמות נרמזים בתורה בסוד מעשה בראשית, רק לנו אין רשות להתבונן רק מני שום אדם עלי ארץ, וכל דרושי האר"י ז"ל נבנו על זה כי עד שם מגיע כל מעשינו ותורתנו, והבן כי יראתי להרחיב הדיבור. וזה שסיים התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, (והיינו מסודות עולם המלבוש ודברים עליונים), אתה אין לך עסק לדרוש אלא מני שום אדם וכו':

ו

ר' אלעזר בשם בן סירא בגדול וכו' בחז"ק וכו' בכניסה וכו'. המשכיל יבין בענין ג' רישין ועתי"ק ואי"ן וארי"ך, במה שהורשת התבונן ענין זעיר ונוקב', ואין לך עסק בנסתרות הם אבא ואמא, ויראתי בפצותי פי:(ב"ר פ"ח ג') במלאכת שמים וארץ נמלך, הם זעיר ונוקב'. במעשה כל יום ויום, הם ז' ימים מחסד עד מלכות, ולא פליגי רק שזה חישב בכללות וזה בפרטות, והבן:

ז

בלבו הוא מלכות שמים, וכבר ידעת שיש לדבר בזה מילין לצד עילאה, ושמתי מחסום לפי:

ח

(ב"ר פ"ח ה') אמת אומר אל יברא דכולו שקרים, ר"ל אפילו החסד שעושין הוא לתשלום גמול, ממילא אינו חסד של אמת, על כן השליך הקב"ה את האמ"ת לארץ, ר"ל החסד שעושין עם המתים שכיסה עליהם הארץ, וזה חסד של אמת כן הוא בשל"ה:

ט

(ב"ר פ"ח ז') בנפשותם של צדיקים נמלך. כבר ביארנו כמה פעמים שהתעוררת הבריאה היה להקרא מלך דלא יתואר בזולת עם, ואיתערותא דלתתא היה מה ששיער כביכול בדעתו מה שיסגלו נשמות הצדיקים תורה ומעשים טובים, ואצלו ית' עבר ועתיד שוין, וזה הועיל במקום איתערותא דלתתא והבן, ותבן מה שאמר עם המלך במלאכתו:

י

(ב"ר פ"ח ח') למוד מבוראך וכו'. תוכחת מגולה שהגדול יטול רשות מן הקטן, ולא יתגאה לומר אין כמוני ומי יעכב על ידי:

יא

בלורין אבן גזית. והוא משל על אור ששת ימי בראשית שהי' גנוזה בבריאה:

יב

אינדרטין צלם אלקים כביכול, וזה הפירוש של "נעשה "אדם (בראשית א כו) הוא תשובה למה שהיו מדיינים מה יתהווה מזה הבלורין, השיב הש"י נעשה אד"ם, והבן :(ב"ר פ"ח ט') אני ואתם נשא"ל לימי"ם הראשוני"ם. כבר ידעת "ימים "ראשונים הכוונה על עולמות הנעלמים ודבוקים יותר באחדות הרצון, והבן:

יג

(בראשית א כח) ורדו בדגת הים, (ב"ר פ"ח י"ב) אמר רבי חנינא אם זכה רד"ו, ואם לאו ירדו. מקרא נקט לשון רידוי, ולא לשון ממשלה:

יד

נטל הקב"ה כוס של ברכה. ענין כוס של ברכה ידוע דמלכות שמים נקרא כוס של ברכה כוס גימטריא אלקים, ואיהו כוס של ברכה בסוד מסורים בידך, היא ענין הב"ת שהיתה ובכ"ל שמה (ב"ב ט"ז ע"ב). וזהו בכאן נטל הקב"ה כוס של ברכה ונתהווה היחוד השלם, ועל ידי כך נמשך הברכה לאד"ם וחו"ה שהם נגד זעיר ונוקב'. וזה אמר בכאן כמנין ר"ת של יחודא עילאה (שיי"א י"א (דברים ו ד)), בגימטריא לב"ש. ור"ת של יחודא תתאה הוא כמ"ו לב"ש, ונכלל הכל ביחודא עילאה. וכבר כתוב אצלינו כו"ס מלא כזה כ"ף וי"ו סמ"ך, בגימטריא רל"ב הן הם ד' מילואי הויה ר"ת "רחמנא "לבא "בעי (זוהר ח"ב קס"ב ע"ב), והוא החיות הפנימי מעולם המלבוש, כן הוא בספר שערי גן עדן, כו"ס יין מלא כזה כ"ף וי"ו סמ"ך יו"ד יו"ד נו"ן בגימטריא מלבו"ש, והוא סוד נעוץ סופן בתחלתן ואין כאן מקומו והמ"י:(ב"ר פ"ח י"ג ) מצינו שהקב"ה מברך חתנים וכו'. וכתבו האחרונים שזה סוד שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו, ר"ל המצות שהשי"ת עושה בעצמו, תוכחת מוסר מזה לילך בדרכיו מה הוא גומל חסד וכו' (שבת קל"ג ע"ב):