ערבי נחל

א בא אל פרעה כי אני הכבדתי כו'. פירש"י ז"ל בא אל פרעה והתרה בו, שיתי שימי, שאשית אני. מקשין העולם, מאי בעי רש"י במ"ש והתרה בו. עוד מקשין, במ"ש שאשית אני, שהוא מיותר, אחרי שכבר פירש דתיבת שיתי פירושו שימי. גם מה חיבור ושייכות לדברים אלו. ובפסוק עצמו יש לדקדק, באומרו בא אל פרעה … להמשך קריאה

א תקסד ב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת כו' יהי לתנין כו' ויעשו גם הם חרטומי מצרים כו' ויחזק לב פרעה כו'. צריך לדקדק למה נתן ה' מופת כזה אשר יוכלו החרטומים לעשות כן הלא בודאי לא ישגיח על מופת כזה, וכן בדם וצפרדע קשה. וכאן יש … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא כו' וגם כו' וגם כו' לכן כו'. יש לדקדק, למה הוצרך להקדים ג' טעמים, ראשונה, אני ה' וארא כו' פירש"י נאמן לקיים דברי ועדיין לא קיימתי. ב', וגם הקימותי כו'. ג', וגם אני שמעתי, ואחר ג' טעמים אלו אמר לכן אמור כו', וכי לא סגי … להמשך קריאה

א תקס"ב ב ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים. פירש"י ז"ל, וכי אוציא, מה זכו ישראל שיעשה להם נס כו'. וקשה טובא, איך דיבר ח"ו דלטוריא על ישראל, ואם באומרו והם לא יאמינו לי נחשב דלטוריא מכל שכן זה. ויאמר כי אהיה עמך וזה לך … להמשך קריאה

א ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים, יש לדקדק למה הזכיר לשון הבטה, והוה ליה למימר מראות, וגם הנתינת טעם כי ירא כו' הוא לגמרי מיותר בפסוק, דנבין זאת מעצמנו. ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי כו' לכה ואשלחך אל פרעה כו' … להמשך קריאה

א תקס"ב ב הבית יוסף הקשה מאחר שביום הראשון לא היה נס דהא כבר היה בו כדי להדליק יום אחד מדוע עושין שמנה ימים, הא לא היה הנס רק שבעה ימים. וראיתי בספר תולדות יעקב יוסף שכתב דלכאורה יש לתרץ זאת עם מה שהקשה עוד מדוע לא תיקנו תשעה ימים משום ספיקא דיומא כמו בכל … להמשך קריאה

א תקסג ב ויקרבו ימי ישראל למות. בתנחומא היום קובל עליך לומר כי הוא יקום כאדם האומר קרב פלוני על חבירו הה"ד ויקרבו ימי ישראל למות ע"כ. דברים אלו אין להם ביאור כלל. ותו דלכאורה דרש ויקרבו מלשון קרב שהוא לשון מלחמה, ואם כן הוה ליה למימר הימים קובלים לשון רבים כמ"ש הכתוב ויקרבו ימי … להמשך קריאה

א תקסב ב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. הקשו המפרשים, כי באמרו שחי במצרים י"ז שנה ממילא ידענו שחייו בכלל היו קמ"ז אחר שכבר אמר למעלה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה. עוד יש לדקדק בתיבת שני חייו, שהוא מיותר לגמרי. ותו אמרו … להמשך קריאה

א תקסג ב ותחי רוח יעקב אביהם ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי. (פתח ביעקב וסיים בישראל). אלכה ואראנו ויסע ישראל וכל אשר לו בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק, קשה, למה תלה ביצחק, ודרז"ל (בראשית רבה צד, ה) ידוע שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו אין מובן, וצריך ביאור. ויאמר אלהים … להמשך קריאה

א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. אם אמנם מתחלה אמר לו יהודה גוף הבקשה לבד, כאומרו הננו עבדים לאדוני גם אנחנו כו', ולא הקדים לבקשו שישמע דברי בקשותיו, כי כן לדבר לפני המושל ענין המבוקש שלו, מ"מ עכשיו הוצרך להקדים תחנונים … להמשך קריאה

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם כו'. יש לדקדק באמרו ופרעה כאלו הוא סיפור נפרד, ובאמת אדלעיל קאי והוה ליה למימר ויהי מקץ כו' חלם פרעה. ובמדרש (בראשית רבה פט, ג) ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהילים מ, ה) זה יוסף ולא פנה אל רהבים (מצרים נקרא רהב) זה יוסף שבשביל שאמר זכרתני … להמשך קריאה

א תקסב ב ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי כו'. יש לדקדק באומרו ב' פעמים ויחלום ויגד לאחיו ואח"כ ויאמר אליהם שמעו כו', ממה נפשך, אם תחלה היה חלום אחר מלבד חלום האלומים מדוע לא נתפרט גם הוא בפסוק, ואם הוא עצמו אותו החלום … להמשך קריאה

א תקסג ב וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. יש לדקדק כפל הלשון, ובמדרש רבה (בראשית רבה פד, ד) אברהם גייר גרים הדא הוא דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן, יעקב גייר גרים דכתיב ויאמר יעקב אל ביתו כו', ביצחק לא שמענו כאן כתיב בארץ מגורי אביו מגיורי אביו ע"כ. והוא כענין אל תקרי … להמשך קריאה

א תקסב ב מי לך כל המחנה כו'. עיין מה שדקדקנו לעיל איך היה עשו שונא בצע עד שאמר יש לי רב גם יהי לך אשר לך מיותר. ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקתת מנחתי כו' קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר … להמשך קריאה

א תקסב ב וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו כו' כה תאמרון לאדוני לעשו כו' ויהי לי שור וחמור כו'. פירש"י שלא נתקיימו הברכות ואין לך להתרעם, ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך, יש לדקדק איך ע"י הגדת דברים אלו ימצא חן בעיניו, וישובו המלאכים כו' באנו אל אחיך אל עשו, (פירש"י שהיית אומר … להמשך קריאה

א וישלח יעקב מלאכים לפניו, יש לדקדק תיבת לפניו אין לו ביאור. אל עשו אחיו כו' עם לבן גרתי, פירש"י ותרי"ג מצות שמרתי. אין לו ביאור, לאיזה ענין הודיעו זאת, ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור כו', (יש לדקדק דהוה ליה למימר ויש לי שור כו'), ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך, ודקדקו המפרשים … להמשך קריאה

א תקסג ב ויפגע במקום. (מדרש רז"ל ברכות כ"ו:) יעקב אבינו ע"ה תיקן תפלת ערבית, וצריך להבין אם אברהם תיקן שחרית הוא מדתו, ויצחק תיקן מנחה הוא ג"כ מדתו מדת הדין, משא"כ יעקב בתפלת ערבית מדת לילה מאי עבידתיה. וילן שם כי בא השמש. (מדרש רז"ל מדרש הנעלם) וילן לשון תלונה, והוא כמאמר רז"ל בחולין … להמשך קריאה

א תקסב ב ויצא יעקב מבאר שבע כו' ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה כו'. צריך להבין, מה ענין סולם הזה. ובמדרש (בראשית רבה סח, יב) סלם בגימטריא סיני, צריך לדקדק מאי נפקא מינה ומה ענינו לסיני. גם צריך לדקדק אומרו ושמרתיך בכל אשר תלך, דהאי בכל אשר תלך מיותר, דבאומרו ושמרתיך סגי, … להמשך קריאה

א תקסד ב ויהי אך יצוא יצא וכו' כשמוע עשו כו' ויאמר ברכני גם אני כו' ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי כו' ויאמר הלא אצלת לי ברכה. יש לדקדק, מאי נפקא מינה אם עקבו פעמים, ותו ח"ו לעשו שיקפיד על לקיחת הבכורה והכתוב מעיד עליו ויבז עשו כו', ולמה א"כ … להמשך קריאה

א תקסג ב ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות. פירש"י כדי שיטול יעקב את הברכות. והדבר תמוה, וכי בשביל זה היה צריך ה' לכהות עיניו, טוב יתן ה' בלבו לאהוב את יעקב ולברכו כמו שהיה בלב רבקה. גם מצינו ביעקב אבינו ע"ה בברכו את בניו נאמר ועיני ישראל כבדו מזוקן כו', וצריך לדקדק על … להמשך קריאה

א תקסג ב ויעתר יצחק כו'. כבר כתבנו מה שיש לדקדק הרבה בפסוקים אלו וכאן לא נאריך בקושיות והמעיין יראה שנתישבו כל הדקדוקים שדקדקנו בהם. ונקדים דברי נזר הקודש פ' וירא על דברי המדרש שם אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן אמרה לו אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך אותן … להמשך קריאה

א תקסב ב ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' כו'. לנוכח אשתו מיותר, ועיין רש"י. תו יש לדקדק, כי עקרה היא אין לו ביאור, והוה ליה למימר ותהי רבקה עקרה ויעתר יצחק כו'. עוד הקשו המפרשים במ"ש רש"י לו ולא לה שאין דומה כו' והרי ארז"ל (תענית כ"ה:) גבי רבי … להמשך קריאה

א אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. נודע זהר ח"א קכ"ט. כי האבות והאמהות רומז לנשמה וגוף. וכך הוא, שהאבות הם שורש קדושות הנשמות של ישראל, ואין קורין אבות אלא לג', כי כל אחד המשיך לו ולזרעו אחריו קדושה חדשה, אברהם המשיך קדושת החסד עליון, ויצחק מדת הגבורה, ויעקב מדת האמת כידוע. … להמשך קריאה

א תקסד ב ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידך כו' ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כו' כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני. פשט הפסוק, היות אברהם אבינו ע"ה … להמשך קריאה

א תקסב ב ויהי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. פרש"י ז"ל בת ק' כבת כ' כו'. וביארו המפרשים, כי לא היה ראוי להזכיר שנה בכל פרט, כי האדם מתחלה חי ק', ואח"כ עוד כ', ואח"כ עוד ז', ומדהזכיר תיבת שנה בכל מנין משמע שהק' והכ' והז' היו כולם בבפעם … להמשך קריאה

א וירא אליו כו' וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם. הקשה רש"י ז"ל, מהו וירא וירא ב' פעמים ע"ש. ונראה לי בדרך רמז, דהנה ארז"ל (שבת קכ"ז.) גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה מאברהם שרץ לקראת המלאכים. ויש לתמוה, הא כל המצות והנהגות אין ידוע רק מהתורה, וא"כ בשלמא אנו למדין זאת … להמשך קריאה